פרק יב - שמירה על הגוף - העיניים
א. שמירת עצב הראיה - מחלת הגלאוקומה
גלאוקומה היא מחלה תורשתית קשה, הפוגעת בעצב הראיה. אפשר לטפל בה ולהקטין את נזקיה. היא נגרמת בעיקר כתוצאה מלחץ תוך עיני שאינו קשור ללחץ הדם הכללי.
אחת הבעיות במחלה זאת היא, שכאשר העצב נפגע ומתחיל תהליך אבדן הראיה, זה קורה באופן שאיבוד הראיה מתחיל בראיה ההיקפית לכיוון הראיה המרכזית, ונסביר את הדברים.
הראיה שלנו מורכבת מ'ראיה מרכזית' ו'ראיה היקפית'. הראיה ההיקפית נותנת לנו לראות את מה שנעשה מסביבנו, מבלי שנצטרך לסובב את ראשנו ימינה ושמאלה. כאשר ראיה זו נפגעת ומתחילה להצטמצם, התהליך נעשה באיטיות, ולפיכך אין אנחנו יכולים להרגיש בכך, מכיון שהמוח וההתנהגות לומדים להסתגל לזה. במקום שפעם אדם ראה ימינה ושמאלה מבלי לסובב את ראשו - 180 מעלות, כעת זה 175 ולאחר זמן זה 173, כך זה מצטמצם בהדרגה, והאדם לומד לחיות עם זה, מזיז טיפה את הראש ימינה או שמאלה, עד שכאשר הוא מרגיש שחסרה לו הראיה, זה כבר בשלב מתקדם, וחבל.
"אני מכנה אותה: "הגנב השקט של הראיה" אומר פרופ' שלמה מלמד מנהל המרכז לגלאוקומה במרכז הרפואי תל אביב.
- מדוע "גנב שקט"?
"לא מרגישים שום כאב, לא חשים בשום תהליך, ופתאום האדם מאבד את מאור עיניו. מצאנו בבדיקה מספר אנשים שנמצאו על סף עיוורון ובכלל לא היו מודעים לכך".
- כיצד קורה שאדם לא מרגיש תהליך שבתוך עינו?
"הלחץ התוך עיני עולה בהדרגה, והעין מסתגלת אליו. במשך התקופה נגרם נזק לעצב הראיה, אבל שום דבר אינו כואב. אין נורה אדומה שתידלק ותאמר: הלחץ גבוה תעשו משהו. הלחץ של הנוזל בתוך העין פועל לאיטו על הסיבים של העצב ופוגע בהם. ככל שהלחץ נמשך, נפגעים יותר סיבי העצב ונהרסים תאי גנגליון ברשתית. מה שנהרס - אי אפשר לתקן".
עד כאן דבריו החמורים והחשובים.
לסיכום: כל מי שהוריו אחיו או אחיותיו, סבו או סבתו או דודיו לקו ב"גלאוקומה", רצוי שיתחיל לבדוק את הלחץ התוך עיני החל מגיל עשרים וחמש. למי שאין תורשה ואין לו בעיה בראיה אף על פי כן חובה עליו לבדוק אצל רופא עיניים בגיל 40 ולאחר מכן כל 4-3 שנים, והחל מגיל חמישים כל שנה שנתיים. יש לבדוק את הלחץ התוך עיני את עצב הראיה ואם יש צורך גם את שדה הראיה.
"השימוש בעדשות מגע טומן בחובו סכנות בריאותיות רבות כמו צילוק הקרנית, התפתחות כיבים ואף הדבקות בחיידקים אלימים שעלולים לגרום לאבדן ראיה! עשרות מקרים של סיבוכים כתוצאה משימוש בעדשות מגע מגיעים בכל חודש למחלקות העיניים בבתי החולים. מי שבריאות העין יקרה לו, עדיף שימשיך להשתמש במשקפיים המסורתיות" (מן העתונות).
ב. צבע התאורה
כתב בספר חובת הלבבות, שער הבחינה (פרק ה') בענין מראה השמים: "ואם היה מראהו לבן היה מזיק לעיני בעלי החיים ומחלישם".
ובספר קיצור שלחן ערוך (הבאתי דבריו בפרק ג', סעיף אחרון) כתב: "ההסתכלות הרבה בצבע לבן גם כן מזיקה לעיניים. ולכן מראה השמים כמראה התכלת לא לבן, כדי שלא יזיק לעיניים".
ולעניננו למדנו מדבריהם שרצוי שהתאורה לא תהי' מאור לבן מפני שמזיק לעיניים. רצוי צהוב או נוטה לכחול.
ג. שמירת חוש הראיה
בספר 'קיצור שלחן ערוך' האריך לבאר כי המעבר החד מאור לחושך ולהיפך, מזיק לראיה. והבאתי את דבריו לעיל (פרק ג' אות י"ח).
ולכן כל הסתכלות על אור מהבהב אינה טובה. במקרה והנך נקלע למקום בו ישנו מעבר חד מחושך לאור ולהיפך, הרי לך הרגל טוב שתוכל לאמץ לעצמך.
בזמן כיבוי או הדלקה טבע העין להמשך לנקודת האור, להיכן שהאור נמצא ועתיד להיכבות או להיכן שהאור עתיד להידלק. לכן הרגל עצמך לחפש נקודת אור אחרת ולרכז אליה את המבט שלך. כך שכשתכבה את האור הרי אינך נמצא בעלטה מוחלטת בודאי שישנה איזו שהיא קרן אור שבאה מבחוץ, כגון חלון או פרוזדור או חדר מדרגות. כוון את מבטך אליה וכך העין לא תעבור שינויים חדים, וכן להיפך לפני ההדלקה הסתכל לנקודת אור חיצונית ובעיקר אל תכוון מבטך אל המנורה שעתידה להידלק, כך לא יהיה לעין מפגש פתאומי חד ומהיר עם האור.
לאור הערה זו, כדאי לאמץ את ההנהגה הבאה:
למשתמשים בנורות רגילות רצוי שמתג ההדלקה יהיה 'עמעם' (דימר) שיכול לווסת את ההדלקה שתהיה בהדרגתיות ולא בפעם אחת, כפי שהקדוש ברוך הוא מאיר לארץ ברחמים, שמאיר לאט לאט ולא בפעם אחת בפתאומיות, כן גם אנחנו נשמור על חוש הראיה היקר שניתן לנו.
חשוב לא פחות לדאוג לתאורה מספיקה הן בבתים והן במקומות ציבוריים כדוגמת בתי כנסיות וישיבות.
מעשה רב מהנהגות שמירת הבריאות שראיתי אצל מו"ר מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה
כאשר הרופא אמר לו שדלקות העיניים החוזרות נגרמות עקב כך שבבית נמצאים הרבה אנשים ויש חשש לזיהומים, ולכן צריך שיהיה ליד כל כיור סבוניה ומגבות ידים מניר, הוא הקפיד על כך, למרות שלא היה רגיל בכך, ותמיד השתמש בסבון ובמגבות ידים מנייר, ואכן מאז כמעט שלא היו לו דלקות בעינים.
ד. התאמת משקפיים
התאמת משקפים חשובה בכל גיל, אך במיוחד בגיל המבוגר. יש בעיה אופיינית למבוגרים, כאשר ראייתם נחלשת, יש לכך השפעה מיידית, הדבר גורם לכך שהאדם מפחד שמא ימעד, הליכתו נעשית כפופה וראשו נטוי כלפי מטה, דבר שלאחר זמן לא ניתן לתיקון, והשפעתו שלילית על מבנה גוף האדם.
לכן, אם מתחילה נטיה כזו, יש לבדוק את מצב הראיה והמשקפיים אצל אופטיקאי, בכדי לדעת אם יש צורך במשקפיים, או אם השתנה המספר.
קשיים בלימודים וכאבי ראש אצל ילדים יכולים להיות קשורים אף הם לראיה שאיננה תקינה.
ה. משקפי שמש
אישוני העינים מתכווצים ומתרחבים בהתאם לכמות האור. כאשר האור רב - האישונים מתכווצים וכאשר הוא מועט בלילה ובמקומות מוצלים וחשוכים - האישונים מתרחבים. לכן, במשך היום האשונים מתכווצים. דבר זה גם מציל את העין מנזקי קרינת השמש מכיון שלעין מכווצת נכנסת פחות קרינה. משקפי שמש, מלבד היותם כהים ונותנים את ההרגשה הנעימה, מצופים הם בחומר מסנן קרינה וזאת על מנת להגן על העין שמתרחבת בגלל החושך שבו היא נמצאת, שלא תינזק.
משקפי שמש שהיצרנים לא ציפו אותם בחומר מסנן קרינה גורמים לאישונים להתרחב, אך אינם מונעים מהקרינה להכנס לעין המורחבת, וכך העין יכולה להנזק. לכן חשוב לברר היטב לפני שקונים משקפי שמש אם העדשות מצופות בחומר מסנן קרינה.