אור ברסלב

חיים שאל חלק א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן כט

סימן כח

מי שעירב בבה"כ עירובי תבשילין. העריב שמשו גם מקום ללי"ן.

שאלה אחד העם היה יושב בבית הכנסת ונזכר שלא עשה עירובי תבשילין ושם בבית הכנסת בירך על מצות עירוב ואמר בתבשיל פ' שבביתי יהא שרי לי לאפויי וכו' ואתה קדוש שאלת ממני אי שפיר עבד והאר"ש תענה ושכמ"ה.

תשובה אי לאו דחשיבת לי וכבודך עלי יראה קאי אאיסדן. לא בא הכתו"ב לפרש וע"ט לחשות זהו עידן. ואי איישר חילי לפידים יהלכו על זחוחי לב עד שנחלק הפטיש ונבקע הסדן. ואולם זה דברי מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך חנות"נו במד"בר הא חנ"ה דידן. ומוד"ע לבינה כי הא דאמרינן פ"ב דשבת ענה כסיל בדברי תורה היינו אם הכסיל יצא לטעון בפנינו אך איש משכיל השואל על מעשה כסיל אין צריך לטרוח ולהשיב כיון דמשכיל זה יודע דלאו שפיר עבד ומטעם זה לא הוה חששין אנחנא על דנא פתגם להתבותך כי מוחזקני בך כי גם בעיניך זר מעשהו ולרווחא דמילתא ארי נעשה שוא"ל. ועוד נראה בעיני דהא דענה כסיל בד"ת היינו מפה לאזן פנים בפנים כי מתוך הויכוח אז מוכרח הכסיל להודות ואף אם לא יודה בפיו בלבו הוא מכיר ונעתק מסברתו. משא"כ בדברים שבכתב שקוראם ולא ישית לבו וסובר שהאמת אתו וחוזר וכותב והחכם אינו מרויח כלום ואדרב' סובר שנצחו לחכם. ונבא אל הענין אמת ראה ידיד נפשי ההוא סכסא ברגע קטון הורה לעצמו ובירך ברכה שלימה בלי שום ספק ושינה מטבע חכמים הלך חשכים להורו' הלכה למעשה ועשה תכף כהרף עין. וכזאת וכזאת עושים רבים מעמי הארץ אשר לא קראו ולא שנו ומכ"ש שלא שמשו ואין בהם תבונה עם כל זה בגאותם וזדונם טפש כחלב לבם ומורים דין לעצמם ועושים מעשה וביש להו לשאול פי רב המקום. וכן אתה מוצא תלמידים שלא שמשו כל צרכן אמרי שמעתא דמחשכן שאינם מן המוכן גגן חול ותוכן ואינון בכן. הלא תראה מ"ש ביבמו' דף ק"ט רעה אחר רעה תבא לתוקע עצמו לדבר הלכה ואוקמה בדיינא דאתי דינא קמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל ליה. וזה שנים רבות שתמהתי על מ"ש הרב קול הרמ"ז ובית דוד ריש פ"ח דכלאים בפירוש הירושלמי שאמרו על דוד הע"ה אין למדין מתקוע ופירש הר"ש תוקע עצמו לדבר הלכה ופירשו לומד ואינו מקיים כחד לישנא דהתם ביבמות וחס ליה לירושלמי דלימא כן על אדונינו דוד הע"ה והלא דרך ישר לפניהם לפרש כהך שינויא דסומך על דעתו ואינו שואל ותו אשתמיט מינייהו תשובת הרשב"א סימן תצ"א דפירש הירושלמי כדאמרן שהיה דן לעצמו שלא ברצון חכמים אעפ"י שהיה לו רב בעירו ומייתי הא דיבמות. וכן נעלמה תשובת הרשב"א מהר' שושנים לדוד. וגם נעלמה תשוב' הרשב"א מהרב תי"ט ומהרב מופת הדור מהרח"א בעץ החיים כאשר הארכתי בעניותי במקומו. ואם אמרו בדיין דמדמי מילתא למילתא ולא אזיל למשאל לרבה דבמאתיה רעה אחר רעה תבא. מה נאמר על מי שאין בו ריח תורה או אפי' יש בו ריח תורה ולא הגיע להוראה ודאי עושים בנפשם שקר ויודעים דמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה ואינן חוששים לזה ופתאים עברו ונענשו ורבה רעתם וחטאתם כי כבדה מאד. וזה של נדון שלנו מינייהו הוי. ובירך ברכה לבטלה. ועבר איסור לבשל מי"ט לשבת. והורה הלכה בפני רבותיו. מה רע חלקו ומה מכוער גורלו. וכמדומה דאיש בער הלז שנה משנה פ"ה דמעשר שני מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה אמד ר"ג עשור שאני עתיד למוד וכו' וסבר שנדון זה כמוהו. ותכסהו בושה דבקריאת משניות בלי פירוש סבר שיכול להורות הלכה למעשה. ומה ענין שמיטה אצל הר סיני התם עביד כדי שלא יאכלו בני ביתו טבלים אי נמי שהיה שעת הביעור להנצל מאיסור וכמ"ש התוס' בקדושין דף כ"ו ובשיטה מקובצת במציעא פ"ק וזקוקין דנור נפקי מרבוואתא קמאי בהא והיו עיניך רואות. והתם בקריאת שם ויחוד מקום סגי.

אמנם הכא צריך מעשה. ראה קראו בשם עירוב שמתחיל מערב י"ט לבשל לשבת ומערב יחד תבשילי שבת וי"ט ובאמירה לא סגי. וכסיל לא יבין מטבע חכמים בדין עירובא מורה באצבע דנקיט בידיה תבשיל העירוב. ובא וראה לשון הגאון בהלכות גדולות דף ל"ו דנשתרי לן למיפא ולבשולי מיומא טבא לשבתא והיכי עבדין שקלין חדא רפתא ממעלי יומא טבא ומתנח בגויה בשרא או ביעתא או כוורא וכו' ע"ש ולשון הרי"ף בתשובותיו סימן שי"ב נוטל מעט בשר צלי ומבושל ומברך בא"י וכו' ויאמר נמי בהדין עירובא וכו' ע"ש וכן מוכח מלשון הרמב"ם פ"ו מה' י"ט ומדברי כל הפוסקים. שא נא עיניך וראה מ"ש הרב מגן אברהם ריש סי' תקכ"ו וז"ל נ"ל דמי שהוא בבית הכנס' ואם ילך לבית להניח ערובי תבשילין יעבור זמן המנחה נ"ל יתפלל מנחה ולא יניח ע"ת דיוכל להקנות קמחו לאחרים עכ"ל וכלשון הזה כתב הרב אליה רבה שם ס"ק ג' וכן הרב יד אהרן הביאו משם הרב מגן אברהם. הא למדת שמי שעשה עירוב כנ"ד טעה מדרך השכל ואין להאריך בדברים פשוטים ולא באתי אל הא"רש כי אם להפיק רצונך וגדולה אהבה שמקלקל' השור"ה ושו"רי בא"רש יכתבו כמאן דתני אהבה רבה עלץ לבי אף גילת ורנן באהבתך חדא"י נפשאי.

תוכן העניינים

חיים שאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה