אור ברסלב
חיים עד העולם סיום למסכת סוטה

חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר

סיום למסכת סוטה

סיום למסכת נזיר

ת"ר משמת רבי אליעזר נגנז ס"ת. והטעם שאמרו עליו נגנז ס"ת עיין פי' רש"י ז"ל, ועוד נראה לפרש ע"פ מ"ש שם בסנהדרין דף ס"ח ע"א והביאו מהרש"א ז"ל בח"א מפני שבשעת מיתתו נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו ואמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה נגללין. והטעם שקראן ב' ספרי תורה ולא כס"ת ע"פ מ"ש אח"כ הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי וכו' והת"ח יתכנה לס"ת כידוע. וע"כ קראן ב' ס"ת אחד לרמוז על עצמו שהיה למדן גדול כנ"ז שם ואחד על אחרים שלימדם ג"כ הרבה. ורמז אותם בזרועות לפי שבהן עושה האדם ציורים ודמיונות לפעמים כדי להבין כידוע

ועוד י"ל ע"פ מ"ש הרב ז"ל בשער המצות פ' בראשית כי המצות עשה הם בחי' החסדים ומצות לא תעשה הם בגבורות יעו"ש, וז"ש נטל שתי זרועותיו שזרוע ימין רומז אל החסד וזרוע שמאל אל הגבורה ואמר שהן כשתי ספרי תורה ר"ל שרומזים לב' בחי' התורה מ"ע ומצות לא תעשה. ומ"ש שנגללין ר"ל שלא למדו ממנו הרבה ככל הצורך וכמ"ש רש"י ז"ל וז"ש כשתי ספרי תורה ולא אמר תורות לרמוז אל מה שאמרנו שהם כשתי בחי' של תורה. וז"ש כאן בגמרא נגנז ס"ת ולא אמרו ספרי תורות לרמוז אל מ"ש שגם הוא לא נתכוון לקרותם אלא תורה אחת.

שם. משמת רבי יהושע בטלה עצה ומחשבה. י"ל ע"פ מ"ש במסכת חגיגה דף ה' ע"ב כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תהוי עלן מאפקורסין אמר להם אבדה. עצה מבנים נסרחה חכמתם כיון שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן של אוה"ע. וז"ש בטלה עצה ומחשבה ר"ל עצה מישראל ומחשבה מאוה"ע שלא יידעו להקשות כ"כ כי המחשבה תתכנה אל החכמה כידוע.

שם. משמת ר"ע בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות החכמה. י"ל ע"פ מ"ש רז"ל במסכת מנחות דף כט ע"ב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אל אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות ע"כ. (ומה שיש לדקדק במאמר זה כבר כתבתי אותו בסה"ק חקי חיים בדרוש ג' לס"ת קחנו משם) ובמסכת ברכות דף ס"א ע"ב אמרו רז"ל פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה א"ל עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות וכו' אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו וחבשוהו בבית האסורים וכו' יעו"ש. נמצא שר"ע ע"ה היה דורש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות וגם מסר עצמו למיתה כדי ללמוד תורה לרבים. וזה שאמר בטלו זרועי תורה ר"ל שיש להם זרוע וכח חזק למסור עצמם למיתה כדי ללמוד תורה, לרבים וגם נסתתמו מעינות החכמה שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות

שם. משמת ראב"ע בטלו עטרות חכמה שעטרת חכמים עשרם י"ל ע"פ מ"ש רז"ל במסכת נדרים דף ס"ב ע"א רבי אלעזר בר רבי צדוק אומר עשה דברים לשם פועלם ודבר בהם בשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו וק"ו ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קודש שנעשו כלי חול נעקר מן העולם המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה ע"כ. נמצא שכ"כ גדול עונש מי שנהנה מד"ת ות"ח מצוים לכבדם מפני כבוד תורתם ולפעמים אפשר שיבא לו להאדם איזה הנאה בלבו מפני כבוד תורתו אבל אם הוא עשיר בלאו הכי עושין לו כבוד מפני עושרו וגם הוא מלומד בכבוד ולא תזוח דעתו עליו בשום פעם כדי להתכבד בד"ת וכ"ש אם היה עשיר גדול. וז"ש משמת ראב"ע בטלו עטרות חכמה ר"ל עטרות גדולה של חכמת התורה. מפני שעטרת חכמים עשרם שעי"ז תהיה עטרת גדולה וכבוד של חכמים מחמת עשרם ולא יהנו כלל בשום פעם מד"ת והיה תורתם בשלימות בכל זמן ועדן.

