חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר
סיום למסכת מועד קטן
ואמר ר' לוי כל היוצא מבהכ"נ לבית המדרש ומבית המדרש לבהכ"נ זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל וכו' ומ"ש היוצא מבהכ"נ לבה"מ. ומבה"מ לבהכ"נ ר"ל היוצא מבהכ"נ אחר תפלת שחרית לבה"מ. וכן בערב הולך מבה"מ לבהכ"נ להתפלל מנחה וערבית זוכה ומקבל פני שכינה. ושאר הדקדוקים שיש במאמר הזה כבר הם מפורשים בסיום למסכת ברכות קחנו משם:
והא שהתחיל מסכתא זו באות מ' וסיים באות ן' לפי שאות מ' רומז אל התורה שניתנה בארבעים יום ואות ן' רומז אל הנאמנות נו"ן נאמן ולרמוז כי מי שיודע תורה צריך ליזהר בנאמנות ויהיה הרבה נאמן. והטעם י"ל ע"פ מ"ש במד"ר (פ' כי תבא) א"ר שמעון בן חלפתא כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר. למה הדבר דומה. למלך שהיה לו פרדס והכניס לתוכו שני אריסין. אחד היה נוטע אילנות ומקצצן. ואחד לא היה נוטע כל עיקר ולא מקצצן. על מי המלך כועס לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ. כך כל מי שלמד ד"ת ואינו מקיים אותה עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר. מנין שנאמר יותן רשע בל למד צדק אבל אם למד ולא קיים אינו נחנן ע"כ. נמצא דמי שלומד ואינו מקיים עונשו יותר חמור וע"כ צ"ל נאמן הרבה:
ועוד י"ל הא דהתחיל באות מ' וסיים באות ן' לפי שאם תצרפם יחד יהיו אותיות מ"ן והם רמז לבחי' ניצוצי קדושה המתבררים ועולים בסוד מ"ן וכשיגמר בירורם עד הסוף אז יבא הגואל וכמ"ש ז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף והוא רמז לבחי' ניצוצי קדושה עד שיסתיים בירורים ואז ובלע המות לנצח והרשעה כולה בעשן תכלה שהם בחי' הקלי' שלא ישאר בהם שום ניצוצי קדושה וכמ"ש בשה"מ פ' בהר יעו"ש:
וז"ש הדרן עלך ואלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן. ר"ל סייענו להחזירם אליך כל ניצוצי הקדושה ואלו הקלי' יהיו מגולחין שלא ישאר בהם שום ניצוצי קדושה כמו התער שמגלח ואינו משייר כלום. ואז וסליקא לה מסכת מועד קטן. לפי שעתה המועדים הם קטנים שאין שמחים בהם כ"כ כמ"ש והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכו' וגם אין שמחה אלא בבשר שלמים כמ"ש וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת וכו' אבלי לעתיד ישוב הכל לאיתנו הראשון ויהיו המועדים גדולים במעלתם ע"י ריבוי השמחה, כמ"ש ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה: