אור ברסלב
חיים עד העולם סיום למסכת חגיגה

חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר

סיום למסכת חגיגה

סיום למסכת מועד קטן

א"ר אבהו אמר ר"א. ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם ק"ו מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת אש היא הסך מדמה אין אור שולטת בו ת"ח שכל גופן אש דכתיב הלא כה דברי כאש נאם ה' על אחת כמה וכמה ע"כ,

והנה י"ל מהו שאמר ת"ח אין אור של גהינם שולטת בהם דמשמע שהם נכנסים לגיהנם אלא שאין האור שלו שולטת בהם דאי לאו הכי הול"ל ת"ח אין נכנסין לגיהנם. וא"כ כיון שאינה שולטת בהם למה נכנסין. ועוד כיון שאין אור של גיהנם שולטת בהם אם יש להם עונות כיצד מתכפרין דהא אין צדיק בארץ וכו' ועוד מהו הק"ו שהביא מסלמנדרא והלא הסך מסלמנדרא אין האור שולט בו אבל הת"ח אנו רואין דאם נגעו באש האש שולט בהם:

והנה לקושיא א' י"ל ע"פ מ"ש הרב ז"ל בשער מאמרי רז"ל בסופו על פרקי אבות וז"ל דע כי הנשמה כשיוצאת מזה העולם צריכה לעבור ולעשות טבילה בנהר דינור שהרי אפי המלאכים כשבאים לזה העולם לאיזה שליחות בחזרה צריכים לטבול שם. והנה אירע שם בטבילה זאת לנשמות כל אחת ואחת כפי מדריגתה וכפי מצותיה וכו' (ועיין בזוה"ק פ' וארא דף ר"א ע"א שכתב מאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמה בדין יעבר בההוא אתר ולא דחיל וכו' יעו"ש והנה הצדיק גמור והוא ממדרגה עליונה בעברו באותו האש לא מיבעיא שאינו מגיע לו שם שום נזק ולא חמימות מאותו האור השורף אלא אדרבא הופכים אותו נהר של אש למעין של מים חמים שבזה נהנים וז"ש עוברי בעמק הבכא שהוא אותו הנהר או גיהנם עצמו מעין ישיתוהו ולא זו בלבד אלא גם ברכות יעטה מורה ר"ל ברכות ומתנות שמתלבש בהם העובר שם אם הוא מורה הוראות. ובזה תבין מ"ש שהצדיק עובר בגהנום ולוקח משם נפשות שנאמר ולוקח נפשות חכם עכ"ל נמצא שמוכרח הוא שכל צדיק וצדיק בצאתו מהעוה"ז לטבול בנהר דינור וליכנס לגיהנם ליקח משם נפשות וז"ש ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם ולא אמר אין נכנסים לגיהנם מפני שמוכרח הוא ליכנס כדי ליקח משם נפשות אלא שאין האש שולטת בהם מפני שנהפך כמו מים אחין ונהנין בה כנ"ז:

וקושיא שנייה שהקשינו כיון שאין אור של גיהנם שולטת בת"ח אם יש להם עונות כיצד מתכפרין דהא אין צדיק בארץ וכו' יש לפרש ע"פ מ"ש רז"ל במס' תענית דף י"א ע"א. אל אמונה ואין עול. אל אמונה כשם שנפרעין מן הרשעים לעוה"ב אפי' על עבירה קלה שעושין כך נפרעין מן הצדיקים בעוה"ז ע עבירה קלה שעושין ואין עול כשם שמשלמין שכר לצדיקים לעוה"ב אפי' על מצוה קלה שעושין כך משלמין שכר לרשעים בעוה"ז אפי' על מצוה קלה שעושין ע"כ. ופי' רש"י ז"ל משלם לרשעים בעוה"ז כדי לטרדן מן העוה"ב וכדכתיב ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו עכ"ל נמצא דאם יש לצדיקים איזה עבירה אפי' קלה נפרעין מהם בעוה"ז וע"כ א"צ להם כפרה ע"י גיהנם. וא"ת כיון שאם יש להם איזה עבירות נפרעין מהם בעוה"ז א"כ מה בא ללמדנו שאין אור של גיהנם שולטת בהם וי"ל במ"ש לעיל דאפי' כשהולכין לנהר דינור לטבול שהוא אש קשה או ליכנס לגיהנם ליקח נפשות אין האור שולטת בהם אלא שנעשה להם כמים חמים ונהנין מהם:

ועוד י"ל ע"פ מ"ש הרב ז"ל בש' הגלגולים הקדמה כ"ב וז"ל ודע כי הנה הרשעים אחר מיתתם נכנסים בגיהנם ומקבלים שם ענשם ומתכפר להם ומשפטם י"ב חודש. ויש רשעים שכתוב בהם ואת נפש אויבך ילקענה בתוך כף הקלע ואינם זוכים ליכנס בגיהנם אחר פטירתם למרק עונם אמנם נפשם הולכת מדחי אל דחי בגלגולים משונים עד ימרק ענשן קצת ויוכל ליכנס בגיהנם אח"כ י"ב חודש להתכפר לגמרי ולאלו אין זמן קצוב כי לפעמים ילכו בגלגולים ההם עשרים שנים או מאה או אלף והכל תלוי כפי ערך העונות שעשה בתחלה בעוה"ז אמנם הצדיקים ות"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם כמ"ש ז"ל על אלישע אחר לא מידן נדייניה משום דעסק באורייתא ולכן הם צריכין להתגלגל בעוה"ז למרק איזה חטא אשר להם כי אדם אין צדיק בארץ וכו' עכ"ל נמצא שהרשעים חוץ ממה שצריכין להתגלגל על עונם כל אחד לפי חטאו צריכין ג"כ ליכנס לגיהנם אח"כ י"ב חודש כדי להתכפר לגמרי לא כן הצדיקים ות"ח אעפ"י שיש להם איזה עון אין נכנסין עבורו לגיהנם אלא רק חוזרין בגלגול על אותו עון וכשנתכפר תיכף עולין למדרגתן העליונה. וא"ת למה הרשעים צריכין גיהנם חוץ מהגלגול והת"ח די בגלגול לבד, זה כבר מתורץ ע"פ מ"ש לעיל בשם הגמ' שהקב"ה מביא להם יסורים בעוה"ז כדי לכפר וזה היסורים הם תמורת גיהנם וגם הם על עבירות שאפשר להתתקן ע"י יסורין אלא רק אם ח"ו יש איזה עבירה שא"א לה להתתקן כ"א דוקא ע"י גלגול שאז יתגלגל ואח"כ עילה למדרגה העליונה הראויה לו, ועוד י"ל כי יש צדיקים ות"ח אשר הקב"ה מביא להם יסורים בעוה"ז אפי'. על עבירה קלה ולא ישאר עליהם שום עונש לעוה"ב וכנז' בגמ' ויש אשר נשאר עליהם וצריכין לבוא בגלגול וכמ"ש האר"י ז"ל כי אין המדות שוות והכל תלוי בשיקול דעת הבורא ית' כי הוא בוחן לבבות ויודע תוקף העבירות והמצות ולתת לאיש כדרכיו:

וכתב שם בשער הגלגולים הקדמה י"א וז"ל דתיקון האדם תלוי בדברים רבים כמו בעשיית כל המצות עשה ובעסק התורה וכו' וכפי מה שירבה בהם כן יושלם תיקונו לזכות לקחת כל חלקי נשמתו וכאשר ח"ו יחטא ויעבור על שס"ה מל"ת כך יהיה הפגם שיפגום בחלקי נשמתו גם אם עשה מ"ע הרבה עכ"ל נמצא שכל מה שהאדם מתקן יותר ורודף אחר המצות הרבה ועושה מצות הרבה כך יזכה לקחת כל חלקי נשמתו ויושלם תיקונו הרבה, וכן כל מה שנזהר מן העבירות הרבה כך תהיה נשמתו נשמרת מן הפגם הרבה ואז עי"ז הוא ניצול מהחצונים ומגלגולים:

וקשיא ג' שהקשינו דמהו הק"ו שהביא מסלמנדרא והלא אנו רואים שהאור שולט בת"ח אם נוגע בו. י"ל דהכי יליף מק"ו הרוחני מהגשמי ומה סלמנדרא שהיא גשמית הסך מדמה גשמי ג"כ אין האור שולט בו ת"ח שכל גופן אש רוחני ר"ל בחי' הנפש שבגופן דכתיב הלא כה דברי כאש על אחת כמה וכמה שאין אש רוחני של גיהנם שולט בהם ר"ל בבחי' הנפש שלהם שהיא רוחנית אבל בענין הגוף שהוא גשמי לא יליף ולעולם כוין שהוא גשמי שולט בו אור גשמי:

שם. אמר ר"ל אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל ק"ו ממזבח הזהב, מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו, פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון דכתיב כפלח הרמון רקתך אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך על אחת כמה וכמה ע"כ:

והנה ייל' מהו שאמר אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל והא אמרו במס' עדיות פ"ב משפט רשעים רגיהנם י"ב חודש וכן כתבנו לעיל בשם האר"י ז"ל, ועוד י"ל מהו הילפותא דעביד ק"ו ממזבח הזהב דמזבח הזהב שאני שהיה דכך נס כמ"ש רש"י ז"ל ועוד למה ר"א יליף לת"ח מסלמנדרא ולא יליף ממזבת הזהב כמו ר"ל

וי"ל דהאמת הוא דפושעי ישראל יורדין לגיהנם ונידונים שם י"ב חודש כמ"ש ז"ל

אלא מ"ש דאין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל ר"ל שאין האור שולטת בהם לכלות אותם ח"ו אלא רק מצערת אותם עד שיתכפרו וזהו דעביד קיו ממזבח הזהב דכמו מזבח הזהב אעפ"י שהאור בוערת עליו אינו חסר זהבה וכמ"ש רש"י ז"ל ולפי פי' התו' שלא נשרף העץ כך הרשעים אעפ"י שיורדין לגיהנם לידון שם אינם כלין ח"ו אלא עד שנתקנין ואח"כ עולין כל אחד לפי מדרגתו. וזהו נמי הטעם דלא עביד רבי אלעזר לת"ח ק"ו ממזבח הזהב מפני שמזבח הזהב היה גבוה מאש אלא שלא היה חסר הזהב ונשרף העץ לא כן הת"ח שלא נכוים כלל באש

של גיהנם ונהר דינור אלא אדרבא נעשה להם כמים חמים ונהנין כנז':

וא"ת דהכא משמע דאחר שנידונין הרשעים בגיהנם ומתכפרים יהיו בני עוה"ב ולעיל אמרנו בשם הגמ' דמשלמין להם בעוה"ז אפי' על מצוה קלה כדי לטורדם מן עוה"ב י"ל דחילוק יש בפושעי ישראל וכמ"ש התו' והכא מיירי בפושעי קצת ודוק:

וקשיא אחריתי שאמרנו מהו הילפותא דעביד ק"ו ממזבח הזהב דמזבח שאני שהיה דרך נס, י"ל דהכי עביד ק"ו ומה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב מפני שהיה במקום רוחני נעשה לו נס ואין האור שולטת בו לכלות אותו, פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון והמצות הם אור רוחני כמש"ה כי נר מצוה וכו' והם מלבישין לבחי' הנפש של האדם כידוע על אחת כמה וכמה שיעשה להם נס ואין אור של גיהנם שולטת בהם לכלות אותם:

שם מלאים מצות כרמון, וי"ל כיון שהם מלאים מצות כרמון למה קורא אותם ריקנים וי"ל דקורא אותם ריקנים לגבי הצדיקים שהם מלאים יותר ויותר. ועוד י"ל דהא דקורא אותם ריקנים משום שיש להם עבירות ומ"ש ריקנין ר"ל חסרים מבחי' התיקון שלהם שאין אדם נקרא שלם אא"כ מקיים כל המצות ואין לו פגם מן העבירות כמ"ש לעיל בשם האר"י ז"ל:

וידוע כי כיצד יבא האדם אל השלימות הוא אם יתמיד עצמו להתנהג בחומרות כי מתוך שהוא מתנהג בחומרות לא יבא לפגוע בעבירות כי יקח ק"ו לעצמו כיון שהוא כ"כ נזהר לעשות חומרות כ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו שלא לעשות עבירה ח"ו ואם יתמידו כל ישראל בזה או רובם אז ודאי תהיה תיכף הגאולה, וז"ש הדרן עלך חומר בקודש ר"ל אם אנו מחזרין תמיד לעשות חומרה בקודש שהוא בתורה ובמצות, אזו וסליקא לה מסכת חגיגה ר"ל תעלה לה שיבנה בהמ"ק ויהיה עילוי למס' חגיגה שעולין כל ישראל לרגל בב"א:

תוכן העניינים

חיים עד העולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה