אור ברסלב
חיים בריאים כהלכה פרק יב - שמירה על הגוף - שונות

חיים בריאים כהלכה

פרק יב - שמירה על הגוף - שונות

פרק יב - שמירה על הגוף - האוזנים

שמירה על הצואר

התופעה הבאה הינה יחודית לדורנו: כיפוף ממושך של הראש שמאלה או ימינה, כדי להחזיק את הטלפון בין האוזן לכתף בעת שיחה ממושכת ולאפשר ביצוע בו-זמני של פעולה נוספת - יכול לגרום לנזקים חמורים לחוליות הצואר וללחץ על כלי הדם המובילים את הדם למוח. במקרים נדרים זה יכול לגרום לתופעת שבץ אצל צעירים, לכן יש להמנע מפעולה זאת. כאן המקום להזכיר כי אין לעשות שום התעמלות לצואר.

מעשה רב מהנהגות שמירת הבריאות שראיתי אצל מו"ר מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה

כאשר הסביר לו הרופא את חשיבות המסג' לחגורת הכתפיים העליונה (לא בצוואר) לצורך החזקת הראש בצורה ישרה, וזרימת דם תקינה למוח, הסכים שהרופא יבוא אליו פעמיים בשבוע לטיפול, ולמרות שזה היה הזמן של ארוחת ערב שלו, שמיד לאחריה קיבל קהל. בכל זאת הקפיד מאוד על זמן הטיפול ורק לצורך מיוחד היה מבקש מהרופא שיקצר את הטיפול.

עבודה ליד המחשב

עם התאזרחות המחשב בדורנו, יותר ויותר אנשים עוברים לכתיבה במחשב במשך שעות ארוכות, ואינם יודעים איך צריך לעבוד מול המחשב וכתוצאה מכך הם עובדים בצורה לא נכונה. יש לדעת כי עבודה במחשב לזמן ממושך ורצוף -באופן לא מושכל- יכולה להביא לתוצאות קשות, כגון 'כתף קפואה', כאבי פרקים, שחיקת סחוס, תעלת הגיד לבוהן, ועוד כל אלו הם דברים שקשים לריפוי. כמו כן רצוי שתהי' תמיכה לשורש כף היד שמשתמש ב'עכבר'.

יש לקום מידי פעם, ולבצע תרגילים שאפשר למצאם בפרסומים שונים לעובדי מחשב, וכן לשים לב לצורת הישיבה ולמיקום המקלדת והמסך.

חשוב לדעת שמסכי המחשב יכולים להשפיע לרעה על נשים במצבים מסוימים עקב הקרינה הנפלטת מן המסך. ניתן לקנות פילטרים למסכי מחשב המונעים מעבר של חלק גדול מהקרינה.

טלפון סלולארי

מחקרים רבים מערערים על בטיחות השימוש בסלולרי. הנושא מזכיר את המאבק בעישון כפי שהיה בתחילתו בשנים שלפני שנת תש"כ (1960) שאז כבר נתבררו הדברים. עד לשנת תש"ן שאז באזני שמעתי את הודאתו המפורשת של סגן נשיא בכיר בחברת "פיליפ מוריס אינטרנשיונל" חברת הטבק הענקית בארה"ב, שאמר בפני ועדה ממשלתית למניעת העישון כי: "קיימת הסכמה רפואית ומדעית גורפת שעישון סיגריות גורם לסרטן הראות, מחלות לב, נפחת הראות ומחלות קשות אחרות. אין אנו חולקים, ולא נחלוק, על מסקנה זו. עמדתה של "פיליפ מוריס" היא שאין סיגריה בטוחה, ושהעישון הוא ממכר".

כיהודים ששומרים על הבריאות כאחד מחיובי התורה, הגיוני לעשות כל מה שאפשר בכדי להשמר מכל נזק.

מכל מקום עד שיתבררו הדעות בענין זה ברצוני להביא כמה הוראות שפורסמו ברבים.

1. למעט ככל האפשר את השימוש בסלולרי.

2. שיחות ארוכות בצע מטלפון רגיל, זה לא גוזמא לומר שכל דקה שתוריד מהסלולרי תתרום משהו לשמירת הבריאות היקרה שלנו.

3. אף כי לא הוכח שהקרינה מהטלפונים הסלולרים מסוכנת, הרי כבר עתה יש מספיק עובדות שיצדיקו מניעת חשיפה מוחלטת של ילדים לקרינה זו. אצל ילדים שמצויים בתהליך הגדילה תאי המוח פגיעים יותר, לכן יש למנוע את השימוש אצל ילדים מתחת לגיל 14. יש לזכור כי הסלולרי איננו צעצוע שנותנים לילדים לשחק בו.

4. רצוי להשתמש ברמקול, או בדיבורית, או באוזניה עם חוט.

5. להחזיק את הסלולרי כמה שיותר רחוק מהגוף, אפילו הרחקה של 5 ס"מ חשובה.

6. הרחק את הפומית מפניך, המיקרופון רגיש גם כאשר הוא לא צמוד לפה שלך.

7. כאשר הסלולרי על הגוף כגון בחגורה, החזק אותו כאשר הצד עם המספרים יהיה לכיוון הגוף.

8. הקרינה החזקה ביותר היא משעת החיוג ועד לקבלת השיחה על ידי הצד השני, בזמן זה הרחק את הסלולרי מגופך.

9. תוך כדי שיחה השתדל להעביר את הסלולרי מצד לצד.

10. בזמן שהקליטה חלשה השדה המגנטי של הסלולרי מתגבר, השתדל להמנע מהשימוש בזמן שהקליטה חלשה, וגם במקומות כגון מעלית מקלט.

11. בזמן נסיעה מהירה במכונית, הסלולרי מחליף קשר עם אנטנות ולצורך כך השדה האלקטרו מגנטי מתגבר, לכן השתדל להמנע מהשימוש ללא דיבורית בזמן נסיעה מהירה, גם אם אינך הנהג.

כף הרגל

העקב מתחילת ברייתו אינו משופע בכלי דם ובעצבים, מכיון שהוא מיועד להליכה ולשאת עליו את משקל כל הגוף. אם הוא היה רגיש כמו שאר חלקי הגוף, אי אפשר היה לו למלא את יעודו, ולא היינו יכולים ללכת. ככל שהשנים עוברות, בדרך כלל העור מתקשה ומתייבש, ואז אם חלילה קורה שריטה או פצע, יותר קשה לרפאותם. אי לזאת עלינו לשמור על העקבים וזאת באמצעות מריחה ועיסוי של כפות הרגלים ובעיקר העקבים, בקרם או משחה לפני השינה. תוך כדי העיסוי יש לשים לב שאין בכפות הרגלים שריטה או פצע. (לכל אחד - ובפרט לחולי סכרת - מומלץ לא לשים משחה בין אצבעות הרגלים אלא אם כן היא מיועדת למטרה זאת).

כמו כן יש לשמור על הגיינה ונקיון של כפות הרגלים, רחיצה והחלפת גרביים, בכדי למנוע אפשרות כניסת מזהמים לרגל.

מכיון שיכולה להיות סכנה גדולה במקרה של החלקה כתוצאה מהליכה עם כפות רגלים משומנות, לכן אתן הדרכה מפורטת איך להתנהג, על מנת שלא תצא חלילה תקלה מתחת ידי.

- יש להשתמש בקרם או במשחה מסוג לא מאוד שומני, על מנת שהמשחה תיספג מהר.

- יש למרוח את הרגל, אך ורק סמוך לעלותכם למיטה לצורך השינה. לשם כך יש להכין הכל מראש, (שעון מעורר, ספל וקערה, טישו וכו') כך שאפשר יהיה להשאר במיטה לאחר מריחת המשחה.

- לדאוג לכך שלא יהיה צורך לקום לכבות את האור.

- להשתמש בכפפות חד פעמיות על מנת שלא יהיה צורך ללכת ולשטוף את הידים מהמשחה.

אני מציע למרוח את המשחה לסירוגין באופן הבא: יום אחד להניח קרסול רגל ימנית על ברך שמאל, ויום אחד להניח קרסול רגל שמאל על ברך ימין, ולעסות כך שלאחר מריחת המשחה אפשר יהיה להכניס את הרגל למיטה מבלי להניחה בנעל הבית.

אי ספיקת דם ורידית (גרבי גומי)

אנשים רבים משתמשים בגרבי גומי עקב בעיות של אי ספיקת דם ורידית ברגלים, חשוב לתת כאן סקירה קצרה מהי 'אי ספיקת דם ורידית'.

משאבת הלב שולחת את הדם לכל הגוף באמצעות צנורות שנקראים עורקים. בכדי שהדם יגיע לכל מקום בגוף, הלב שולח את הדם בלחץ, והוא הנקרא לחץ דם. אי לזאת דפנות העורקים חזקות על מנת שיוכלו לעמוד בלחץ הדם.

לאחר שהדם הגיע למקום יעודו, הוא חוזר אל הלב בצנורות שנקראים ורידים, וזה כבר ללא הלחץ של הלב אלא מכיון שבא דם חדש מהלב, הדם הקודם נדחף בחזרה לכיוון הלב.

בנוסף: ורידי הרגלים מוקפים בשרירים וכל פעולה שנעשית ברגל מכווצת את השרירים. כיווץ זה לוחץ על הורידים וגורם לכך שהדם שבתוכם נדחף חזרה כלפי מעלה לכיוון הלב.

בורידים עצמם ישנם כמין 'עלים'. עלים אלו נקראים שסתומים. כאשר הדם עולה הם נפתחים כלפי מעלה ומאפשרים לדם לעלות, לעומת זאת כאשר הדם רוצה לחזור כלפי מטה בגלל כח המשיכה, הם נסגרים ומונעים ממנו מלזרום חזרה.

היות והורידים לא נדרשים לעמוד בלחץ גדול, לכן דפנותיהם חזקות פחות. חולשה זאת של דפנות הורידים מאפשרת את התרחבותם. ככל שהגיל עולה, דפנות הורידים נחלשות יותר, וביחד עם מצבי עמידה ממושכים, גורמים לכך שיותר דם מצטבר בורידים וזה כמין מעגל חוזר, הורידים מתרחבים, הדם מצטבר בהם וגורם להתרחבות נוספת, וכך במשך הזמן קשה לעמוד על הרגלים. הפתרון כאמור: ללבוש גרבי גומי, שמחזיקים את הורידים לבל יתרחבו יותר.

אתן מספר עצות על דרך הרפואה המונעת.

- להמנע מעמידה ממושכת, ואפילו גם מישיבה מאוד ממושכת, הרצוי הוא, לשנות תנוחות מידי פעם, ולעבור ממצב עמידה לישיבה ולהיפך,

- ככל שנעשה פעולות ברגלים, כן השרירים יופעלו. וככל שהשרירים יפעלו יותר, כן הם יגרמו לחזרת דם אל הלב. לכן מומלץ בנוסף לשינויי התנוחות, להפעיל גם את שרירי הרגלים. הליכה היא הפעולה הטובה ביותר להפעלת שרירי הרגלים.

- קיימים מתקנים מפלסטיק להפעלה של כפות הרגלים תוך כדי ישיבה, על מנת לשפר את חזרת הדם ללב.

- שכיבה עם רגלים מוגבהות מעט, פעמים אחדות ביום, מומלצת ביותר אפילו לפרקי זמן של דקה שתים.

- גם מי שכבר סובל מהבעיה וחייב ללבוש גרבי גומי, על מנת שימנעו מהורידים להתרחב יותר - הבנת התהליך והפעולות הכתובות כאן, יעזרו לו לשפר בהרבה את מצבו בס"ד.

במקרה התעלפות, כלומר שלא מגיע מספיק דם עם חמצן למוח, מומלץ להשכיב את האדם עם רגלים גבוהות מהראש ותוך שניות יגיע דם עם חמצן מהורידים אל המוח וכך נמנע מהמוח סכנה, מכיון שמוח ללא חמצן מספיק, יכול ח"ו להנזק.

אזהרה לנשים

נשים רבות - מבלי שימת לב ומרוב אהבתן - מרימות את צאצאיהם, למרות שכבר אינם תינוקות ומשקלם כבד. הדבר בעייתי יותר, כאשר מדובר בסבתות בגיל מתקדם המרימות את נכדיהן. הרמות כאלו וכן הרמה של משקל כבד - מחלישות את שרירי הבטן, ובהמשך הזמן אף גורמות לניתוק ולקריעה של חלק משרירים אלו. בנוסף לכך הלידות תורמות אף הן את חלקן, ובגיל המבוגר לפתע נוצרת בעיה של צניחת שרירי הבטן, והטיפול בדרך כלל הוא רק ניתוחי (כירורגי) וככל שיקדימו לטפל ולעשות התעמלויות מסוימות, הנזק יקטן. לכן על הנשים לא להרים את הצאצאים ולא שאר משקלות, בלי חשבון.

בנוסף: לא לעמוד על הרגלים מבוקר עד ערב ללא הפסקה. כמו כן נחוץ מאוד לשכב באופן שהעקבים יהיו יותר גבוהים מהאגן, לפחות פעמיים ביום, רצוי למשך עשר דקות.

ישיבה על עץ ואבן

הישיבה על מתכת, שיש או אבן, מזיקה מכיון שהיא מושכת את חום הגוף הטבעי, ומקררת את האברים הפנימיים. כמו כן הישיבה על עץ - מקובלנו שגם היא מזיקה. לכן יש להשתדל לשבת על כסא או ספסל מרופד, ולא על עץ חשוף.

בבבל נהגו שלא לשבת על ספסל עץ ללא ריפוד, ולכן לא תמצא בכל בתי הכנסת של הבבלים ספסלים מבלי שיהא עליהם שטיח או ריפוד. כנראה נסמכו על לשון הגמ' בברכות דף ס"ב ב' "תניא בן עזאי אומר: על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע, על כל מושב שב - חוץ מן הקורה".

שימוש מושכל במד מעלות

מחזה נפוץ הוא לראות ילדים קטנים הולכים בבוקר למוסדות החינוך כשהם לבושים רק חולצה דקה לגופם לחלק מהם אף ישנה נזלת ניגרת מחטמם, ואתה תמה על המחזה איך ילדים אלו יצאו מהבית ללא לבוש חם, הרי הקור בחוץ חודר לעצמות? ולעתים להיפך, ילדים לבושים במעילים ללא צורך מדוע? התשובה היא: ההורים עצמם אינם מודעים למה שנעשה בחוץ.

לפעמים מדובר ביום בהיר שהשמש זורחת אבל אינה מחממת. לפעמים בשרב שמתפתח ואותותיו עדיין לא נכרים בבית ועוד. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, ישנם סוגים רבים של מודדי חום, שבאמצעותם ניתן לדעת מהי הטמפרטורה המדוייקת מחוץ לבית. לחלק מהם ישנו חוט דק וארוך שבקצהו חיישן ואותו מניחים מחוץ לבית, החוט אינו מפריע לסגור עליו את החלון או את הדלת מכיון שהוא דק מאוד. מודדי חום אחרים מורכבים משתי יחידות, אחת בתוך הבית והאחרת קטנה בגודל של קופסת גפרורים המונחת מחוץ לבית בכל מקום שהוא ומשדרת ליחידה שבתוך הבית מהי הטמפרטורה שמחוץ לבית. לאחר שהצטיידנו במודדי החום, יש לראות כל יום בבוקר מהי הטמפרטורה שמחוץ לבית, בהשואה ליום אתמול. שימת לב של שניות ספורות על ידי העפת מבט כל בוקר לעבר מד המעלות, תעזור לנו לדעת מהו הלבוש המתאים להלביש בו את ילדינו בצאתם מן הבית בבוקר למוסדות החינוך וכך נשמור על בריאותם ונשמור אותם מן הצינה ומהקור שהם מן הדברים שבידנו ומחובתנו לשמור על ילדינו, וגם על עצמנו.

תוכן העניינים

חיים בריאים כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה