חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר
סיום למסכת שבועות
הא שהתחיל התנא במסכת זו בשין שבועת שתים וכו וסיים בריש פטור שהם ביושר ש"ר ולמפרע ר"ש לרמוז כ"א יהלוך אדם למפרע ולעבור על ד"ת שאינו נזהר משבועת שוא ושקר אז הוא נעשה רש. וכמ"ש לעיל בגמרא דף ט"ל ע"א כל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תולין לו שנים ושלושה דורות וכאן נפרעין ממנו לאלתר שנאמר הוצאתיה נאום ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו. הא למדת דברים שאין אש ומים מכלין אותן שבועת שקר מכלין אותן ע"כ. ונראה דמזה הטעם התחיל התנא במסכתא זו ה' פרקים בלשון שבועה כנגד ה' אותיות שם אלהים לרמוז כי שם אלהים שהוא דין ינקום ממי שמחלל את השבועות וגם נראה לי בס"ד שזהו ג"כ הטעם כשצוה השי"ת על השבועה הזכיר מדת שם אלהים כמש"ה לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא לרמוז כי ינקום ממנו במדת שם אלהים שהוא דין:
ועוד כי השבועה היא בעדת המלכות כמ"ש הרב ז"ל בשער הקדמות דף ל"ז ע"ב וז"ל ענין השבועות והנדרים כי חומר בזה מה שאין בזה והענין הוא כי השבועה היא כנשבע במלך עצמו שהיא המלכות הנקראת נוק' דז"א אבל הנדרים כנודר בחיי המלך שהיא אימא עילאה הנקראת חיי המלך בסוד תפלה ש"ר הנקראת חיים כנודע ולכן ג"כ הנדרים חלים על דבר מצוה לפי שהנדר הוא באימא והיא גבוהא מן המצוה משא"כ בשבועה. ואמנם עונש השבועה גדול מעונש הנדר עם היותו יותר עליון. והטעם הוא לפי שלמעלה במקום האימא אין שליטה ואחיזה אל החיצונים כ"כ משא"כ למטה בנוק' דז"א כי שם כתיב סביב רשעים יתהלכון והעובר על השבועה נותן אל החיצונים כח נמרץ להתאחז בה ולכן ענשה מרובה מן הנדר עכ"ל. נמצא שהשבועה היא במדת המלכות והמלכות היא שם אדני שהוא בהיפוך אתוון דינא דין וגם יש בה אלהים שהוא דין כידוע. וזה שאמר הכתוב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ר"ל לא תפגום במדת שם אלהים שהוא במלכות ע"י שבועת שוא וכיון שפגם שלו הוא במדת שם אלהים הוא ינקום ממנו. ולזה רמז התנא בה' פרקים שהתחיל בהם לשון שבועה שהם כנגד ה' אותיות אלהים לומר ששם הוא פגם השבועה ומשם יבא לו העונש. ומזה תבין ג"כ למה כ"כ עונש השבועה משאר עבירות שמכלתו ואת עציו ואת אבניו ונעשה רש. אבל אם הוא נזהר משבועת שוא ושקר בתכלית הזהירות מאהבת ה, ומיראתו אז הוא נעשה כשר מכובד למעלה ולמטה כי ע"ז נאמר כי מכבדי אכבד:.
הדרן עלך ארבעה שומרים וסליקא לה מסכת שבועות. לפי שהמסדר עסוק במסכת שבועת ועתיד הקב"ה לקיים לנו את השבועה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו את ארץ כנען ויקרב לנו קץ הגאולה ע"י עסק התורה שיש בה ד' בחינות פרד"ס כמש"ה גם כי יתנו בגוים וכו' ע"כ רמז אותה בסוף הגמרא בהדרן עלך וכו' וז"ש הדרן עלך ארבעה שומרים, ר"ל החזירנו אלך לארץ הקדושה ע"י ארבעה בחינות התורה שאנו שומרים. ואז וסליקא לה מסכת שבועת ר"ל יהיה עילוי למסכת שבועות אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו את ארץ כנען שיקויים הדבר בב"א: