אור ברסלב
חיים עד העולם סיום למסכת מכות

חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר

סיום למסכת מכות

סיום למסכת סנהדרין

שוב פעם אחת היו עולים לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל וכו' מדקאמר כיון שהגיעו להר הבית ולא אמר אצל הר הבית משמע שנכנסו לתוך הר הבית עצמו. ואע"ג דטמא מת אסור ליכנס למקדש אפי' בזה"ז שהוא חרב כמ"ש במגלה דכ"ח ע"א על פסוק והשמותי את מקדשיכם ופסקו הרמב"ם ז"ל בה' בית הבחירה פ"ו דין ט"ז היינו מן החיל ולפנים אבל בהר הבית אינו אסור כ"א זבים וזבות נדות ויולדות כמ"ש פ"א דמסכת כלים וכן בעל קרי כמ"ש במסכת פסחים דס"ז ע"ב ועיין משנה למלך מהלכות ביאת מקדש פ"ג דין ג' וודאי הם היו טהורים מזה ועוד דטומאה זו עולה ע"י טבילה כדי ליכנס ולהר הבית (ומה שאין אנחנו עכשיו נכנסים להר הבית אפי' טבולים מפני שאין אנחנו מכירים עד איזי מקום הוא הר הבית ושמא יכנסו למקום החיל או העזרות ויתחייבו כרת) ואף אם היו נכנסים גם לפנים מן החיל היו יכולין דבזמן ההוא היה להם אפר הפרה והיו יכולין ליטהר גם מטומאת מת כמ"ש ב"י ביו"ד ריש הלכות חלה דאפי' בזמן האמוראים היה להם אפר פרה יעו"ש:

שם ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה:

י"ל דלמה אמרו לו מפני מה אתה וכו' שמשמע שרוצים ממנו טעם ולא אמרו לו סתמא למה אתה משחק וכן הוא ג"כ אמר להם מפני מה אתם בוכים שמשמע שרוצה מהם טעם ועוד מהו תיבת ועכשיו שאמרו לו והיה די לומר שועלים הלכו בו וכו'.

ונלע"ד בס"ד כי בלאו הכי בודאי הם היו מתאבלים ומצטערים על חורבן ביה"מק וירושלים כמ"ש רז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וע"ז אמרו לו מפני מה אתה משחק מאיזו טעם שאנו מכירים בך בודאי שאתה מצטער על החורבן ועתה אתה משחק וע"ז ענה ואמר להם גם אתם מפני מה אתם בוכים ר"ל מאיזה טעם עכשיו אתם בוכים ומה נתחדש לכם. כי בלאו הכי ודאי גם אתם מצטערים על חורבן ביה"מק ואם מפני השועל זה אינו חידוש כי מקרא מלא דבר על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו ולפיכך השיבו לו ועכשיו שועלים הלכו בו וכו' ר"ל אעפ"י שבל"ה אנו מצטערים על החורבן אבל עכשיו נתרבה הצער על אשר שראינו בעינינו זו הקללה שנשתומם כ"כ עד אשר שועלים הלכו בו ולא נבכה, והשיב להם לכך אני משחק וכו' ר"ל ע"ז על אשר ראיתי בעיני שנשתומם כ"כ ונתקיימה נבואת אוריה.

שם. שועלים הלכו בו וכו' י"ל דלמה אמר הכתוב על הר ציון ששמם שועלים הלכו ולא אמר חיות אחרות כי הרבה חיות יש במדבר השמם ולמה לא נקט מכולם כ"א השועל, ונלע"ד בס"ד ע"פ מ"ש הרב ז"ל בע"ח בשער מיעוט הירח כי בחורבן בית א' ירדו ז' ניצוצות קדושה בתוך הקלי' ולפיכך היה החרבן ע שנה כי כ"א כלולה מיו"ד ובחרבן בית שני ירדו ט' ניצוצות קדושה בין הקלי' לילית אשת סמאל כיעו"ש ולפיכך נקט שועלים כי הם ערמנין כאשר מספרין בעלי המשלים והם רומזים אל הקלי' בסוד והנחש היה ערום, ועוד כי שועלים במילוי עם ב' כוללים גי' סמא"ל לילו"ת זונ"ה לרמוז כי הם גברו בחרבן הבית וכיעו"ש בע"ח ובש' הקלי' פ"ג, וכתב הרב בכ"מ ובפרט בש' המצות פ' בהר סיני כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שהם ניצוצות הקדושה שבתוך הקלי' יעו"ש ועפ"ז יש לפרש אלו הפסוקים, על זה היה דוה לבנו וכו' ר"ל שיושבים בגלות, על הר ציון ששמם מקום הקודש שירדו ממנו ניצוצי הקדושה, ושועלים הלכו בו שהלכו בהם השועלים שהם הקלי' ר"ל שנתגברו על ידם, אתה ה' לעולם תשב וכסאך ר"ל וא"כ אימתי יהיה השם שלם והכסא שלם לעולם ולא יהיה עוד אחיזה אל הקלי' לדור ודור עד שיתבררו כל הנשמות שבגוף. וא"כ למה לנצח תשכחנו וכו' שזה צריך זמן רב אלא השיבנו ה' אליך ונשובה ר"ל סייענו אתה שנוכל לברר במהרה כל הניצוצות קדושה ולהשיבם אליך אל מקום הקדושה ונשובה גם אנחנו אל נחלת אבותינו חדש ימינו כקדם:

שם. אמר להם לכך אני משחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה באוריה כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש וגו' בזכריה כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואת של זכריה מתקיימת

י"ל דהיאך אומר עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא וכו' והלא אמרו ז"ל במסכת ברכות דף ז' ע"א כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי לא חזר בו מנא לן ממשה וכו' וא"כ היאך היה מתיירא שלא תתקיים דאפי' אם לא היתה מתקיימת נבואתו של אוריה שלא היתה נחרבת ירושלים וביהמ"ק היה אפשר לה שתתקיים נבואתו של זכריה שישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים. ועוד הרי ר"ע היה אחר חרבן בית שני והלא כבר נתקיימה נבואתו של אוריה בחרבן בית א' כמ"ש רז"ל במסכת יומא דף ד"ן ע"א ז' שנים נתקיימה גפרית ומלח בא"י וא"כ ממילא צריך להתקיים נבואת זכריה ולמה עוד צריך שישתומם בפ"ב כדי שתתקיים נבואת זכריה. ועוד מהו אומרו עכשיו שנתקיימה והול"ל כיון שנתקיימה:

ונלע"ד בס"ד דאמת הוא כיון שיצא דבר זה מפי הקב"ה מוכרח הוא שיהיה וליכא ספיקא בזה אלא הספק הוא כיון שאוריה היה בבית א' וזכריה בתחלת בית ב' הייתי אומר כיון שנתקיים דברי אוריה בחרבן בית א' ג"כ נתקיים דברי זכריה בבנין בית ב' שישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ולא על הלעתיד דבר הכתוב וכמו שהקשו התו' אבל השתא דראינו דגם בית שני נחרב עד שנשתומם ושועלים הלכו בו כמו נבואת אוריה א"כ עדיין לא גמרה לה נבואת אוריה עד אחר בית שני שהיא על ב"פ וא"כ מוכרח הוא שגם נבואות זכריה עדיין לא נתקיימה אלא עתידה להתקיים לעתיד וכמו שדרשו רז"ל במסכת פסחים דס"ח ע"א פסוק זה על העתיד. וז"ש עכשיו שנתקיימה ר"ל שגם עכשיו בחרבן בית ב' נתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבוא תו של זכריה מתקיימת לעתיד. וז"ש בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו ר"ל שני נחמות אחת על בית א' ואחת על בית ב' דכיון שהזכיר להם גם חרבן בית א' צריך לקבל תנחומין גם עליו. וז"ש בלשון הזה אמרו לו שלא תאמר אחת אמרו הם ואחת אמר המסדר הגמרא על עצמו כשראה זה המעשה וז"ש הדרן עלך אלו הן הלוקין ר"ל החזירם איך לאלו הן הלוקין ישראל שסבלו צער החרבן והגלות וסליקא לה מסכת מכות ולא תבא לה עוד כמש"ה ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה וכו' בב"א:

תוכן העניינים

חיים עד העולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה