פרק יב - שמירה על הגוף - האוזנים
שמירת חוש השמיעה
עלינו לשמור את חוש השמיעה היקר וזוהי גם חובתנו.
הנזק לשמיעה יכול לבוא לידי ביטוי מוחשי רק כעבור שנים. הסימנים הראשונים לירידה בשמיעה הם כאשר השומע אומר: "מה"? "או" מה אמרת? "בבקשה תחזור יותר בקול!" בראשו כבר חולפות מחשבות אודות מכשיר שמיעה.
עקב קשיים אלו, אין כל כך רצון לשוחח עם אדם ששמיעתו ירודה, והוא נשאר בלי חברה. ידוע מאמר חז"ל "חרשו נותן לו דמי כולו"! (ב"ק דף פ"ה:) אדם ששמיעתו נפגמה קשה לו מאוד. הוא מרגיש מנוכר מהסביבה. אמנם כיום יש ב"ה מכשירים מתקדמים העשויים לסייע לכבדי שמיעה, אך לחלק גדול מכבדי השמיעה, התאמת ותפעול מכשיר שמיעה היא דבר קשה ומסובך, זאת מלבד העלות הכספית היקרה של מכשירים זעירים ואיכותיים.
לפעמים הסיבה לירידה בשמיעה נגרמת כתוצאה מ'פקקי שעוה' באזנים. בבדיקה פשוטה של רופא אף אוזן גרון ניתן לברר זאת ואם יש פקק אזי מנקים את האוזן ומוציאים את הפקק והשמיעה משתפרת.
רמקולים המוצבים בבתי ספר בארץ לצרכי צלצול או כריזה, מגיעים לעוצמות של 110 דציבלים שהיא רמה הגבוהה בשלושים דציבלים מעל 80 דציבלים המותרים על פי חוק.
העיוורון מנתק את האדם מחפצים. ואילו החרשות מנתקת את האדם מחברת בני אנוש.
יש לציין כי חשיפה לרעש שמעל 100 דציבלים ומעלה אפילו לזמן קצר, גורמת לפגיעה בשמיעה ולהאצת קצב הלב. הרעש גם גורם לעליה בלחץ הדם, משבש את קצב הלב, משבש את פעולת הכליות ועוד.
'מחלת מקצוע' נפוצה היא: ליקויי שמיעה מרעש כגון, נגרות, רתכות כלי גינון רועשים ועוד.
מוזיקה המושמעת בעוצמה (ווליום גבוה) באולמי שמחות ובאירועים שונים, פוגעת בשמיעה וגורמת נזק בלתי הפיך. זאת מכיון שכל ירידה בשמיעה היא בלתי הפיכה. הנזק לשמיעה מרעש מוזיקלי כבד, בעיקר זו הנשמעת באמצעות מגברים, הוא נזק מצטבר. - כך ככל שמשך החשיפה לרעש ארוך יותר, הפגיעה חמורה יותר. בני נוער וצעירים החושפים עצמם לרעש באורח קבוע, עלולים לשלם על כך בעתיד בירידה בשמיעתם.
ואכן ב'יום השמיעה הישראלי' הוצג נתון לפיו 1 מתוך כל 10, סובל מהפרעות/ליקויי שמיעה.
אני פונה לכל מי שיכול לפעול להורדת עוצמת הרעש באולמי שמחות שישתדל לפעול למען הציבור.
לכל הבאים לשמחות אני אומר: המנעו מלהביא למקומות אלו תינוקות וילדים קטנים, הנחשפים בעל כרחם לזמן ממושך לרעש כבד. ממש כואב הלב לראות באולמות עגלות עם ילדים רכים, לפעמים רכים מאוד, הסופגים אל גופם הרך, מנת רעש אדירה, שאפילו מבוגר איננו מסוגל להתמודד עמה. קחו בייבי סיטר, ולכו לחתונה! זה יצא לכן זול יותר מהנזק לרך הנולד. במקרה שבכל זאת נאלצים להביא אותם (כאשר אין ברירה ממש) ראוי לכל הפחות להרחיקם ככל היותר מאזור הרמקולים.
אם אין לך אפשרות ואתה חייב להיות במקום שיש בו הרבה רעש, רצוי שתדע שככל שתעשה הפסקות בשמיעה ותתרחק ממקום הרעש כך תקטין את הנזק. רעיון נכון הוא להשתמש באטמי אוזנים המגינים על האוזנים מהרעש.