אור ברסלב

חיים שאל חלק א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן כה

סימן כד

בדין ש"ץ שטעה ולא קרא בחה"מ דפסח בספר שני והקרבתם

שאלה הרב בית דוד א"ח הורה דש"ץ שטעה וקרא בח"ה של פסח בספר שני ענין אחר ולא קרא והקרבתם דאין צריך לחזור וכתוב בספר אגורה באהלך דאין מקום לדברי הרב בית דוד דאשתמיטיתיה תשובת הרשב"ץ שהביא מרן בב"י סימן רפ"ב ומ"ש הרב שיירי כנה"ג שם דאף דהוי תקנת הגאונים קרו ליה חובת היום דודאי הרשב"ץ ראה גם ידע דברי הרא"ש והר"ן והמרדכי איכו השתא יורנו המורה מה משפט נבחרה לנו אם יחזור או לא ושכמ"ה.

תשובה ידיד נפשי בראש אמי"ר אמרתי למה הרגזתני להעלו' על ספר בענין זה. ואחרי שובי בתוך העמק אפיריין נמטייך דאשכחנא מרגנית' בס"ד ואשיבך על קנ"ך כי מה שכתב הספר הנזכר וגזר אומר דאשתמיטתיה להרב בית דוד תשובת הרשב"ץ שהביא מרן סימן רפ"ב עמו הסליחה דבדברי הרשב"ץ שהביא מרן בב"י סתמא קאמר ספר שני שקורא המפטיר שנמצא בו טעות צריך להוציא אחר דחוב' היום ומאי קאמר דאשתמיטיתי' להר' בית דוד דברי הרשב"ץ ומה ראיה מהרשב"ץ דהוא ז"ל מיירי בספר שני שהוא חובת היום כגון ר"ח וד' פרשיות ואמר לך הרב בית דוד דכיון דהרשב"ץ קאמר שהוא חובת היום הרי פירש דעסיק בדבר שבחובה לא בס"ב שהוא מנהג הגאונים ולא הוזכר בתלמוד. ובודאי שהספר הנזכר לפי שראה שהרב שיירי כנה"ג שם סימן רפ"ב כתב באות ה' על מה שהורה הרב ז"ל דאם נמצא טעות בשביעי אחר שקרא ג' פסוקים א"צ להוציא ס"ת אחר על זה כתב וז"ל גם מה שנרא' מדברי הרשב"ץ דביום שמוציאים שני ספרים אם נמצא טעות בספר שני מוציאין ס"ת אחרת ולא חילק בין קרא ג' פסוקים ללא קרא הטעם מפני שביום שמוציאין שני ספרים קורא המפטיר בחובת היום וכל שלא קרא כשעור שתקנו חכמים אין כאן קריאה ולפ"ז דוקא בשבת אם נמצא טעות בס"ת אחר שקראו ז' עולים כל אחד ג' פסוקים אין להוציא ס"ת אחרת אבל בי"ט וח"ה ור"ח וד' פרשיות צריך להוציא ס"ת אחרת עכ"ל ויען הרב קאי על הרשב"ץ וכתב דבי"ט וח"ה וכו' צריך וכו' פשיטא ליה לס' הנזכר דהרשב"ץ בהכי מיירי ועל זה כתב דאשתמיטיתיה להרב בית דוד דברי הרשב"ץ. ולא זו הדרך להקשות על הגדולים דאטו אחראי הרב בית דוד לפרש דברי הרשב"ץ כמה דפריש הרב שיירי הלא הרב בית דוד כה יאמר שאין כונת הרשב"ץ על ס"ב די"ט וח"ה אלא על קריאה מחוייבת הנמצאת בש"ס וכדאמרן. וכד דייקת שפיר גם דברי הרב שיירי יכולני לפתור דמ"ש י"ט וח"ה בס' הראשון מיירי שהרי כל עצמו של הרב לחלק דשאני קריאת שבת דכשקרא כ"א פסוקים יצא י"ח משא"כ י"ט וח"ה של פסח בס' ראשון דגם שקרא העולה האחרון ג' פסוקים עדין לא נשלם חובת היום ולא דמי לנמצא הטעות בשבת בז'. והגם דנקט ד' פרשיות ומיירי בספר שני מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא דהרב הוה מסדר הפרשיות של חיוב. וכן משמע קצת שהוא כונת הרב שיירי שכתב לשון זה בריש דבריו על דברי הרב מגדל עוז דבנמצא טעות אפי' בסוף הפרשה וצדד הרב ז"ל דבפ' י"ט וח"ה ור"ח וד' פרשיות קאמר. והרי התם לא קאי על ספר שני. ומשמע דבס' ראשון די"ט וח"ה מיירי. וראיתי להרב החסיד המפורסם מהר"י אלגזי זלה"ה בס' אמת ליעקב שהקשה על הרב בית דוד ממ"ש מהר"ם מלובלין בתשובה סימן פ"ה דאם קרא ביום השבת שהיה יום ראשון של ח"ה של סוכות למפטיר פרשת וביום השני לבד ולא קרא וביום הג' ובירך העולה אחריה צריך לחזור ולפתוח ס"ת ולקרות ביום הג' וכתב הרב הנזכר שנראה שהרב בית דוד לא ראה תשובת הר"ם מלובלין הנזכר ע"ש דף ס"א ע"ב. וכן ראיתי בס' שלחן גבוה סי' תרס"ג שהביא דברי הרב שיירי כנה"ג שכתב הוראת מהר"ם מלובלין הנז' בקצרה וכתב עלה שרבו הרב בית דוד נראה דלא ראה דברי הרב שיירי הללו שכת' בסימן רס"ט שאם שכח ביום ח"ה של פסח לקרות בספר שני והקרבתם שאין צריך לחזור ע"ש.

ואני אומר דהוראת הרב בית דוד אינה נגד הוראת מהר"ם הנז' דטעם הרב בית דוד שס"ב של פסח אינו מן התלמוד אלא מהגאונים ואינו חובה משא"כ קריאת החג שהוא משנה פ' בני העיר דתנן ובשאר ימות החג קורין בקרבנות החג ובזה גם הרב בית דוד מודה דחוזר דחובת היום היא וזה פשוט ומבואר. ואם כונת הרב אמת ליעקב היינו משום שהוא הביא שם משם מהר"ם הנז' וז"ל ואף דיש לומר דהרב תה"ד לא מיירי אלא בשאר פרשיות המועדים אבל בקרבנות המוספין דחובת היום נינהו ס"ל דחוזר אם דילג וכו' עכ"ל והרי דמהר"ם קאמר דקרבנו' המוספין חובת היום נינהו הפך הרב בית דוד שכתב דקרבנות המוספין אינן חובה. גם זה אינו ראיה דאמר לך הרב בית דוד בקרבנו' מוספי החג שהוא נדונו קאמר דהוו חובה שנזכרו במשנה (ובתשובת מהר"ם הנז' דפוס מיץ יש שינוי בלשון ומהלשון שהביאו הרב מג"א סימן קל"ז והרב אמת ליעקב נראה דהוא טעות הדפוס וכעת אינו מצוי דפוס ראשון). וגם מגוף תשובת הרשב"ץ הנז' אשר היא בתשובותיו ח"א סימן קל"א לכאורה אין ראיה נגד הרב בית דוד כי הנה שם בשאלה כתוב ימים שמוציאין שני ס"ת כגון ד' פרשיות ויכולני לפתור דלא איירי אלא בחובת היום מעין דוגמת ד' פרשיות וכדאמרן. גם ממ"ש בתוך התשובה לענין קטן עולה וז"ל בקריאת חובת היום ומה שהיא תקנה קבועה כגון ד' פרשיות וחנוכה ומוספי ר"ח והרגלים א"א כלל ע"י קטן דכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא הרבים ידי חובתן עכ"ל אין מופת חותך דמ"ש דמוספי ר"ח והרגלים הוו חובת היום יש לומר דהאי רגלים דנקט היינו קרבנו' החג דשנו במשנה וספר ראשון של מועדים דשנוי במשנה ובגמרא ובהנהו אין קטן עולה דלא הוי כמו שבת דקטן עולה אבל בשאר י"ט שקורין בספר ב' וכן בפסח בח"ה שקורין בקרבנו'. המוספין לא מיירי שאינו כתוב בש"ס רק הוא תקנת הגאונים והא לא מיקרי חובת היום כמ"ש ה' בית דוד וכן כתב רבינו ישעיה הראשון בס' המכריע סימן ל"א דקריאת הקרבנות בס' שני לאו חובת היום ואינו כתוב בש"ס אלא תקינו הגאונים הכי שהש"ץ לגרסינהו לומר הפ' במוסף ע"ש. וכן הרב בית חדש בתשובותיו בריש סימן קנ"ח כתב דאינם חובת היום והאריך בזה ע"ש. וכל זה כתבנו כלפי האומר דנעלם מה' בית דוד מה שהביא מרן בב' תשובת הרשב"ץ סימן רפ"ב ודברי הרב שיירי ואין מקום לדבריו כאשר כתבת ידיד נפשי. ואולם כד דייקת שפיר נרא' לפי קיצורי דאין לסמוך על הרב בית דוד בהורא' זו אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא גמרא גמור מיסודן של ראשונים ואחרונים. אב"א סברא דאע"ג דספר שני של מועדים לא נזכר בש"ס מ"מ נזכר בסדר רב עמרם וכתבו ז"ל דהגאונים תקנוהו והרא"ש בפסקיו כתב דאפשר דרבנן סבוראי הכי תקון וכבר נתפשטה תקנה זו בכל תפוצות ישראל זה כמה מאות שנים וכל כי הא בתקנה קבועה כזו דבר שבחובה מיקריא. ואי בעית אימא גמרא הרי כתבו הרא"ש והמרדכי והאגודה דאית' בירושלמי אמר ר' יצחק שבת שחל בחה"מ בפסח ובסוכות מוציאין ב' ספרי תורות וקורין באחד ראה ובאחד מוספין עכ"ל האגודה. והמרדכי והאגודה כתבוה משם ראבי"ה והגם דבירושלמי דקמן כעת לא מצאתי לשון זה וכן הרב קרבן נתנאל כתב דלא מצא כן בירושלמי אהימנותייהו דהגדולים הנז' סמכינן. וא"כ הרי שרש מנהגנו כירושלמי אלא שצריך לדעת אמאי התוספות לא הביאו הירושלמי הזה וכתבו דלא יש סמך בתלמוד ולא מצאו אלא קצת סמך מ"ש דאמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה כבר תקנתי להם סדר קרבנות ע"ש ותו רבינו ישעיה בס' המכריע סי' הנז' והביאו בס' שבלי הלקט כתב על הוצאת ס' שני דלא נמצא לא במשנ' ולא בתלמוד בבלי ולא בירושלמי ע"ש והרי נמצא בירושלמי ונראה דהתוספות ורבינו ישעיה היתה גירסתם בירושלמי כמו שהביאו הרא"ש ומפרשין דס' ב' על סוכות קאי דקרבנו' החג כתוב במשנה. ומ"מ לדעת ראבי"ה והרא"ש והמרדכי מפורש יוצא מהירושלמי להוציא ב' ס"ת במועדים והרי הם חובת היום. וכן מוכח מדברי הריב"ש סימן ל"ה וסי' שכ"א שהביא דברי המנהיג בשם ר"ת שביום שיש בו שני ספרי תורות שהמפטיר קורא במה שהוא חובה ליום אין מפטירין בו בקטן וכו' ע"ש הרי קפסיק ותני ביום שיש בו שני ספרים ומוכח דנכלל גם בספר שני של פסח ועצרת וכיוצא שקורין במוספין כמ"ש בסדר רב עמרם וקרי להו חובה ליום. וכן מוכח מדברי השאלה בסי' ל"ה שכתוב אם המפטיר הקורא בתורה שהוא חובת היום כמו בר"ח ופרשיות והמועדים אם צריך שיהיה גדול ועלה מייתי דברי המנהיג הנז'. והגם דהרב ב"ח בתשובה סימן הנז' בתחילה תפס דקריאת ספר שני אינו חובת היום שהיא מתקנת הגאונים וכמש"ל מ"מ בסוף התשובה על דברי המנהיג בשם ר"ת פירש דהוא חובה ליום מתקנת הגאונים דודאי המנהיג בשם ר"ת גם על ס"ב דמועדים איירי כדאמרן. ומה שפירש שם בתשובת הרב בית חדש דמיירי בקטן שאינו יודע למי מברכין לא עלה על דעת שלא יקרא במוספין מאחר שעולה אף למנין שבעה וכ"ש לקרבנות היום שאינה אלא תקנ' הגאוני' וכו' ע"ש. עמו הסליחה דאינו במשמע דברי המנהיג ומוכח דאיירי בקטן שיודע למי מברכין וכמו שהבין הריב"ש וכן הבין הרשב"ץ בתשובה הנזכר ושם תריץ יתיב לקו' הרב ב"ח. ואחרי הודיע אלהים אותנו שרש דברי ר"ת שהביאם הרשב"ץ בתשובה הנז' יותר בקיצור ממ"ש המנהיג ממילא מה שכתב הרשב"ץ והבאתיו לעיל וז"ל אבל בקריאת חובת היום ומה שהיא תקנה קבועה כגון ד' פרשיות וחנוכה ומוספי ר"ח ורגלים אי אפשר כלל ע"י קטן דכיון שאין מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עכ"ל כונתו על ספר ב' דמועדי' נמי והיינו דקאמר מוספי ר"ח ורגלים כלומר מוספי הרגלים וכל דבריו בס' שני וקאי על דברי ר"ת שלא כמו שפירשנו לעיל וקרי לכל חובת היום כיון שהיא תקנה קבועה כמו שאמר.

וכזאת וכזאת מוכח ממ"ש הרשב"ץ עוד בתשובה בח"ג סי' קע"א וז"ל קניית המצות אין אני מתיר בכאן לקטן אלא לקנות ההפטרה שאינה מענין המאורע אבל כשהיא מענין המאורע וזה ביום שמוציאין שני תורות אני משתדל שיהיה המפטי' גדול שאין מי שאינו מחויב בדבר מוציא הרבים ידי חובתן וכ"כ בעל המנהיג בשם ר"ת עכ"ל ומוכח דבכל יום שמוציאין שתי תורות לא היה מניח קטן שאינו מוציא וכו' אלמא גם ס"ב של המועדים קרי ליה חובת היום ואין קטן מוציאם י"ח נגד מ"ש הרב בית דוד דס"ב תקנת גאונים ואינה חובה. ומאחר שנתברר דדברי ר"ת הם גם בס"ב דמועדים א"כ מ"ש הרשב"ץ בסי' קל"א על ס"ב שנמצא טעות שמוציאין אחר כיון דחובת היום הוא ועלה מייתי דברי ר"ת ממילא משמע דגם בס"ב דמוספי הרגלים וכיוצא שנמצא טעות מוציאין אחר דחובת היום הוא כאשר יראה המעיין בתשובת הרשב"ץ דסי' קל"א הנז'. וה"ה דאם שכח לקרות פ' המוספין וקרא בענין אחר דצריך להוציא ס"ת אחר והוא בכלל מ"ש התוס' במגילה דף כ"ג דאם קרא כל המנין שהוא צריך ושכח לקרוא בחובת היום יחזיר ספר תורה ויקרא אחר בחובת היום ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דליתי' עכ"ל וגם ס"ב בכלל חובת היום הוא דהרי התוספות על דברי ר"ת קיימי דקי"ל כמ"ד עולה וכו' ותכף אחר דברי ר"ת כתבו וחזן שטעה וכו' וכן אם הוא י"ט וקרא כל המנין וכו' והרי ר"ת קרי ליה לס"ב חובת היום ככל הדברים אשר ראו עיניך. הגם הלום ראיתי להרב מגן אברהם סימן קל"ו ס"ק ה' שהביא דברי התוספות דמגילה הנז' וכתב וז"ל ונ"ל מדסתמו ס"ל דבכל המועדים חוזר לא מיבעיא בחג דדינא דגמ' לקרות בקרבנות החג דחוזר אלא אפילו בשאר מועדים דתקנת רב עמרם היא וכו' אפ"ה צריך לקרותם דמה לי שקראם תכף או אחר זמן דאין גורם בזה ברכה אחרת וכו' עכ"ל הרי דכתב דמדסתמו התוספות סברי דחוזר אפילו בשאר מועדים דתקנת רב עמרם היא וכן נראה דעת הרב אליה רבה כמו שיראה הרואה. ומ"ש הרב מגן אברהם דאין גורם ברכה אחרת לא תידוק דאם הוא כנדון הרב בית דוד דצריך ברכה אחרת מודה הרב מג"א דלא יחזור. אלא דהרב קאי בסתם מי ששכח ולא החליף אמנם לדבריו דהתוס' סתמו בכל נראה דגם כשהחליף צריך להוציא אחרת ואותו שקרא בענין אחר כמאן דליתיה על דרך שכתבו התוס' ועיין בתשובת הרב מנחת יעקב סימן י"ח ובתשובת מהר"ם זכות סימן ל"ו דיש ראיה למ"ש ואין הפנאי מסכי' להאריך והנלע"ד כתבתי. והוי יודע דבקונטריס שם הגדולים ח"ב דף צ"א שרמזתי תשובתי זו יש ט"ס והשמטה בדפוס וכצ"ל ובתשובה דחיתי מי שרצה לומר דפליג עליה הרשב"ץ שהביא ב"י והרב שיירי וכו' אך שם בתשובה הנז' כתבתי דמהרב מג"א סימן קל"ו וכיוצא ממ"א נראה נגד סברת הרב בית דוד וכו' ושם בתשובה הארכתי והעלתי דלא כהב"ד בס"ד ע"ש כצ"ל.

תוכן העניינים

חיים שאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה