חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר
חידושים על הש"ס · חידושי מס' שבועות
דף יד.
תוספות ד"ה כולן קרויין ביתו וכו' ולוים לא מיקרו עם למ"ד וכו' ולע"ד נראה דאפי' למ"ד דהלוים לא מיקרי עם היינו דוקא במקום שלא נזכר רק עם ולא נזכר ישראל כמו במתנות כהונה שאמר וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם וכו ולא נזכר ישראל באותו ענין לא כן הכא דכתיב בראש הענין ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עיזים לחטאת וכו' וא"כ כיון דכתיב בראש הענין ומאת עדת בני ישראל וכו' הרי הלוים בכלל וכיון שנכללו בראש הענין אפי' אמר אח"כ עם תו לא פקע שם הלוים מתוך העם לכ"ע וגם לא מיקרי תו הותר מכללו דמתחלה בא לישראל וללוים ודו"ק:
דף טז.
רש"י ד"ה וקדשום לא פירש לי וכו' ר ל דחומת ירושלים מתקדשת בלחמי תודה וחומת העזרה בשיירי מנחות כמ"ש רש"י לעיל אבל שאר ערי חימה שבא"י ע"י איזי דבר יהיו מקודשים זהו לא פורש לו ודו"ק:
דף טז:
בגמ' א"ר אלעזר כתוב אחד וכו' אם אינו ענין וכו' המדפיסים עשו עיגול על אלו התיבות אם אינו ענין וכו' וזה יצא להם מהרש"ל ז"ל שכתב אם אינו ענין וכו' כ"ז נמחק וצ"ע דהא רש"י ותוספות גרסי לה ומפרשי לה ואיך יכתוב עליה רש ל ז"ל כ"ז נמחק, ואפשר לומר דהיה כתוב אצל רש"ל ז"ל זה הנוסח ג"כ בתירוץ אחר שמע מיני תרתי וע"ז כתב כ"ז נמחק והמדפיסים טעו וחשבו שע"ז קאמר ועשו לו עיגול:
שם. בגמ' קידה על אפים וכו' היינו שנועץ שני גודלי ידיו בארץ ונשען עליהם ושיחה ונושק את הרצפה וזקוף כמבואר בסוכה נ"ג ע"א ובפי' רש"י שם:
דף יט:
במשנה שאוכל ושלא אוכל. הא דלא נקט סדר המקרא שלא אוכל תחלה שהוא להרע, נראה מפני שרצה התנא להתחיל בכי טוב תחי' שאוכל שהוא להיטיב:
שם בגמרא ורמינהו שבועה לא אוכל לך וכו' מקשה רק ממציעא אשאמר שאמר שבועה שאוכל לך דמשמעו אינו רוצה לאכול ואיך כאן אמר במשנה שאוכל דמשמעו רוצה לאכול:
דף ל:
גמרא. והאמר מר מחלוקת בשעת משא ומתן וכו' ר"ל דלדרבנן משעת התחלת הטענות עד גמר דין דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דילפינן מוישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם וכו' ולר"י דוקא בשעת גמר דין דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה וא"כ לרבנן דסברי משעת התחלת הטענות עד גמר דין בעלי דינין בעמידה צריך לעמוד מפניה משעת התחלת הטענות עד גמר דין דכל זמן שהיא עומדת לפניו צריך לקום ולר"י לפחות בשעת גמר שצריכה הוא לעמוד גם הוא יצריך לעמוד לעשות לה הידור וא"כ היאך יכול לקיים זה וזה דהם תרתי דסתרי ותירץ דיתיב כמאן דשרי וכו' כלומר לא עומד ולא יושב כמו שפי' רש"י ז"ל וזה לגבי דיינין בישיבה חשבינן ליה כאלו יושב ולגבי הידור כאלו עומד. וכ"מ בהדיא מפי' הר"ן יעו"ש ודו"ק.
דף לג.
גמרא סיפא חדא קמ"ל וכו' נראה מפי' רש"י ז"ל שכצ"ל סיפא חדא קמ"ל לאפוקי מדרבי נחוניא וכו' והשאר נמחק, ודו"ק:
שם רש"י ד"ה משום בושת ופגם וכו' וכן פגם הוא סוף דיבור והשאר נמחק ור"ל וכן פגם הוי ממון כמ"ש במסכת כתובות דף מ' ע"א איזהו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת בשוק וכו' יעו"ש ודו"ק:
דף לד.
רש"י ד"ה ולרבי יוחנן דאמר וכו' וכן לשבועת הפקדון ר"ל שבועת פקדון של קרקע כדמוכח לקמן דף ל"ז ע"ב ומ"ש ברש"י בד"ה איכא בנייהו עדי קנס לר"א חייבין וכן בשבועת הפקדון היינו שבועת פקדון של ממון כדמוכח לקמן דף ל"ז יעו"ש ודו"ק:
דף לז.
רש"י ד"ה לאו זדון עדים. שהתרו בו. ר"ל שאמרו לו אנו יודעים שפלוני יש לו פקדון אצלך ואם תשבע יהיה שקר אבל לא התרו בו למלקות שאמרו לו אם תשבע לשקר תתחייב מלקות דהא רצה לדייק כן מינה לעיל ואמר דלא התרו בו אלא כאן לא בא אלא לדייק שיש עדים שמכירים ואפ"ה חייב קרבן שבועה ואיך יאמר רבא שאם יש עדים ונשבע פטור:
שם תו' ד"ה פרט ללוה בשטר וכו' כגון דאמר לא לייתי דכאומר לא פרעתי דמי ע"כ. פי' דהקשה להם להתו' דהיאך אומר ונשבע על שקר פרט ללוה בשטר וכו' דהא אם אומר פרעתי הוא שקר מוחלט ואיך נמעט אותי מונשבע על שקר וע"כ פי' כגון דאמר לא לויתי וכו' ור"ל דכיון שיש עדים ואמר לא לויתי נוכל לפרש דבריו דחוץ מזה שיש עליו עדים או שטר לא לויתו קאמר אבל מה שיש אצלי לא פרעתי ודו"ק:
דף טל:
רש"י ד"ה כי יתן איש וכו' ואח"כ מתחיל הדיבור דבר חשוב: