פרק ב - הסיגריה: אש אוכלת!
העובדות מדברות בעד עצמן !!!
כאמור לעיל הרופאים הינם ברי הסמכא בכל הקשור לבריאות הגוף ומניעת מחלות, וממילא שבת ויוה"כ נשמרים או מתחללים על פיהם, אשר על כן נשמע מה יש להם לומר ביחס לעישון. הדברים שנביא כעת הם מעט מידע על קצה המזלג מנזקי העישון שפורסמו בעולם. אמנם כפי שכבר כתבנו רוב ציבור שומרי התורה והמצוות אינו מודע להם.
אין לתאר ולשער את הנזק הנורא שנעשה לאנושות, מאז הרגילו האינדיאנים את העולם לשאוף עשן. כל איכות חייך נפגמת, כמעט ללא תקנה. וכבר כתב בספר "נתיבות הקודש" מהרב מחרקוב זצ"ל עמ' קס"ב בשם מרן החפץ חיים זצ"ל שהיה אומר שהוא אינו יודע האיך נתקבל אצל היהודים כזה נוהג משונה/שגעון של עישון הסיגריות. כמה זמן ומאמץ משקיעים אנשים כדי לבחור דירה באזור בו האוויר הוא האופטימלי לדעתם. אח"כ הם מחשבים איזה צדדים יהיו לבית, וכמה "ריאות ירוקות" יהיו בסביבה ועוד ועוד. כל זה איננו שווה לאדם המעשן. מה לך להביט סביבך, כאשר אתה - בידיך שלך - מרעיל את ריאותיך, יום יום, שעה שעה.
תקצר היריעה כאן, מלפרט את כל נזקי העישון, את כל ההסתרות והשקרים שמובילים ענקי הסיגריות בעולם כולו. לאחרונה יש התעוררות עולמית חיובית בנושא. בתי משפט בארה"ב משיתים קנסות ענק, בני מיליארדי דולרים, עבור כל מקרה שבא לידם ואשר מוכח שהאדם ניזוק כתוצאה מעישון, וכתוצאה מכך שחברות הסיגריות עשו הכל בכדי שהוא לא ידע על נזקים אלו. כמו כן, מוגשות תביעות נגד יצרניות הסיגריות, וכבר יש פסקי דין המחייבים אותם בסכומי עתק.
לפני הועדה הציבורית למניעת עישון בראשות השופט אלון גילון העיד פרופ' גד רנרט, ראש החוג לבריאות הציבור ואפידימיולוגיה בטכניון, וראש המרכז הארצי לבקרת סרטן של שרותי בריאות כללית. בין השאר הוא אומר את הדברים החמורים הבאים: "כשאני מדבר עם הסטודנטים שלי בבית הספר לרפואה בשנה הראשונה, אני אומר להם תמיד משפט מאד מתסכל: ביום שתסיימו את בית הספר לרפואה, אם במשך כל חייכם הקליניים כרופאים, תעסקו רק בגמילת מעשנים או בדאגה שאדם שאיננו מעשן לא יתחיל לעשן, אזי תצילו הרבה יותר חיים, מאשר כל דיסציפלינה שבה תבחרו לעסוק כל חייכם... אין לנו ספק, שמתוך כל עולם גורמי הסיכון למחלות בעולם, שאני לפחות מכיר, העישון הוא גורם הסיכון החזק ביותר לתחלואה בעולם המערבי. זה משפט מאד כבד. זה לא משפט שאתה אומר אותו בקלות.
במשך עשרות שנים אנו מקבלים מסה עצומה של ספרות רפואית שבעצם אומרת כמעט כולה את אותו הדבר... אפילו במחקרים הכי גרועים הקשר הוא כל כך חזק, שהוא תמיד צץ כלפי מעלה, פשוט בולט ביותר. זהו אחד הנושאים שאנחנו מרגישים איתו חזק מאד.
סיכון היֶתֶּר למעשן 20 סיגריות ליום למשך 20 שנה לחלות בסרטן הריאה, הוא פי 16 משל לא-מעשן. פי 16 זה פרמטר עצום, חזק ביותר! אנחנו בדרך כלל מדברים על גורמי סיכון שהם פי שניים ופי שלשה, פי 16 זה פשוט פרמטר חזק ביותר. והעוצמה הזאת חוזרת ונשנית.
הדבר הנוסף המדהים זה שהפגיעה היא רוחבית מאד.... העישון הוא הרגל שגורם לממאירויות בשורה של אברים, חלקם קרובים ובאים במגע עם תוצר העישון, וחלקם בכלל לא באים במגע מיידי עם תוצר העישון. אנחנו רואים את זה בשלפוחית השתן, בכל דרכי העיכול והנשימה העליונות, בלבלב... קשה לנו למצוא גורם סיכון אחד נוסף שמשפיע בצורה כל כך קרדינלית (מרכזית) על כל כך הרבה איברים בבת אחת.
ולא רק "סרטן". יש לנו את כל עולם הסיכון של מחלות לב. שוב פגיעות מהמון סוגים בלב... אז יש לנו כבר סרטן ולב, ועכשיו יש לנו דרכי הנשימה, ובעצם הרשימה הזאת היא רשימה כמעט אין סופית. שוב, כאדם שעוסק בתחומים בכלל של גרימת מחלות וסיבות למחלות בעולם, זו תופעה נדירה ויוצאת דופן, שכמעט בכל מקום שאתה "מטיל בו אבן", אתה פוגע באיזו שהיא מחלה שקשורה בעישון...
אנחנו נוטים הרבה לדבר על תמותה. אבל אחד הדברים הכי איומים ונוראים שקשורים לעישון אלו מחלות הריאה הכרוניות... אני רואה בזה דבר הרבה יותר אסוני אולי מסרטן ריאה. סרטן ריאה זו מחלה שמתחילה ונגמרת מהר מאד. היא תמיד נגמרת רע, והיא נגמרת מהר מאד. מחלת דרכי נשימה כרונית, היא מחלה איומה ונוראה. זו מחלה שבה נגרם לאדם נזק כל כך גדול למערכת הריאות, שהוא לא יכול לנשום. הוא נזקק לבלון חמצן כל שעות היממה. האדם הזה בעצם הוא מת/חי. הוא יכול לחיות עם זה 20 שנה וכל הזמן יהיו לו זיהומים, וכל הזמן הוא יהיה צמוד לבלון חמצן והוא תמיד ישב כי הוא לא יכול לשכב, כי אין לו מספיק אויר לנשימה, איום ונורא" ע"כ מדברי פרופ' רנרט.
בספר "להפסיק לעשן לתמיד" עמוד 46: כותב ד"ר טום פרגוסון (טקסס, ארה"ב) "מספר מעשנים מנחמים עצמם בכך, שלמרות שהעישון אכן עלול להיות מסוכן, הרי הם יכלו באותה קלות להרצח ברחוב או להיהרג בתאונת דרכים. אולם בדיקת העובדות מבהירה, כי אין זו אלא תרמית עצמית נוחה. כפי שביטא זאת אחד החוקרים, "מבין כל אלף מעשנים צעירים, אחד ירצח, ששה ייהרגו בכבישים, ו-250 ימצאו את מותם כתוצאה ממחלות הקשורים לטבק.
יש לציין כי הדברים נכתבו בספר שיצא לאור בארה"ב לפני למעלה משתים עשרה שנה, והנתונים כיום אומרים כי מתוך כל אלף צעירים שיתחילו לעשן ויתמידו בעישון יהיו 500 (!) שימצאו את מותם כתוצאה ממחלות הקשורים לטבק.
עוד כותב ד"ר פרגסון: תוצאותיהן של בדיקות מעבדה שונות עלולות להיות מושפעות מעישון. למשל רמת פחמן חד חמצני בדם הופכת להיות מוגדלת אצל המעשן, והמשמעות היא כי הפחמן החד חמצני מתרכב עם ההומוגלובין שבכדוריות הדם האדומות, וגורם לכך שהוא אינו מסוגל להעביר חמצן לגוף. רמות גבוהות של פחמן חד חמצני בדם גורמות לכך שלבו של המעשן צריך לעבוד קשה יותר.
דוגמא נוספת להשפעת העישון על תוצאות בדיקת הדם היא רמת ההומוגלובין שגם היא הופכת להיות מוגדלת כנראה כתוצאה מן הפחמן החד חמצני שבעשן הטבק.
בדיקת תפקודי ריאות הינה לקויה אצל רבים מאלה המעשנים זה שנים רבות. וכתוצאה מזה הם נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בנפחת הריאות (אמפיזמה). מעשנים שגילם יותר מ-35 חייבים לבדוק את תפקוד ריאותיהם לפחות אחת לחמש שנים.
גם השפעותיהן של תרופות שונות עלולות להשתנות כתוצאה מהעישון, ישנם גם תרופות מסוימות שאסור למי שמעשן להשתמש בהם.
תרופה בשם "הפארין" המשמשת למניעת קרישת דם, מתחסלת מהר יותר בגופם של מעשנים, וכתוצאה מכך הם עלולים להזדקק לכמויות גדולות יותר, וכידוע שזוהי תרופה שחייבת להינתן במינון מדוייק.
קחו למשל את הויטמין סי המוכר לכולנו או ויטמין בי 12 אצל מעשנים הרמות בדם מוקטנות, ועל המעשנים לוודא כי הם מקבלים כמות מספקת מהם.
תרופה לבעיות לב, לחץ דם גבוה ומיגרנות בשם "פרופאנולול" (דרלין) דווחה כפחות יעילה אצל מעשנים.
לפני שנים אחדות הגישה קופ"ח "מכבי שירותי בריאות" תביעה נגד חברת הסיגריות "דובק" בע"מ. בתביעה זו הואשמה יצרנית הסיגריות בגרימת נזקים רפואיים למבוטחי הקופה עקב התמכרותם לעישון, והיא נדרשה לשלם לקופה סכומי כסף גדולים, כדי לפצות אותה על הנזקים הכספיים שנגרמו לה כתוצאה מעלות הטיפולים בחולים נפגעי העישון.
בפני בית המשפט הועלו עדויות של מומחים שונים, וביניהם גם שני רופאים מבכירי המומחים בתחום – מחלות לב, ורעלים.
בתצהיר שהוגש לבית המשפט כתב פרופ' אליעזר קפלינסקי, מנהל מכון הלב במרכז הרפואי שיבא ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב (נספח א לכתב התביעה הנ"ל): "מנגנון הנזק הבריאותי במערכת הלב וכלי הדם הנובע מעישון: הדרך בה עישון מעלה את הסכנה של התקפי לב והתחלואה ממחלות הלב הינה כפולה: החשת התהליך הטרשתי והעלאת הסיכון לפתח את הסיבוכים הנובעים מטרשת זאת.
מהי טרשת עורקים? זהו תהליך איטי מאוד המתחיל בגיל צעיר, בו בעקבות נזק מתמשך לציפוי הפנימי של העורקים, נגרמת תגובה פתולוגית שכתוצאה ממנה נוצרים רובדים טרשתיים (נוקשים) ההולכים ומצירים את העורקים. זהו תהליך כרוני.
על רקע התהליך הכרוני של הטרשת מתפתחים שלושת סיבוכי המחלה: תעוקת חזה יציבה, תעוקת חזה בלתי יציבה, ואוטם שריר הלב, שבעקבותיו מוות פתאומי.
תעוקת חזה: מתבטאת באספקה בלתי מספקת של דם ללב, כאשר נגועים העורקים הכליליים, במצבי מאמץ ומתח. הדבר דורש טפול כרוני ובמקרים רבים צנטורים, PTCA, הכנסת STENTS וניתוחי מעקפים.
תעוקה בלתי יציבה ואוטם שריר הלב: אלו סיבוכים הנובעים מערעור היציבות האנטומית של הרובד הטרשתי, ובעקבות כך "התיישבות" של קריש דם טרי על גבי הרובד".
וכאן הוא מאריך לתאר את הנזקים מבחינה רפואית מקצועית ומוסיף:
"...הנתונים הקליניים הינם ברורים. האפשרות ללקות באוטם שריר הלב ו/או מוות פתאומי אצל מעשנים הינה גבוהה במיוחד. סיכון זה תלוי בגיל, בגילאים מתחת ל-40 הסיכון עולה בסדר גודל של פי 10-5 (!) ואילו מעל גיל 60 הסיכון הוא בסדר גודל של פי 2.
בצד העדויות האפידמיולוגיות עומדות תצפיות קליניות, המדגימות התכוצויות יתר (spasm) של העורקים הכלילים בעקבות עישון אפילו סיגריה אחת (הוכח תוך צנתור), הגורמות לערעור יציבותו האנטומית של הרובד הטרשתי. העישון מסוגל לערער יציבות זו גם כאשר הרובד הטרשתי עדיין בתחילת "דרכו", ובכך להביא לסיבוך האוטם או למוות פתאומי – במיוחד בגיל הצעיר.
כדוגמא ראשונית יצוין כי אצל חולי אוטם מתחת לגיל 45 מגיע אחוז המעשנים ל-80%-90%, בשעה ששיעורם באוכלוסייה הכללית הינו מתחת ל-30%. כך אפשר לומר כי לפחות 2/3 מהמקרים נובעים ישירות מהעשון.
הפסקת עישון מורידה ב-50% את הסיכון אצל מי שכבר לקה באוטם, ללקות באוטם נוסף. הפסקה כזו אצל מי שהינו עדיין בחזקת בריא מורידה את הסיכון להסתבך במידה ניכרת.
מחקרים רבים העלו כי סיכוני העישון גוברים והולכים, ככל שתקופת החשיפה לרעלי העישון ארוכה יותר. מבחינה רפואית היקף החשיפה נקבע לפי "שנות קופסא", וככל שהמעשנים חווים יותר שנות קופסא התחלואה בקרבם רבה יותר. הדברים נכונים בכל המישורים הבריאותיים.
בנוסף, קיימת "תקופת חביון", בה מנגנוני המחלה נחבים וטרם מופיעים התסמינים אשר יופיעו בשלבים מאוחרים יותר. ישנן מחלות בהן תקופת החביון מגיעה לעשרות שנים, ורק אז מתגלה המחלה ששורשיה נעוצים בחשיפה שארעה זמן רב לפני כן".
ולסיכום עדותו קובע פרופ' קפלינסקי:
"א. לאור כל האמור אני יכול לקבוע בודאות כי קופ"ח מכבי מוציאה הוצאות רפואיות בהיקף ניכר ביותר, בגין הטיפול בתחלואה הנגרמת מהעישון בקרב מבוטחיה, וזאת כתוצאה מייצור מכירת והפצת סיגריות מתוצרת "דובק" וחברות הבנות שלה.
ב. מהכרת הנתונים אני קובע כי עישון הסיגריות הינו גורם תחלואה עיקרי בישראל".
גם פרופ' יונה אמיתי, מומחה לטוקסיקולוגיה (רעלים) הגיש לבית המשפט חוות דעת בנושא. הוא מצביע על נזקי העישון בתחומים רבים כגון: מחלות לב וכלי הדם, שיבושים במנגנון קרישת הדם ועוד. באשר לקשר שבין מחלות הסרטן והעישון הוא כותב (נספח ב לתביעה הנ"ל): תחלואה במחלות לב איסכמיות ומחלות דם כתוצאה מעישון:
ב. מנגנון הרעילות של העישון בלב ובכלי הדם:
הניקוטין הוא החומר בעל הפעילות הפרמקולוגית העיקרית בסיגריה. תכולתו 0.8-1.5 מג' לסיגריה "טיים", אשר עליו מכריזים כיום יצרניו שהוא מכיל 0.9 מג' ניקוטין לסיגריה, אך תכולת הניקוטין בעבר היתה גבוהה יותר. הניקוטין המצוי בעשן הסיגריה ונשאף לריאות, נספג במהירות ברובו, כמעט כמו לאחר הזרקת ניקוטין ישירות לתוך הווריד. הניקוטין מגיע למוח תוך 8 שניות מהשיאוף לריאות, והוא משפעל קולטנים ספציפיים באתרים שונים של מערכת העצבים. ההשפעות של ניקוטין על הלב וכלי דם בעת העישון הן האצת הדופק, כיווץ כלי דם, כולל העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב. בנוסף לכך הניקוטין מגביר הפרשת אדרנלין וזו גורמת להאצת הדופק ועלייה בלחץ הדם. בהשפעת העישון מואץ הדופק בכ-25-10 פעימות לדקה. אצל "מעשנים בשרשרת" הלב מבצע בין 14.440 ל- 36.000 פעימות נוספות ביממה (!) מצב זה מגביר את העומס על הלב, ואז מוגברת דרישת הלב לחמצן (OXYGEN DEMAND).
מאידך גורם העישון באותו זמן לפגיעה באספקת הדם ללב, הן בגלל השינויים הטרשתיים הנגרמים ע"י העישון, והן בגלל השפעת הניקוטין על כיווץ כלי הדם. הפער בין הצורך של הלב ליותר חמצן לבין ההגבלה באספקת חמצן, מעלה את הסיכון לפגיעה בתפקוד הלב.
פחמן חד חמצני (CO2) הוא חומר רעיל חשוב אחר הנוצר בעישון, אשר פוגע בלב ובכלי הדם. זהו גז הנוצר מבעירה בלתי שלימה של חמצן. ה-CO2 מסוכן מאד לבריאות בגלל הקשר החזק שהוא יוצר עם ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות. קשר זה חזק פי 240 יותר מהקשר של החמצן להמוגלובין, ולכן כאשר עולה ריכוז ה-Cוֹ באויר הנשאף לריאות, הוא דוחק את החמצן מההמוגלובין ונוצר חוסר חמצן (חנק) ברקמות הגוף. מבחינה פיזיולוגית ההמוגלובין הוא נשא החמצן המוביל את החמצן מהראות, בתוך זרם הדם אל כל תאי הגוף. לקשר בין המוגלובין לחמצן יש תפקיד קריטי לחיים. כאשר יש עלייה בריכוז ה-CO באויר הנשאף לראות, הוא נקשר להמוגלובין ונוצרת מולקולת קרבוקסיהמוגלובין, על חשבון ירידה בקישור החמצן להמוגלובין. מצב זה של מחסור בחמצן זמין לתאי הגוף יוצר חנק ברקמות הגוף, ופגיעתו קשה בעיקר ברקמות הגוף הרגישות לחוסר חמצן, שהן הלב והמח. ריכוז ה-CO באוויר הנקי נמוך מאד - פחות מ-10 חלקים למיליון (חל"מ=PPM) ולכן השפעתו זניחה. במצב של שריפה עולה ריכוז ה-CO באויר, ושאיפת אוויר רווי ב-CO גורמת להרעלה עם חוסר חמצן בתוך הגוף. בזמן עישון נוצר ריכוז גבוה של CO בעשן הסיגריה, עד למספר אלפים חל"מ.
הרעילות של קרבוקסיהמוגלובין ללב ולמוח עולה ככל שעולה ריכוזו בדם. מחקרים מבוקרים בחולי לב הראו שכבר בערכי קרבוקסיהמוגלובין של 5% יש פגיעה בתפקוד הלב המתבטאת בעלייה משמעותית בהפרעות בקצב הלב ובירידה בסיבולת הלב למאמץ. בנוסף לכל אלה הוכח כבר ב- 1969 שחשיפה ממושכת לפחמן חד חמצני גורמת לשינויים טרשתיים בעורקים.
הופעת שינויים טרשתיים בעורקי הלב הכליליים אינה שכיחה בצעירים אשר אינם מעשנים, ומאידך שכיחה בצעירים המעשנים. עישון סיגריות מגביר במידה רבה את היווצרות השינויים הטרשתיים וגורם להופעתם בגיל צעיר. מחקרים רבים מצביעים על כך שהסיכון לפתח מחלה בעורקי הלב (הכליליים) גבוה יותר במעשנים ובעיקר במעשנים כבדים. במחקר בסיסי ונרחב שפורסם ב- NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE ב- 1965 נבדקו עורקי הלב הכליליים בנתיחה שלאחר המוות ב- 1372 גברים אשר נפטרו ממחלות שונות, פרט למחלות לב. נבדק הקשר בין ממצאי הנתיחה לבין הרגלי העישון של הנפטרים. בקבוצת הנפטרים לפני גיל 45 שנה היו שינויים טרשתיים קשים ב- 4.2% מאלה שלא עישנו, 7.5% - בין המעשנים 20-39 סיגריות ליום ו- 15.8% בין אלה שעישנו 40 סיגריות ומעלה ליום, דהיינו פי 4 לעומת אלה שלא עישנו!!!
