אור ברסלב
חיים עד העולם חידושים על הש"ס › חידושים למס' סוטה

חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר

חידושים על הש"ס · חידושים למס' סוטה

חידושים למס' כתובות

דף ב.

הא בזוג ראשון הא בזוג שני, עיין שער הגלגולים הק' ך' מאש בזה ובהקדמה ח' ועוד עיין בסה"ק חקי חיים בדרוש א' דנישואין מ"ש בזה:

שם בתו' ד"ה הא בזוג ראשון וכו' אמאי לא מוקי התם מילתיה דשמואל בזווג שני ע"כ. ונראה לע"ד דהתם סתמא קאמר שמואל מותר לארס אשה בחולו של מועד ומשמע אפי' בזוג ראשון וע"כ לא מוקי מילתיה דשמואל בזווג שני, לא כן הכא דמוכרח שהם חלוקים דחד אמר כפי מעשיו ומשמע אחר שגדל ונעשה בר מעשים וחד אמר קודם יצירה וע"כ תירץ הא בזווג א' הא בזווג ב' ודו"ק ועוד עיין בספרי הנ"ז

דף ג.

רש"י ד"ה דתניא לא גרסינן וכו' פי' דרש"י היה לו גירסא בגמרא אחר שאמר הכא בקראי פליגי דתניא וקנא את אשתו וכו' כמ"ש למעלה בגמרא ולזה אמר דתניא לא גרסינן אלא הדר ונקיט וכו' ר"ל דהכא אינו עיקר הלימוד כדי שצריך לומר דתניא אלא חוזר הדברים מ"ש למעלה לפרשם הכא וע"כ אמר דאין לגרוס דתניא דמשמע דהכא התחלת הלמוד ודו"ק:

שם ד"ה תלמוד לומר וקנא וכו' א"ר ישמעאל כצ"ל:

דף ד:

כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאלו בא על אשה זונה וי"ל דמהו הטעם כל האוכל בלא נטילת ידים כאלו בא על אשה זונה. ויש לפרש ע"פ מ"ש בש' הגלגולים הקדמה כ"ב וז"ל הבא על אשת איש מיתתו בחנק ומתגלגל בריחים שנותנין בהם החטים וטוחנים ע"י המים המגלגלים הריחים ושם נידונין האיש והאשה ההיא בסוד תטחן לאחר אשתי. וגם המזלזל בנט"י מתגלגל במים וז"ס פסוק אזי עבר על נפשנו המים וכו' שלא נתננו טרף לשניהם ר"ת שנטל כי ע"י שנטלנו ידינו לא נתננו טרף לשניהם של המים הזדונים הנז"ל עכ"ל. נמצא שהבא על א"א ומי שאינו נוטל ידיו עונשם ע"י המים ולז"א כל האוכל בלא נט"י כאלו בא על אשה זונה מפני שעונשם שוה ובזה תבין כמה גדולים ועצומים דברי רז"ל שכל דבריהם יש בהם סודות נעלמים ומלבישים אותם בדברי הפשט:

דף ה.

אחד משמונה בשמינית והטעם נלע"ד בס"ד מפני שאחד משמונה בשמינית הוא אחד מס"ד וס"ד גי' די"ן ולרמוז כי אעפ"י שיהיה לו אחד מס"ד צריך להשים הדין לנגד עיניו שלא יוסיף ואם יוסיף עתיד ליתן את הדין

דף ו.

רש"י ד"ה ופרכוה כדאמר שכן יש לה היתר עכ"ל. ר"ל כמו שפרכוה לרבי יוסי שכן יש לה היתר. ואע"ג דלא נזכה בברייתא שפרכוה לרבי יהודה שכן יש לה היתר אלא לרבי יוסי קים לה להגמרא שה"נ פרכוה לרבי יהודה, אבל מ"ש בגמרא היא הנותנת וכו' לא חשיב לה פירכא כמ"ש בתו' ד"ה אמר להו וכו:

דף ח:

תו' ד"ה מי שנתחיב וכו' וי"ל ט"ס וצל די"ל מפני שהוא לשון נרדף שחוזר על פי' רש"י כמ"ש מהרש"א ז"ל אבל מה שהקשו התו' זה תירצו בי"מ הוא ובנו וכו' ודוק:

דף יא:

בחומר ובלבנים וכו' הא דבחרו המצריים להעביד את ישראל בחומר ובלבנים ולא בדבר אחר נלע"ד בס"ד מפני שיניקת פרעה ומצרים היתה מבחי' העורף כמבואר בשער הכוו' בדרוש א' דפסח וערף הוא אותיות עפר לכך נשתעבדו בהם במלאכת העפר שהוא אותיות שורש אחיזתם, וגם פרעה הוא אותיות העפר ואותיות פרעה לרמוז כי שם שורש אחיזתו:

שם שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים וכו' נראה דהנשים לא היו עושות מלאכה כל היום אלא רק איזה שעות ביום בלבד מפני שיש עליהם עבודת צרכי הבית וכן אמר לקמן בשעה שהולכות לשאוב מים וכו':

שם הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח וכו' הא דהיו הולכות תחת התפוח ולא תחת אילן אחר נלע"ד בס"ד מפני שמדת המלכות נקראת חקל תפוחין כידוע בדברי המקו' לכך היו יולדות בשדה תחת התפוח כדי לעורר מדה זה שתגין עליהם:

שם חד אמר בתי כהונה ולויה וכו' ל"ל מאן דאמר לעיל כלה וחמותה ס"ל בתי כהונה ולויה כדי שיהיה כהונה ולויה בשניהם, ומאן דאמר אשה ובתה ס"ל בתי מלכות, וכיון דמלכות ממרים כמ"ש בגמ' יקרא ג"כ מיוכבד שהיא אמה והרי מלכות משניהם וכהונה ולויה משניהם. ובזה יתישב הפסוק ויעש להם בתים. שהוא ל' רבים ומשמע שעל שניהם הוא אומר ודו"ק:

דף טז.

תו' ד"ה ואם איתא וכו' א"כ ה"נ אפר בכלל משמעותא דעפר אי לאו משום דהכא בקרקע כתיב כצ"ל ור"ל אם לא היה כתוב בקרקע או אם נדרוש בקרקע לדרשא אחרת לכדאיסי בן יהודה או לכדאיסי בן מנחם כדבעי בגמרא וליכא למיפשט מדיר ישמעאל:

דף כה:

תו' ד"ה מתיבי וכו' כך ברייתא זו וכו הוצרכו לזה להביא הברייתא מפני שהוקשה להם קושיית רש"י ז"ל דף כו ע"א דיה אנא דאמרי וכו' וע"ז באו לומר דכיון דהיא ברייתא א' ולא פליג רבי שמעון בן אלעזר אלא באיילונית משמע דבעקרא וזקנה מודה לת"ק באית ליה אשה ובנים וזוהי היא לס' רבי אליעזר דלס' רבנן דמתניתין לא מהני ודו"ק:

דף לו.

גמרא והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם וכו' נ"ל הטעם מפני שהוציאו דבה בלשונם על א"י שהיא טיבור העולם לפיכך לקו כך מדה כנגד מדה:

דף טל.

רש"י ד"ה ובפתחו ובעזרא כתיב וכן לקמן דף מ' ע"ב ד"ה קומו ברכו וכו' בספר עזרא כתיב וכו' וא"ת והלא פסוקים אלו בנחמיה כתיבי וכן ציין מראה מקום על הגמרא וא"כ היאך כתב רש"י בעזרא כתיב. ונראה דבזמן רש"י ז"ל היה עדיין ספר נחמיה כלול עם ספר עזרא והכל היה נקרא ספר עזרא וכן מוכח מדברי רש"י ז"ל בריש ס' נחמיה שכתב מכאן ואילך כתב נחמיה ספר זה ואם הוא ספר לבדו למה צריך לכתוב זה והלא אנו רואים שהוא ס' אחר אלא ע"כ צ"ל דבזמן רש"י ז"ל היו עדיין ספר אחד, והטעם שלא נקרא הספר בתחלה על שם נחמיה אמרו בסנהדרין דף צ"ג ע"ב מפני שאמר זכרה לי אלהי לטובה ועוד איתא התם טעם אחר יעו"ש והקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה עד אשר ברוב הימים נתקן על שאמר אלו הדברים ואח"כ נקרא על שמו:

דף מ:

גמרא כדאמר רב חסדא בעזרת נשים וכו' מתיבי והיכן קורין בו בעזרה וכו' וי"ל כיון דמעיקרא הקשה אין ישיבה בעזרה וכו' ותירץ כדאמר, רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים א"כ מהו שחזר והקשה עוד והיכן קורין בו בעזרה וכי אינו יודע שזה ג"כ יתרץ בעזרת נשים ועוד כיון דאמר מעיקרא כדרב חסדא ורב חסדא דבריו אמורים על קריאת כהן גדול שהיתה בעזרת נשים מה יש להקשות עוד. ויש לו מר דמעיקרא כשתירץ כדאמר רב חסדא בעזרת נשים לא ביאר על מה היתה האמירה זו של רב חסדא וע"כ חזר והקשה והיכן קורין בו בעזרה דמדקאמר עזרה סתם משמע דהיא עזרת כהנים ששם היתה עבודה וממילא דשם ג"כ תהיה הקריאה. וחזר ואמר לו דעל זו בעצמה אמר רב חסדא בעזרת נשים:

דף מב.

תוספות ד"ה משוח מלחמה וכו' הא דלא תנא וכו' כיצד משום דהתם סליק מיניה וכו' ר"ל שכולם הם כסדר זה אחר זה וא"כ כיון שבתחלה כשאמר ואלו נאמרין בלשון הקודש תיכף אמר כיצד לכן גם אח"כ על השאר אמר כיצד אבל משוח מלחמה כיון שלא אמרה על הסדר והפסיק במאי דסליק מיניה לכן לא אמר כיצד:

שם. וא"ת וליתני לעיל פרשת משוח וכו' ר"ל כדי שיאמרנה קודם עגלה ערופה ויבא אח"כ גם פירושם על הסדר ודו"ק:

דף מב:

רש"י ד"ה שמעו דברי וכו' ואע"ג דכתיב בהו ודברו השוטרים לקמן אמרינן דכהן קאמר להו וכו' היינו בנה נטע ארש אבל הירא ורך הלבב שוטרים אומרים ושוטרים משמיעים כדאיתא לקמן דף מ"ג ע"א ומ"ש רש"י ז"ל שמעו דברי מערכי וכו' כגון בנה בית ונטע כרם וארש אשה וירא ורך הלבב ר"ל היינו שכ"ז שומעים מערכי המלחמה אבל חילוק יש שיש מהם כהן אומר ושוטר משמיע ויש מהם ששוטר אומר ושוטר משמיע כנז' ואע"ג שזה פשוט הוצרכתי לבאר מפני שראיתי שיש שנתקשו בדברי רש"י ז"ל:

דף מג:

כאן בהרכבת איסור. הא דלא הקשה לימא דלא כרבי יוסי הגלילי משום דכבר הקשה לעיל גבי בית ותירץ כגון דעבד תשובה וכו' והכא נמי י"ל כגון שעשה תשובה ואפ"ה אינו חוזר כיון שנעשתה באיסור וכ"מ מפ"י רש"י ז"ל ד"ה כאן בהרכבת איסור יעו"ש:

תוכן העניינים

חיים עד העולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה