חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר
סיום למסכת תענית
תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים ע"כ:
והנה משמע דג' חלוקות הללו הם ג' כתות וכל כת הולכת בפ"ע חדא מדקאמר בלשון רבים משמע דכל הכת עונות כאחת ביחד ואם היו מעורבים לא היו יכולות לענות כל החלוקה כולם כאחת כיון שיש קול אחר מפסיק ביניהם. ועוד משום דכל עוף למינו ישכון וכל אחת אוהבת להלוך עם דוגמתה. והשלישית משום דאלו הג' החלוקות הם מתנגדות זו עם זו. זאת אומרת היופי עדיף. זאת אומרת היחס עדיף. וזאת אומרת לא יופי ולא יחס אלא לשם שמים, וא"כ אם ילכו ביחד מוכרח שיהא קטטה ביניהם וזה אינו יו"ט ובמשנה אמר לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שהיו בנות ירושלים יוצאות וכו' אלא מוכרח כל כת הולכת ומדברת בפ"ע:
אמנם יש להבין לשון הברייתא הנ"ז חדא מהוא שאמר יפיפיות שבהן וכו' ולא אמר יפות שבהן. ועוד מהו אמרם תנו עיניכם ליופי דאם הם יפות למה צריך לומר והלא רואים אותם אם הם יפות. ועוד מהו כפל הדברים שחוזרים לומר שאין האשה אלא ליופי. ועוד י"ל דמה הם אלו היפות אם מיוחסות או לא. ואם אינם מיוחסות מי יקח אותם לפסול זרעו בשביל היופי. ועוד י"ל בענין המיוחסות שבהן אם היו יפות או מכוערות ולמה הוצרכו ליתן טעם לדבריהם לפי שאין אשה אלא לבנים. וכן י"ל בענין המכוערות שבהן שהיו אומרות קחו מקחכם לשם שמים מה היו אם מיוחסות אם לא ואם לא היו מיוחסות כיצד אומרות קחו מקחכם לשם שמים דאדרבא מי שיקח לשם שמים צריך ליקח אשה מיוחסת וכמ"ש ז"ל במסכת קידושין (דף ע"א ע"ב) כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקב"ה משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו שנאמר שבטי יה עדות לישראל. אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה. וא"ר חמה ב"ר חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל שנאמר בעת ההיא נאום ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל. לכל ישראל לא נאמר אלא לכל משפחות ע"כ. וא"כ כיצד מי שלוקח לשם שמים יקח אשה שאינה מיוחסת ולא דיו במכוערת אלא שיקח ג"כ שאינה מיוחסת ויפסיד בעוה"ז ובעוה"ב. ועוד מהו אומרם ובלבד שתעטרונו בזהובים ולא דים שהם מכוערות אלא ג"כ עושים תנאי שיעטרום בזהובים והלא אפי' המיוחסות והיפות לא עשו התנאי הזה והם מבקשים יותר מהם:
והנה לקושיא ראשונה י"ל הא דאמר יפיפיות ולא אמר יפות. לפי שיש אשה שאינה יפה כ"כ אבל ע"י בגדים נאים ורחיצת פנים ומחלקת שערה נראת יפה. ויש אשה שכך מברייתה יפת תאר ויפת מראה ואפי' בלא בגדים נאים ורחיצת פנים. ולזה אמר יפיפיות ולא אמר יפות לומר שהיופי שלהן הוא כפול מברייתן יפות תאר ויפות מראה ולא יפות שהם מיפים עצמן ע"י בגדים ורחיצת פנים. ולכן אומרים תנו עיניכם ליופי ר"ל תסתכלו ביופי שאינו ע"י בגדים נאים או רחיצת פנים אלא כך מברייתו. ולזה חוזרים לומר שאין האשה אלא ליופי ר"ל כיון שהיופי הוא מברייתו יהיה בתמידות ואפי' בעת שאינה לובשת בגדים נאים ורוחצת פנים ובזה יהיה הנאה לבעל כמ"ש בס' בן סירא (יבמות ס"ג ע"ב) אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפליים
ועוד י"ל דהא דאמר יפיפיות ולא אמר יפות. לפי שיש אשה יפה במראה אבל אין מעשיה נאים כגון שהיא עצילה או חסרת מדע שאינה יודעת לנקות הבית ולסדר כלי הבית כראוי כמ"ש אשה יפה וסרת טעם, ויש דעתנית בענין סדר הבית ואינה יפה. ולזה אמר יפיפיות ר"ל היופי שלהן כפול הן במראה והן בסדר הבית. ולכן אומרים תני עיניכם ליופי ר"ל יופי סדר הבית דיופי הפנים כבר הם רואים וא"צ לומר על זה אבל סדר הבית שאין רואים אומרים להם תנו עיניכם ר"ל תבואו פתאום לבית באיזה עת ותראו היופי שלו. שאין האשה אלא ליופי ר"ל יופי סדר הבית שיהיו מעשה ידיה יפים ובזה יהיה הנאה לבעל כידוע:
אמנם בענין היחס י"ל שיש בהם מיוחסות ויש שאין מיוחסות וכל אחד לוקח בן גילו המיוחס לוקח מיוחסת ושאינו מיוחס לוקח אינה מיוחסת אלא שהצד ששוה ביניהם שכולם יפיפיות ר"ל שכפולים ביופי. אבל המיוחסות אינם כפולים ביופי וגם אינם מכוערות דא"כ היו נכנסים בכת המכוערות אלא שהצד השוה שבהם שכולם מיוחסות, ולזה אומרים שאין האשה אלא לבנים ור"ל וכיון שאין האשה אלא לבנים עיקר הוא היחס כדי שתשרה שכינה עליהם לעתיד כנ"ז וכן המכוערות יש בהם מיוחסות ויש שאין מיוחסות וכל אחד לוקח בן גילו אלא שהצד השוה בהם שכולם מכוערות. וא"ת כיון שבכולם יש יחס למה יקח מכוערות זה הדבר ידוע שאעפ"י שאומרות דברים להלהיב לב הבחורים מ"מ כל אחת לוקחת בן גילה עשיר עשירה ועני ענייה וע"כ מי שהוא עני ביותר ודאי שאינו עולה בידו לקחת כ"א עכורה. וא"ת כיון שהוא עני מאין לו זהובים שמתנים עמו ובלבד שתעטרונו בזהובים כבר כתב רש"י ז"ל כלומר ובלבד שתתנו לנו מלבושים נאים עכ"ל ומה שקרו אותם זהובים ר"ל מצובעים במראה זהב:
והטעם שהמכוערות מתנין שיעטרום בזהובים ולא כן היפות והמיוחסות. י"ל ע"פ מ"ש רז ל במסכת נדרים (דף ס"ו ע"א) מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית ר ישמעאל וייפוה אמר לו ר' ישמעאל בני מזו נדרת אמר לו לאו והתירה ר' ישמעאל באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולותן ע"כ. נמצא שהעניות מנוול ובפרט שהם מכוערות ולכן מתנין ובלבד שתעטרונו בזהובים ר"ל במלבושים נאים כנז' כדי שלא יתנוולו:
שם. אמר עולא ביראה א"ר אלעזר עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בג"ע וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנא' ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו ע"כ:
והנה לפי פשטן של דברים י"ל מ"ש והוא יושב ביניהם בג"ע ר"ל שיהיה שם גילוי שכינה ויראו בעיניהם וכל אחד מראה באצבעו לאמר זה ה' שקוינו לו כל הימים עתה ראינו בעינינו ונגילה ונשמחה בישועתו
דעוד י"ל כי צדיק רומז אל בחי' היסוד כידוע ובתוך היסוד יש ה' אותיות מנצפ"ך הנרמזים בחמשה אצבעות ולעתיד יתגלה אור היסוד בתמידות ויתמתקו הדינים שהם ה גבורות מנצפ"ך. וז"ש עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכו' ר"ל שיתגלה בחי' אור היסוד דכל עולם. וכל אחד מראה באצבעו ר"ל מיתוק המנצפ"ך שלו (ולא נוכל להרחיב עוד פה הדיבור כי הוא דבר סודי וכמ"ש מהרש"א ז"ל).
ומה שהתחיל מסכתא זו באו' מ' וסיים באו' ו' שהם אותיות מ"ו גי' מילוי דשם ע"ב שהוא בבחי' החסד לרמוז שלעתיד יתגלה מדת החסד בשמותיו וכמ"ש וחסדי מאתך לא ימוש:
וזהו ג"כ שסיים המסדר הדרן עלך בשלושה פרקים וסליקא לה מסכת תענית. לפי שישראל עלו לארץ ישראל שתי פעמים אחת ביציאת מצרים ושניה בבנין בית שני כשעלו בני הגולה ועוד בא שלישייה בבנין בית שלישי ב"ב וזאת תהיה לגאולת עולם, וז"ש הדרן עלך בשלושה פרקים ר"ל החזירינו אליך לא"י ויהיו שלושה פרקים ואז וסליקא לה מסכת תענית ר"ל סדר תעניות מפני שהתענית הוא בשביל חרבן בהמ"ק ובפעם השלישית כשיעלו לא"י תהיה גאולה שלימה שאין עוד אחריה שעבוד ובנין בהמ"ק יתקיים לעד וממילא בטלה מגילת תענית כ"א ששון ושמחה ימצא בה וכמו שסיים המסכתא נגילה ונשמחה בישועתו: