פרק יב - שמירה על הגוף - העיניים · ג. שמירת חוש הראיה
בספר 'קיצור שלחן ערוך' האריך לבאר כי המעבר החד מאור לחושך ולהיפך, מזיק לראיה. והבאתי את דבריו לעיל (פרק ג' אות י"ח).
ולכן כל הסתכלות על אור מהבהב אינה טובה. במקרה והנך נקלע למקום בו ישנו מעבר חד מחושך לאור ולהיפך, הרי לך הרגל טוב שתוכל לאמץ לעצמך.
בזמן כיבוי או הדלקה טבע העין להמשך לנקודת האור, להיכן שהאור נמצא ועתיד להיכבות או להיכן שהאור עתיד להידלק. לכן הרגל עצמך לחפש נקודת אור אחרת ולרכז אליה את המבט שלך. כך שכשתכבה את האור הרי אינך נמצא בעלטה מוחלטת בודאי שישנה איזו שהיא קרן אור שבאה מבחוץ, כגון חלון או פרוזדור או חדר מדרגות. כוון את מבטך אליה וכך העין לא תעבור שינויים חדים, וכן להיפך לפני ההדלקה הסתכל לנקודת אור חיצונית ובעיקר אל תכוון מבטך אל המנורה שעתידה להידלק, כך לא יהיה לעין מפגש פתאומי חד ומהיר עם האור.
לאור הערה זו, כדאי לאמץ את ההנהגה הבאה:
למשתמשים בנורות רגילות רצוי שמתג ההדלקה יהיה 'עמעם' (דימר) שיכול לווסת את ההדלקה שתהיה בהדרגתיות ולא בפעם אחת, כפי שהקדוש ברוך הוא מאיר לארץ ברחמים, שמאיר לאט לאט ולא בפעם אחת בפתאומיות, כן גם אנחנו נשמור על חוש הראיה היקר שניתן לנו.
חשוב לא פחות לדאוג לתאורה מספיקה הן בבתים והן במקומות ציבוריים כדוגמת בתי כנסיות וישיבות.
מעשה רב מהנהגות שמירת הבריאות שראיתי אצל מו"ר מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה
כאשר הרופא אמר לו שדלקות העיניים החוזרות נגרמות עקב כך שבבית נמצאים הרבה אנשים ויש חשש לזיהומים, ולכן צריך שיהיה ליד כל כיור סבוניה ומגבות ידים מניר, הוא הקפיד על כך, למרות שלא היה רגיל בכך, ותמיד השתמש בסבון ובמגבות ידים מנייר, ואכן מאז כמעט שלא היו לו דלקות בעינים.