פרק ח - חשיבות פינוי הפסולת מהגוף · העצירות אויב האנושות!
חלק גדול ממקרי המחלה הנוראה קורים לא עליכם במעי הגס, ונסביר מדוע. המזון מוסע דרך כמה תחנות מעת כניסתו לפה, וזאת באמצעות התכווצויות של השרירים הטבעתיים שגורמים להעברתו מתחנה לתחנה. מהפה לקיבה דרך הוושט, ומהקיבה לתריסריון שהיא עוד תחנה לעיכול המזון, ומשם למעי הדק, ומשם למעי הגס, שבסופו הוא מופרש, מהגוף. כל עוד המזון לא הגיע למעי הגס הוא עדיין קרוי 'מזון' דהיינו שהוא מזין את הגוף, ומעת שנכנס למעי הגס הוא הופך להיות פסולת שמחכה להפרשתה מהגוף. ריבוי פעילות המעיים עדיף על מיעוטן, משום שככל שהפסולת שוהה במעי הגס יותר זמן, כך הגוף סופג ממנה דברים לא טובים אשר היו ראויים להיות מופרשים. זו גם הסיבה שהמחלה פוגעת במעי הגס, כי שם הוא מקום הצטברות הפסולת וביתר דיוק, בסיבוב שבמעי הגס במקום שבו הפסולת עומדת ולא מתקדמת, ככל שהיא שוהה יותר זמן במעי, כך סכנתה מרובה.
זהו ההסבר לחשיבות פינוי הפסולת מהגוף, וזוהי גם הסיבה מדוע הרמב"ם מזהיר, שוב ושוב, שלא ישהה אדם נקביו מכיון שההתאפקות גורמת לעצירות, ושתהיה יציאתו רכה קרובה לשלשול, ולא להיפך וזהו סימן לגוף בריא.
לאלו הסובלים מעצירות ומטחורים, ולאלו שאינם רוצים לסבול מתופעות אלו בעתיד. (יושם לב: שרירי המעיים נחלשים עם הגיל, ולכן גם מי שכיום אינו סובל מעצירות, עלול לסבול ממנה בהמשך.)
אסכם בקצרה כמה הדרכות.
ראשית אמנה את הדברים שיכולים לגרום בדרך כלל לעצירות:
מיעוט שתיה, מיעוט באכילת פירות וירקות, חסרון לעיסה על כל פרטיה כמו שכתבתי בפרק ה', ובייחוד דיבור בשעת האכילה.
כל דברי מאפה מקמח לבן. שוקולד, ממתקים, פיצוחים, "טחינה", בננות, יוגורט לחלק מהאנשים, חצילים, כל סוגי פלפל, תבלינים חריפים, תירס, חרובים וערמונים בכמות מופרזת, מיץ רימונים, מיץ אוכמניות (קרנברי - שעוזר למניעת דלקות בשתן) כל אלו עלולים לגרום לעצירות.
גם כאשר משתמשים בפיצוחים טחונים, יש לפזר אותם היטב ולערבבם בתוך המזון, ולא לאכול אותם בנפרד בכפית למרות שהם טחונים, מכיון שגם כך הם יכולים לגרום לעצירות. לגוף אין צורך בכמויות של פיצוחים.
לחם ודברי מאפה, אפילו אותם העשויים מקמח מלא, כגון חלות, יש לייבשם במצנם (טוסטר) או בתנור, או להשאירם באויר עד שיתייבשו. תמרים שלא נלעסו היטב עלולים לגרום ליבשות ביציאות. עגבניה הינה ירק בריא, רצוי במידת האפשר להמנע מלאכול את גרעיני העגבניה מכיון שהם גורמים לעצירות ואצל חלק מהאנשים אף יכולים לגרום לאבנים בכליות, כמו כן קליפת העגבניה אינה מומלצת לאכילה.
למרות שישנה דעה הרווחת בציבור, שבקליפות הפירות והירקות יש הרבה ויטמינים, אך כיום שמשתמשים בחומרי הדברה ובאנטיביוטיקה בהרבה ירקות ופירות, בצורה לא מספיק מבוקרת, עדיף לקלף אותם.
לאלו המוסיפים לאוכל סיבים - בכדי לשפר את פעילות המעיים - עליהם לדעת כי אם לא יגבירו את שתיית המים, אזי במקום להועיל להם, הסיבים יגרמו להם לעצירות, וזאת מכיון שהסיבים מטבעם סופחים אליהם הרבה מים. ישנם המעדיפים לחם שאפוי ללא שמרים, יש לדעת שהלחם הרצוי הוא זה האפוי עם שמרים, ולחם האפוי בלי שמרים אדרבא יכול לגרום לעצירות. כך גם לחם העשוי מקמח שיפון.
אנטיביוטיקה הורסת את החיידקים הרעים אך גם את החיידקים הטובים שבמעיים. לחלק מהאנשים היא עלולה לגרום לעצירות ולחלק לשלשול. במיוחד יש לשים לב למבוגרים המקבלים לפעמים כמה סוגי אנטיביוטיקה בזה אחר זה, ויכולים להגיע לעצירות קשה, או לשלשולים ולאבדן נוזלים, עד כדי כך שיקשה להחזיר את הגלגל אחורנית. על מנת למנוע תופעות אלו רצוי ליטול מיד עם תחילת הטיפול, תוספי מזון, או יוגורט, המכילים חיידקים טובים (פרוביוטיים).
קודאין הוא חומר פעיל שנמצא כמרכיב בהרבה תרופות ובעיקר בתרופות נוגדות שיעול. תופעת הלואי הראשונה שלו היא עצירות. לכן יש לשים לב לכך שאם מתפתחת עצירות יש להתייעץ מיד עם הרופא להחלפת התרופה. מי שלוקח ברזל או חומצה פולית עליו לשים לב אם כתוצאה מכך נגרמת לו עצירות. כאן המקום לחזור ולהזהיר לעיין תמיד בעלון המצורף לתרופות.
השמנה ועצירות יכולים גם להיות כתוצאה מתת פעילות של בלוטת "התריס". דבר זה ניתן לבירור בבדיקת דם של ההורמון T.S.H כאשר רמתו גבוהה, הדבר מצביע על תת פעילות של בלוטת התריס.
חולי פרקינסון נוטים לעצירות, ויש לשים לב לכך ובמידת הצורך לעזור להם להשתחרר מהעצירות בכל האמצעים שאפשר!
מים! מים! מים!
שתיית מים בכמות הנכונה ובזמן הנכון, היא האמצעי העוזר למניעת עצירות ומקל על מי שכבר סובל. מזון בריא ומגוון, עיכול נכון, לעיסה טובה, הימנעות מדיבור בזמן האכילה, ריבוי אכילת פירות וירקות, הליכה או פעילות גופנית ביחוד לפני ארוחת הבוקר, תרגילים לחיזוק השרירים הטבעתיים - שיטת פאולה שעליה אכתוב בהמשך בקטע על הפרוסטטה וכן תרגילי לחץ תוך בטני, כל אלו מסייעים ליציאות שתהיינה רכות יותר.
בשעת הצורך ניתן להעזר במיצוי שזיפים, מדולל במים, וכן בסלק מבושל, ובמים שנתבשל בהם, גם מגנזיום (מצוי הרבה באבוקדו) מקל על העצירות.
אם עשית כל שביכולתך אך עדיין אתה סובל מעצירות, נסה להוסיף בכמות השתיה היומית עד 50 גרם מים ליום לכל ק"ג משקל גוף. כמובן שבמצב של 'אין ברירה' יש לפנות לרופא לברר אם קיימת בעיה רפואית ולקבל מהרופא תרופות משלשלות, אך זהו רק פתרון זמני ועליך להשתדל שתהיה לך בכל יום פעולת מעיים באופן טבעי.
חלק חשוב מהרפואה המונעת היא לתת תשומת לב ומעקב, למערכות השונות שבגוף. גם לפסולת היוצאת מגופנו יש לשים לב, לכמות ולצבע, ולדעת שכל שינוי מחייב תשומת לב, מעקב ובירור. דם מהווה תמיד סימן אזהרה.