ממצאים אלה מוכיחים שיש משמעות לא רק לעצם העישון אלא יש גם יחס ישיר בין תכיפות העישון למידת הנזק.
מחלות כלי הדם ההיקפיים (EASE PERIPHERAL VASCULARIS) כתוצאה מעישון:
אומדן היקף התחלואה
עישון נחשב לגורם הסיכון העיקרי למחלה של כלי הדם ההיקפיים הגדולים בגברים ובנשים, ולגורם הסיכון העיקרי למחלת אטרוסקלרוטית של כלי הדם ההיקפיים. עישון מגביר את הסיכון למחלת כלי דם היקפית בין הגילים 74-45 פי שניים, וניתן לייחס לעישון גרימת כרבע ממקרים אלו.
בסקר אוכלוסייה שנערך בירושלים במדגם של גברים מעיל גיל 40 ונשים מעל גיל 35, נמצאו סימפטומים מתקדמים של מחלת כלי דם היקפית, צליעה לסירוגין (INTERMIENT CLAUDICATION אצל 1.3% מהגברים ו- 1.8% מהנשים. גורם הסיכון העיקרי היה עישון. שכיחות סימפטום זה של המחלה היה גבוה פי שלושה בין המעשנים !)
סרטן הריאה וסוגי סרטן אחרים כתוצאה מעישון:
אומדן התחלואה בסרטן הריאה ובסוגי סרטן אחרים כתוצאה מעישון.
הגורם העיקרי והמובהק ביותר לסרטן ראות הוא עישון סיגריות.
עישון סיגריות גורם לכ-90% מכלל המקרים של סרטן ריאות. עשרות מחקרים מצביעים על עלייה משמעותית בשכיחות סרטן ריאות בין מעשנים, לעומת אלה שאינם מעשנים. הסיכון היחסי של מעשן למות מסרטן ריאות גבוה פי 22, לעומת לא מעשנים, וסיכון זה עולה ככל שהעישון יותר כבד. במעקב של 20 שנה אחרי 34.400 רופאים בבריטניה, נמצא ששיעור הפטירות מסרטן ריאות בין המעשנים הכבדים היה גבוה פי 25 (!!) לעומת הלא מעשנים.
לסיכום לאור מחקרים אלה המתבססים על מעקב של מאות אלפי בני אדם, הסיכון של מוות מסרטן ריאות אצל אלה שעישנו 9-1 סיגריות ליום גבוה מזה של הלא מעשנים פי 5 לערך. אצל אלה שעישנו 11-19 סיגריות ליום הסיכון גדול פי 11 לעומת הלא מעשנים, ואצל מעשנים כבדים הסיכון הוא פי 20-25 לערך.
המנגנון הטוקסי (הרעלני) המוצע להיווצרות סרטן ראות ע"י עישון סיגריות:
הקשר בין עישון סיגריות לסרטן הריאות מתבטא במספר אופנים:
קיימים בעשן הסיגריה מספר חומרים מסרטנים, יסודות רדיואקטיביים כמו פולוניום 210 ועוד. עישון ממושך גורם לשינויים אנטומיים הרסניים בתאים של ריריות דרכי הנשימה, החומרים המסרטנים בעשן הסיגריה שוקעים ברקמת הריאה הפגועה. נוצרים שינויים ב-DNA שהוא החומר הגנטי של התאים, כתוצאה מקשירת חומרים אלו אליו, ומתווסף מטען גנטי נוסף ל-DNA של תאי רירית דרכי הנשימה. התוספת של מטען גנטי זה עם פוטנציאל לשינויים ממאירים מכונה: DNA-ADDUCTS, וכך ככל הנראה מתחילים השינויים הסרטניים. העישון גורם להגברת הייצור של גורמי גדילה (GROWTH FACTORS) בתוך רקמת הריאה, אשר גורמים לשגשוג בלתי מבוקר של תאים, בתוך הריאה. וכך מתחולל התהליך של יצירת סרטן.
ניתן לגרום לשינויים סרטניים ע"י חשיפה אקספרימנטלית (ניסויית) של חיות מעבדה לחומרים הנמצאים בעשן הסיגריה.
מחלות אחרות ששכיחותן מוגברת במעשנים:
דלקת ריאות ושפעת:
על פי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה אושפזו בשנת 1990 בארץ 11,700 מבוגרים עם דלקת ריאות. המשמעות היא שכ-2500 אושפזו בגלל דלקת ריאות שנגרמה מעישון. מספר זה לא כולל אלפי חולים שטופלו במרפאות ולא נזקקו לאישפוז.
במחקר שנערך בצה"ל בעת מגיפת שפעת, נצפתה עליה של 45% בשכיחות מקרי השפעת במעשנים, בהשוואה ללא מעשנים. החוקרים העריכו כי 31% ממקרי השפעת ו-40% ממקרי השפעת הקשים בין החיילים, נגרמו בגלל העישון. אם נשליך ממחקר זה על השפעת העישון על התחלואה הכללית משפעת ברחבי הארץ, מדובר ככל הנראה בעשרות אלפי מקרים נוספים של שפעת בזמן מגיפה, הנגרמים בגלל עישון".
ובאשר לקשר שבין עישון והתמכרות הוא כותב:
"לניקוטין יש תכונות מובהקות של חומר ממכר, מעשנים כרונים מפתחים סבילות לתופעות הלוואי שלו ונזקקים למינון הולך וגדל של ניקוטין, כדי להשיג אפקט. אצל רבים מהמעשנים נוצר דפוס אופייני של הרגל עישון, ושל ויסות יומי של כמות העישון. מתחילים בבוקר עם סיגריות בודדות ועולים בקצב העישון במשך היום. גם חיות ניסוי הנחשפות לניקוטין לומדות באופן מבוקר להגביר את צריכת הניקוטין בעצמן.
הניקוטין הנספג מעשן הסיגריה, מגיע למוח תוך 7 שניות, ויוצר השפעה מעוררת כללית. לריכוזי ניקוטין גבוהים יש השפעה הפוכה של דיכוי ושיכוך. המעשנים, באופן תת מודע, מווסתים את מהלך העישון הנכנס לריאותיהם, באופן המביא לעידוד הפעילות המוחית.
במעשנים כבדים, קצב פינוי הניקוטין מהגוף מהיר יחסית, וריכוז הניקוטין בדם דועך בתלילות אל מתחת לסף הנדרש לתחושת ההתעוררות, וממילא גורם להצתת הסיגריה הבאה. מצב זה יוצר תלות בסיגריות, והגברה הדרגתית של קצב הצריכה.
מעשנים החדלים לעשן בבת אחת, או כאלה המפחיתים משמעותית את מיכסת הסיגריות היומית שלהם, עלולים לחוות תוך 24 שעות, ארבעה או יותר מתסמיני הגמילה הבאים: מצב רוח דכאוני, נדודי שינה, נטייה לרוגז, חרדה ועצב, קושי להתרכז, אי שקט, ירידה בקצב הלב, רעב ותאבון מוגבר, כאב ראש וסחרחורת. מתמכרים רבים יחושו בשלב זה כמיהה לניקוטין, התמכרות לדברי מתיקה, קושי לבצע משימות הכרוכות בעירנות.
לאור התחושות הקשות של הגמילה, לא מפתיע שמרבית המעשנים הכרוניים המנסים להיגמל חוזרים לסורם תוך זמן קצר. גמילה רצופה מעישון לתקופה של שנה אחת במעשנים נחושי החלטה ללא סיוע חיצוני, נאמדת בין 5% ל-10%. מאידך, באוכלוסיית מעשנים עם סיבה בריאותית ראויה, לנסיון הגמילה, כגון לאחר אוטם בשריר הלב, ניתן להגיע ל-70% של "מבקשים להיגמל" מיד לאחר התרחשות האוטם, אך רק 40% מתמידים בהפסקת העישון לאחר 3 חודשים.
נראה שעוצמת הניקוטין עולה על תעצומות הרוח. תכונות אלו של ניקוטין מסבירות את חוסר ההצלחה של מרבית המעשנים לחדול מעישון, למרות מודעותם לנזקי העישון והסבל מתופעות הלוואי.
ראשי התאגידים של הטבק בארה"ב, ואנשי מחקר בכירים שהועסקו על ידם ידעו היטב כי הניקוטין הוא סם רב עוצמה וכי יש לו השפעה ממכרת".
ולסיכום קובע פרופ' יונה אמיתי חד משמעית:
"לאור כל האמור לעיל, אני קובע למיטב שיפוטי המקצועי כי עישון גרם וגורם לתחלואה ניכרת במחלות לב, כלי דם, ריאות, מחלות ממאירות ומחלות אחרות, כפי שפורטו במסמך זה. הניקוטין שבסיגריה הוא חומר ממכר ועל כן קיים קושי רב למעשנים להפסקת העישון".
הרי לנו עדויות ברורות, מפי בקיאין, על הסכנות האורבות למעשן והעלולות להזיק למערכת הלב וכלי הדם ולמערכת הנשימה, וכן לגרום למחלות ממאירות שונות ר"ל.
בעדותו של עו"ד גידי פרישטיק בפני הועדה הציבורית למניעת עישון בראשות השופט אלון גילון הוא מעלה נקודות שצריכות להדיר שינה מעיניו של כל מעשן. ידוע כי בכל סיגריה ובעשן הנפלט ממנה יש 4000 חומרים מסוכנים ומסרטנים, למשל ה"די. די. טי". שהוא חומר הדברה רעיל, חומר זה מגיע למוחו של המעשן מעלי הטבק שרוססו בדי.די.טי. ולא נשטפו כראוי.
יש המוסיפים לטבק חומר מסוכן ומסרטן בשם "קומרין". בארה"ב הוא הוצא מן הסיגריות, אך בארץ לא ידוע אם הוא בשימוש, מכיון שבארץ אין פיקוח על יצור הסיגריות.
חברות הטבק מעונינות שהמעשן יתמכר לעישון ועל כן הן מווסתות את מנת סם ה"ניקוטין" בכל סיגריה, כך שהיא תגרום להתמכרות המקסימלית האפשרית. זאת ועוד, בתהליך ייצור הטבק נחשפים העלים לאמוניה, וכשהמעשן שואף ניקוטין שנחשף לאמוניה, המוח קולט אותו הרבה יותר מהר וההתמכרות היא הרבה יותר קשה.
מתברר, לדברי עו"ד פרישטיק, כי במדינת ישראל אין שום רשות המפקחת על תכולת הסיגריות, ובעוד שעל כל קופסת ריבה פשוטה יש רשימת רכיבים מחייבת, ויש פיקוח הדוק על תכולתה, הרי שלמוצר המסוכן ביותר במדינת ישראל אין תקן, אין חקיקה, אין תקנות משנה, אין פיקוח ואף אין למדינה מעבדות ראויות המסוגלות לבדוק את הנעשה בעולמן הפנימי של יצרני הסיגריות!
בתביעה הנ"ל שהגישה "מכבי" נגד חברות הסיגריות, הואשמו הללו בין השאר בדברים הבאים:
* הכנת הסיגריות מתערובות טבק המכילות "ניקוטין" עשיר במיוחד, על מנת למכר ביתר שאת את הצרכנים.
* הכללת חומרים מסוכנים הגורמים לתחלואה בפני עצמם. חומרים אלה, נפסלו ע"י תעשיית הטבק בארה"ב ובאירופה.
* מתוך רצון להגדיל רווחים בצורה מהירה, רכשו חברות הסיגריות טבק מאיכות גרועה, שאריות שנותרו בידי חברות אמריקאיות גדולות. עלי טבק אלה מכילים רעלים בריכוז גבוה ביותר, ובמיוחד עיטרן (זפת) שהוא חומר מסרטן.
* כמו כן השתמשו בפילטרים שאינם באיכות הדרושה, ואינם עושים את מלאכתם כראוי. דבר זה לא הפריע לחברות הטבק לפתוח במסע פירסומי מטעה כאילו קיים בטחון מוחלט למעשן המשתמש בסיגריות עם פילטר.
* החברות ייבאו לארץ נייר באיכות נמוכה במיוחד, דבר הגורם להגדלת שיעור הרעלים ולתחלואות יתר.
עד כאן מדבריו הברורים של עו"ד ג. פרישטיק.
כיום ישנה הסכמה מוחלטת בקרב כל הרופאים כי העישון מזיק לבריאות, אומר מנהל תחום הערכת טכנולוגיה במשרד הבריאות, ד"ר גינסברג:
"על כל דבר בעולם אפשר להתווכח, פוליטיקה, דעות וכו'. סיגריות לא נתונות לויכוח. הנתונים הם שחור/לבן".
סרטן הריאות שכיח אצל מעשנים והוא הרוצח הגדול ביותר מכלל מחלות הסרטן – והיא המחלה הניתנת ביותר למניעה מביניהם. הנזק שהעישון גורם לריאות הוא כמעט בלתי הפיך: גם כעבור 15 שנים ויותר, ריאותיו של מעשן לשעבר נמצאות במצב נחות לאין שיעור מאלה של אדם שלא עישן מעולם.
אצל חלק מהמעשנים ישנה ירידה בזרימת הדם לרגלים, כתוצאה מהיצרות כלי דם עקב העישון, כך נוצרים פצעים אשר עלולים להגיע למצב של נמק, ולסכן עד כדי כריתת רגל רח"ל.
עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה
בעדותו ובמסמך שהגיש לועדה למניעת עישון מר דיוויד גרינברג - סגן נשיא בכיר לעניני תאגיד בחברת "פיליפ מוריס אינטרנשיונל" חברת הטבק הענקית בארה"ב, הוא מודה כי: "קיימת הסכמה רפואית ומדעית גורפת, שעישון סיגריות גורם לסרטן הריאות, מחלות לב, נפחת הריאות ומחלות קשות אחרות. אין אנו חולקים, ולא נחלוק, על מסקנה זו. עמדתה של 'פיליפ מוריס' היא שאין סיגריה בטוחה, ושעישון הוא ממכר".
בידיעה שפורסמה בעתונות נאמר: "שירותי בריאות כללית פנתה אתמול לבית - המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה לאסור על יצרני הסיגריות להגדיר את תוצרתם במונחים כמו "לייט", "דלות ניקוטין", ו"סיגריות קלות", בטענה שמדובר בהטעיית הציבור. התובעת טוענת בין היתר כי חברות הסיגריות עצמן הודו שסיגריות "לייט" אינן בטוחות יותר מסיגריות רגילות.
וכך עונה מר דויד גרינברג לשאלת השופט אלון גילון יו"ר הועדה, על שאלתו בדבר ההבדל בין "סיגריה לייט" ל"סיגריה רגילה": "הבדל בטעם והבדל במונחים של העדפות של מעשנים אינדיבידואלים, לא בהכרח בפן הבריאותי".
מן העתונות:
אמריקנים רבים מקללים את "פיליפ מוריס" ואת שותפותיה, על מה שעשו להם במשך המאה ה-20. החולים שעוברים הקרנות, הקשישים והצעירים שגילו כי העישון מסרטן, והקרובים שאיבדו את היקרים לליבם בגלל שהאמינו למומחים של חברות הסגריות ששקרו במצח נחושה ואמרו כי שום מחקר לא הוכיח שהעישון באמת מסרטן. (יתד נאמן)
בימים אלו אישר בית הדין הגבוה של האיחוד האירופאי עובדה זו ואסר שיווק סיגריות "לייט" מחמת הטעיית הציבור, הנה לך הסתרת מידע והטעיה של שנים.
לאחרונה, הגישה "שירותי בריאות כללית" תביעת פיצויים בסך 7.6 מליארד ש' נגד חברות הסיגריות בגין נזקי עישון.
גיל התקף הלב הראשון
במאמרו של ד"ר פלטיאל וינר מהמרכז הרפואי "הילל יפה" בחדרה, שפורסם בגליון יוני 2000 הוא כותב כי מעשנים לוקים בהתקף לב ראשון בגיל ממוצע של 56 שנה, כאשר אלה שאינם מעשנים לוקים בהתקף לב ראשון בגיל הממוצע של 70 שנה, הפרש של 14 שנה !!
עישון וכלי דם
אני מצטט מספרם של פרופ' ראובן צימליכמן ופרופ' יהודה שינפלד "לחץ דם גבוה" עמודים 81-83.
הנזק שגרם העישון בחברה המודרנית הוא עצום.העישון מהווה גורם סיכון עיקרי למחלת לב וכלי הדם.
אצל גברים המעשנים מעל חפיסת סיגריות ליום הסיכוי לאירוע מוחי (שיתוק) גבוה פי שלושה מאשר בלא מעשנים.
העישון גורם להתקשות העורקים, תהליך המכונה טרשת עורקים, העישון משפיע גם על שריר הלב, משנה את יכולת קרישת הדם.
הצורה הקשה ביותר של לחץ דם גבוה –לחץ הדם הממאיר- שכיחה באופן ניכר במעשנים מאשר בלא מעשנים.עישון ולחץ דם גבוה הם שני גורמים מסוכנים ללב ולכלי דם, והם מעלים פי כמה וכמה את הסיכוי לפתח התקף לב או אירוע מוחי.
על כל 44 לא מעשנים המתים מוות פתאומי, יש 135 מעשנים ו217 מעשנים כבדים המתים מוות פתאומי.
כאשר העישון מופסק – בשנה הראשונה להפסקה חלה ירידה ניכרת בתמותה ממחלות לב, ובהמשך במשך שנים רבות חלה ירידה נוספת בהדרגה. אבל לנזק שנגרם לריאות אין כפרה.
יתר לחץ דם
כותב ד"ר אלכס מאור, עישון מוביל להפרשת יתר של אדרנלין, הגורמת ליתר לחץ דם. עישון גורם לדלדול מאגריהם של רכיבי תזונה חיוניים בגוף ובמיוחד ויטמין C, שהעדרו מקושר לעליה בלחץ הדם ולנוכחות שומנים בדם. מעשנים חשופים לרמות גבוהות של "עופרת" ו"קדמיום", שתי מתכות שנוכחות גבוהה שלהן מהווה סמן ליתר לחץ דם. חשוב להדגיש כי עישון סיגריות מגביר את רמות ה"קדמיום" בגוף באופן ניכר".
סרטן הריאות
בכנס בינלאומי בישראל בנושא סרטן הריאה: גילוי מוקדם של סרטן הריאות קריטי להישרדות החולים.
ד"ר מאיר קרופסקי, רופא בכיר במכון הריאות ב"שיבא": התמותה מסרטן הריאות, שנגרם ב-95% כתוצאה מעישון, גבוהה יותר מהתמותה הכוללת ממחלות סרטן בנשים, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס, שבהם קיימות תוכניות איתור מוקדם. נתונים סטטיסטיים: 85% מהחולים שאובחנו לאחר שהופיעו סימני המחלה - מתים רח"ל. רק 15% נשארים בחיים.
איתור מוקדם של סרטן הריאות עשוי להציל חיי חלק גדול מהחולים. זהו הקטלני ביותר מבין סוגי הסרטן. לשם השוואה, סיכויי ההישרדות של חולים בסרטן הערמונית עומדים על 90%, סרטן בנשים - 80% וסרטן המעי הגס - 65%. התמותה משלושת סוגי הסרטן הללו גם יחד, אינה מגיעה לתמותה מסרטן הריאות, כאשר בהם קיימות תוכניות לאיתור מוקדם - כמו ממוגרפיה, קולונוסקופיה ובדיקות לגילוי סרטן הערמונית, אך אין כל תוכנית לאיתור מוקדם של סרטן הריאות.
הטכנולוגיות והגישות החדשניות מאפשרות כיום גילוי של סרטן הריאות בשלב מוקדם, שבו סיכויי ההצלה של החולים עומדים על 85% - 90%. בדיקות תקופתיות לאנשים שנמצאים בקבוצת סיכון, כלומר מעשנים, עשויות להביא לאבחון בשלב מוקדם שבו סיכויי הריפוי גבוהים לאין ערוך.
סרטן הריאות נוצר בתהליך איטי מאוד, אבל מרגע שהוא פורץ, הוא מתקדם במהירות רבה, משום כך יש חשיבות קריטית לגילוי בשלב המוקדם. אנו מנסים לשכנע את גורמי הבריאות להכניס את הבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן הריאות בסל הבריאות, שכן בנפשנו הדבר.
מבין כל 20 חולים שמאובחנים עם סרטן הריאות, 18-19 מהם מעשנים או עישנו בעבר.
לפי הסטטיסטיקה, אחד מכל עשרה מעשנים יפתח במהלך חייו סרטן ריאות (אם לא ימות קודם ממחלה אחרת הנגרמת בשל העישון, כמו מחלות לב וטרשת).
המעשנים מהווים את קבוצת הסיכון העיקרית לסרטן הריאות. 90% מהחולים עישנו, והיתר, ברוב המקרים, מתגלה שהם נחשפו לעישון פאסיבי כפוי בסביבתם (של הבעל/המעביד וכד'). באחוזים בודדים, המחלה נגרמת מגורמים אחרים כמו סיכון תעסוקתי, חשיפה לאסבסט, גז הראדון ועוד. המחלה מושפעת גם מנטייה גנטית.
מאז שמעשן מפסיק לעשן, לוקח לגוף יותר מעשר שנים לנקות את עצמו ולהחזיר את המצב לקדמותו ולתקינותו. לא תמיד הנזק ניתן לתיקון. ("יתד נאמן", ט"ו אדר א' תש"ס, עמ' 8)
מחלות בחלל הפה ובלוע
"ההשלכות ההרסניות הנובעות מפעולת הגומלין בין הרוק לעשן סיגריות, והקשר האפשרי לסרטן הפה. (מאת רפאל נגלר ואח'. הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם חיפה.)
רוק מהווה את הסביבה הביולוגית הראשונה הבאה במגע עם חומרים זרים, הנכנסים לגופינו דרך פינו בשעת אכילה, שתייה או שאיפת חומרים נדיפים למיניהם. מבין החומרים הנדיפים המזיקים, נחשב עשן הסיגריות לבולט והנחקר ביותר, עקב חומרת פגיעתו ושכיחות ההיחשפות אליו. בחלל-הפה ובלוע מהווה עשן הסיגריות גורם מרכזי למחלות ממאירות, לנגעים טרום-ממאירים ולהאצת מחלות-חניכיים. בהקשר זה ראוי לציין, כי שכיחות התהוות סרטן-הפה ורמת הקטלניות שלו דומות לאלה של המלאנומה; על-פי נתוני האגודה האמריקאית לסרטן משנת 1991, עישון הוא הגורם לסרטן הפה והלוע ב-70% - 50% מהלוקים בשאת ממארת זו. עובדה זו מעידה על כך, שמערכות ההגנה של הרוק שנועדו להגן על סביבת הפה בפני פגיעות כגון אלה, לא מסוגלות להגן מפני נזקי העשן והשאלה העולה היא, מה הסיבה לכך.
מן התוצאות שפורטו במחקר עולה, שבעשן סיגריות, מצויים חומרים מזיקים "לסביבה הביולוגית" של חלל-הפה, איתה הם באים במגע מייד לאחר שאיפתו. ('הרפואה' כרך 140, חוברת ז' יולי 2001, עמוד 614)
סיגריות ורוק – שילוב קטלני
הבאתי מדבריו של הד"ר נגלר, ששאל במאמרו מיולי 2001, מהי הסיבה שהרוק לא יכול להגן על הפה מנזקי העישון.
כיום לאחר שלוש שנים הוא הגיע לחקר הענין ומצא את התשובה לכך ונביא דברים ממאמר שפורסם בחודש תמוז תשס"ד יוני 2004 בכתב העת British Johrnal of Cancer.
תגלית ישראלית
חוקר ישראלי גילה שהרוק, שבדרך-כלל מגן על חלל הפה מפני זיהומים, משנה את הרכבו כשהוא בא במגע עם עשן הסיגריות ולא רק שלא מגן יותר, אלא תוקף את חלל הפה וגורם להתפתחות סרטן.
פריצת דרך מחקרית, שהישג אישי מדהים בצידה: ד"ר רפי נגלר מהמחלקה לכירורגיית פה ולסת בביה"ח רמב"ם גילה כי עישון סיגריות גורם להרס של מולקולות הגנה ברוק הפה, והופך אותן לקוקטייל קטלני של כימיקלים שמעלה את הסיכוי לסרטן הפה, הגרון והלוע.
"ידוע מזה 100 שנה ויותר שהסיבה המרכזית להתפתחות סרטן הפה והלוע היא חשיפה לעשן סיגריות ולטבק בכלל", מסביר ד"ר נגלר "עד היום הרוק שבחלל הפה נחשב למגן מפני כל מיני נזקים, ובכלל זה, נזקים הקשורים להתפתחות סרטן. אבל המחקר שלנו גילה שהמפגש בין עשן סיגריות לרוק הופך את הרוק ממגן למזיק. עישון סיגריות מזיק כשלעצמו – אבל כשהוא נפגש עם הרוק, הנזק יותר חמור. הבנה מתקדמת זו של התהליך המוביל להתפתחות סרטן קטלני זה, יכול שתביא לפיתוח אמצעים נוספים למניעה ולמלחמה במחלה הקטלנית הזאת".
רוק האדם כולל אנטיאוקסידנטים – מולקולות שבאופן רגיל מגינות על הגוף מפני סרטן. אולם ד"ר נגלר וצוות המחקר שלו גילו שעישון סיגריות הורס את אותן מולקולות והופך את הרוק לתרכובת מסוכנת. "המחקר שלנו מראה כי כאשר יש חשיפה לעישון סיגריות, הרוק הנורמלי שלנו לא רק מאבד את יתרונותיו – אלא הופך לכלי נשק שמופנה נגדנו ופועל להרס תאי חלל הפה", הוא הוסיף.
במחקר שערכו החוקרים, הם בדקו את השפעתו של עשן הסיגריות על תאי סרטן במעבדה. כמחצית מהתאים נחשפו לרוק שנחשף קודם לכן לעשן סיגריות, ואילו המחצית השנייה של התאים נחשפה לעשן סיגריות בלבד. התאים הסרטניים שנחשפו לתרכובת הרוק היו מזיקים יותר, ויכולת הנזק שלהם עלתה לאורך זמן. "רוב האנשים יחשבו שזה ממצא מזעזע שרוק יחד עם עשן סיגריות הוא למעשה הרבה יותר קטלני מאשר עשן סיגריות כשלעצמו", הוסיף ד"ר נגלר.
עישון ושתיית אלכוהול הם הגורמים המובילים לסרטן הראש, הצוואר, הפה, השפתיים, הלשון, החניכיים, הגרון והלוע. כ-400 אלף מקרים מאובחנים ברחבי העולם מדי שנה, בדגש על מדינות מתפתחות. סיכויי ההישרדות מהמחלה לאחר 5 שנים קטנים מ-50%.
איבוד שמיעה
"לרשימה המתארכת של נזקי העישון נוסף גם איבוד שמיעה. צוות חוקרים ביפן מצאו כי מעשנים נתונים בסיכון כפול לאבד את יכולת השמיעה.
החוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת אוסאקה, יפן, ערכו בדיקות שמיעה בקרב יותר מ-1500 עובדי חברה גדולה ביפן בגילאי 30 עד 60. הם עקבו אחרי העובדים במשך שנתיים - ונוכחו כי הסיכון לאובדן השמיעה עלה דרסטית במקביל למספר הסיגריות שהעובד עישן ביום ולמספר שנות העישון.
ד"ר נוריוקי נקנישי שעמד בראש הצוות, מסביר כי הפגיעה בשמיעה נובעת מירידה בזרימת הדם לשבלול האוזן, הנמצא באוזן הפנימית ואחראי על העברת צלילים למוח. על פי ממצאי המחקר המתפרסמים בכתב העת לרפואה תעסוקתית וסביבתית, מעשנים לוקים באובדן שמיעה של תדרים מסוימים פי שלושה מאשר לא מעשנים.
עם זאת, אומרים החוקרים כי יתכן שמדובר בנזק עקיף הנגרם כתוצאה מעישון, שכן מעשנים נמצאים בדרך כלל במצב בריאותי ירוד, דבר התורם לירידה בשמיעה.
נטיית צעירים לפתח הפרעות חרדה
מחקר אחר המתפרסם בכתב העת של ההסתדרות הרפואית בארה"ב, מגלה כי מעשנים צעירים הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות חרדה. במחקר נמצא שבני עשרה שעישנו 20 סיגריות ליום ויותר, היו בעלי סיכוי פי 5-7 לפתח סוגים של הפרעות חרדה, וסיכוי של פי 15(!) לפתח הפרעת אימה (פאניקה).
לדברי החוקרים, הקשר בין חרדה לעישון הוא כפול - עישון גורם לקושי בנשימה, הידוע כמגביר את הסיכון להתקפי חרדה. בנוסף, הניקוטין תורם לעלייה בחרדות. זאת בניגוד להנחה הרווחת כי ניקוטין מסוגל להרגיע עצבנות ודיכאון. ("יתד נאמן", כ"ב חשוון תשס"א, עמ' 8)
סכנות העישון הסביל
המעשן הפסיבי מוגדר כאדם שמעולם לא עישן, אבל חי עם בן זוג מעשן או נמצא זמן רב במחיצת בני אדם מעשנים. נוהגים היום לכנותו "העישון הכפוי", אף הוא מזיק לאדם כפי שהוכח בצורה ברורה במחקרים שנערכו בשנים האחרונות.
הרמה המתקבלת על הדעת כבלתי מזיקה אשר אדם בריא ממוצע יכול להיחשף לה, היא זו המביאה לריכוז פחמן חד חמצני של 1.5–2. מעל רמה זו, מוגדר המצב כעישון סביל. כדי להימנע מריכוז כזה, צריך לספק אוויר נקי בכמות של 33 מ"ק לכל שעה של עישון סיגריה. לא בכל האזורים הציבוריים קיימת מידה כזו של איורור, ובוודאי שלא במקומות סגורים. בכל אותם מקומות שאינם מספקים אויר נקי בכמות הנ"ל, נחשף המעשן הסביל לסכנה בריאותית.
הרשות להגנת הסביבה בארה"ב סיווגה את העשן הנפלט לאוויר ממוצרי הטבק השונים, כגורם מסרטן בדרגה ראשונה לבני אדם.
נזקי העישון הם עובדה מוכחת - אבל מחקר חדש מוכיח לראשונה, לא רק באופן סטטיסטי, כי גם העישון הפסיבי גורם לסרטן. הסיכון של בני הבית החיים לצד מעשנים לפתח סרטן הריאה, גבוה פי 5 או 6, לעומת אנשים שאינם נחשפים לעישון סתם.
במחקר המתפרסם בביטאון המכון לחקר הסרטן בארה"ב, מדווחים החוקרים כי מצאו בגופם של נשות מעשנים חומרים כימיים הידועים כגורמים מסרטנים. מחקרים קודמים כבר סיפקו הוכחות לקשר שבין עישון פסיבי לבין סרטן הריאות, אבל זוהי ההוכחה הביוכימית הראשונה מסוגה לכך שחומרים מסרטנים נספגים בגופם של אנשים שאינם מעשנים כתוצאה מחשיפה לעשן הסיגריות.
לדברי החוקרים, התוצאות מעידות כי הגוף סופג דרך הריאות את החומרים המסרטנים הנמצאים באוויר, החוקרים מציינים כי הדרך היחידה למנוע סיכון לבני הבית היא לדרוש מהמעשן לצאת החוצה, מלבד הפסקת העישון, כמובן. ("יתד נאמן")
הסיכון בעישון פסיבי כפול
הסיכון הנגרם כתוצאה מעישון פסיבי, גבוה כפליים מההערכות הקודמות: חוקרים בריטים קובעים ב"בריטיש מדיקל גורנל" כי החשיפה לעישון פסיבי מסוכנת הרבה יותר מכפי שחשבו עד כה – והיא יוצרת סיכון מוגבר של 60% למחלות לב.
צוות החוקרים בדק דגימות דם של 4800 אנשים מ18- ערים בבריטניה לאורך 20 שנה.
המדד למחקר היה רמות הקוטינין – חומר שנשאר בדם לאחר העישון, התברר כי בקרב אלה שנחשפו לעשן סיגריות נמצאו רמות הקוטינין גבוהות, מה שמגדיל את הסיכון ב-60-50% ללקות במחלות לב.
מחקרים קודמים העריכו את העלייה בסיכון כתוצאה מחשיפה לעישון פסיבי בכ-20 עד שלושים אחוזים. ואולם, החוקרים טוענים כי במחקרים אלה לא הוערכו הסיכונים נכון. (יתד נאמן ט"ז תמוז ס"ד)
הוכח כי עישון סביל (פסיבי) יכול לגרום:
* לנזק קבוע בעין (AMD).
* לגירוי בעינים (המלווה בשיעול, בגירוי באף ובכאב ראש).
* לעלייה בשכיחות של ניוון הרישתית הקשור בגיל.
* לעלייה בשכיחות של יירוד (קטרקט).
* לעלייה בשכיחות מחלת ארובה הקשורה למחלת בלוטת התריס.
* לעלייה בשכיחות יילודים עם פזילה.
* לעלייה בשכיחות חסימות כלי דם ברישתית.