שם משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה. י"ל ע"פ מ"ש במסכת תענית דף כ"ד ע"א רבי חנינא בן דוסא הוה קאזיל באורחא אתא מטרא אמר לפניו רבש"ע כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער פסק מטרא כי מטא לביתה אמר רבש"ע כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת אתא מטרא ועוד עי"ש כמה מעשים שהיה אומר ונעשה. וז"ש בטלו אנשי מעשה ר"ל שכל מה שהיה אומר היו עושין רצונו מן השמים בלא תפלה ובלא בקשה אלא באמירה בעלמא. ועוד יש לפרש על פי מה דאיתא התם בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובין מע"ש לע"ש ע"כ. וז"ש בטלו אנשי מעשה ר"ל כ"כ היה המעשה שלו גדול שכל העולם נזון בשבילו.

שם. משמת אבא יוסי בן קטונתא בטלו חסידים. ולמה נקרא שמו אבא יוסי בן קוטנתא שהיה מקטני חסידים. וי"ל דלמה צל ולמה נקרא שמו וכו' והיה די לומר משמת אבא יוסי וכו' בטלו חסידים כמ"ש על אחרים ולמה צריך להאריך ולקרותו מקטני חסידים ונלע"ד בס"ד שגם זה האריכות שאמר ולמה נקרא שמו וכו' הוא כדי לספר בשבחו שהיה מחסידים המקטנים עצמם וז"ש מקטני חסידים ר"ל מהחסידים שמקטנים עצמם. וז"ש ג"כ בן קטונתא כי קטונתא תחלוק אותה לשנים תהיה קטון תא והוא מלשון תא שמע ור"ל שכל מקום שהיה הולך אומרים עליו חסיד ועניו המקטין עצמו בא והוא מחמת שהיה מפורסם בדורו שהיה חסיד ועניו. ועוד י"ל כי אותיות ת"א הם אלף תיו ולרמוז כי היה מקיים כל התורה מאלף ועד תיו.

שם משמת בן עזאי בטלו השקדנים. כדאיתא במסכת יבמות דף ס"ג ע"ב אמרו לו לבן יש נאה דורש ונאה מקיים וכו' אמר להם בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה וכתב מרן ז"ל בש"ע אה"ע סי' א' סעי' ד' שהיה תמיד נדבק בתורה כל ימיו יעו"ש. ואמרו עליו במסכת בכורות דף נ"ח ע"א שהיה אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום. וע"כ אמר בטלו השקדנים ע"ש שהיה חריף וגם נדבק בתורה תמיד.

שם משמת בן זומא בטלו הדרשנין. ע"ש שהיה בקי בטעמי המקראות כמ"ש רז"ל במסכת ברכות דף י"ב ע"ב ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא וכו' וכמ"ש רש"י ז"ל במתני'

שם. משמת רשב"ג עלה גובאי ורבו צרות. משמת רבי הוכפלו צרות. ע"ד מ"ש לעיל דף מ"ט ע"א אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו וכו'.

שם. משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. א"ל רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא. א"ל רב נחמן לתנא לא תתני יראת חטא דאיכא אנא. הקושיא ידועה שהרי אמר הכתוב יהללך זר ולא פיך וא"כ כיצד אמר רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא וכן רב נחמן וכבר נתעוררו המפרשים בזה וכל אחד לדרכו פנה לתרץ וע"כ אענה גם אני חלקי והוא מפני שעקר קיום התורה והעולם על שני עמודים אלו ענוה ויראת חטא. קיום התורה על יראת חטא כמש"ה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. וקיום העולם טל הענוה כמש"ה תולה ארץ על בלימה וארז"ל מי שבולם פיו בשעת מריבה. דאם לא יש מדת הענוה בעולם שיש אפי' שמחרפין ומגדפין אותם ושותקים א"א לעולם להתקיים שתמיד יהיה קטטות ומריבות. וע"כ כשאמרו המשנה לפני רב יוסף משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא א"ל לתנא לא תתני ענוה דמשמע דבטלה לגמרי דזה א"א דהא איכא אנא ור"ל דכמו דאיכא אנא יש עוד ג"כ אחרים. וכן רב נחמן א"ל לתנא לא תתני יראת חטא דמשמע דבטלה לגמרי דהא א"א ואיכא אנא ועוד אחרים כמותי ורצו לומר על עצמם זה עניו וזה ירא חטא כדי לזכות אחרים שלא יבינו דבטלו לגמרי ויתרשלו מלקיימם אלא מ"ש התנא משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא היינו מדת הענוה בתכלית עד קצה האחרון וכן יראת חטא בתכלית כמו רבינו הקדוש הוא דבטלה ואינה נמצאת כ"כ אחרי רבי:

ועוד י"ל ע"פ מ"ש הרב ז"ל דבחי' לאה נקראת ענוה ובחי' רחל נקראת יראה בסוד עקב ענוה יראת ה' ושני הבחי' הנז' הם בחי' מלכות כידוע ובחי' המלכות היא בחי' שם ב"ן שגי' אנ"א ולזה אמרו לא תתני ענוה ויראה דאיכא אנא לפי שהם רומזים לבחי' המלכות כנ"ז ותמיד ההשפעה בא לעולם ע"י המלכות בסיד ותתן טרף לביתה וכו' וע"כ אמרו לא תתני דבטלה ענוה ויראה משום דהם רומזים לבחי' המלכות ותמיד השפע בא על ידם:

ומ"ש רב יוסף לתנא לא תתני ענוה ולא אמר לו לא תתני ענוה ויראת חטא דהא ודאי ג"כ היה בו יראת חטא. וכן רב נחמן ודאי דהיה בו ג"כ ענוה. י"ל דכל אחד לא רצה לומר כ"א דבר שהיה מורגל בו ביותר ומחמת הרגל אפי' אם אומרו לפני אחרים אינו מרגיש בשום הנאה של כבוד:

והא דסיים המסדר מסכתא זו בתיבת אנא לפי שתבת אנא היא גי' ב"ן שהוא בבחי' המלכות מלרמוז כי הסוטה פוגמות בבחי' המלכות כמ"ש בזוה"ק פ נשא דף קכ"ד ע"א וזה ג"כ הטעם שסדר מסכתא זו בתשעה פרקים לרמוז אל בחי' המלכות שמקבלת מתשעה ספירות שלפניה כידוע. ואפשר שלזה נתכוון ג"כ מסדר המשנה שהתחיל באות ה' לרמוז אל בחי' המלכות שהיא נרמזת באות ה' אחרונה של הוי"ה וגם סיים באות א' שרומז ג"כ אל בחי' המלכות בסוד אני ראשון ואני אחרון:

הדרן עלך עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה. נראה לפרש ע"פ מ"ש רז"ל במסכת סנהדרין דף ק"ב ע"א א"ר יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם ע"כ. וא"כ כיון שאין פורענות שאין בה מעון העגל ממילא כשיתוקן עון העגל גם שאר הפורעניות יתבטלו כי יבא הגואל. ותרגום עגל עגלא:

וז"ש הדרן עלך עגלה ערופה ר"ל כשאנו מחזרין תמיד עלך לתקן עון העגל עד שנערוף אותך ר"ל שיתבטל לגמרי אז וסליקא לה ג"כ מסכת סוטה יצה"ר וגונדא דיליה המסיטים את בני האדם מדרך טובה שיתבטלו כמש"ה ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

תוכן העניינים

חיים עד העולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה