אור ברסלב
חיים בריאים כהלכה פרק ח - חשיבות פינוי הפסולת מהגוף

חיים בריאים כהלכה

פרק ח - חשיבות פינוי הפסולת מהגוף

פרק ז - משק החלבון

עיקר חיות האדם תלויה במזון שהוא מכניס לפיו, בסוג המזון, באופן האכילה, ובעיכול נכון.

דיברנו באריכות רבה על מה שנכנס לפה, כאן אבקש להרחיב על מה שיוצא מהגוף. אבקש את סליחת הקוראים המכובדים על שאזדקק לנושא זה, ואולם ההכרח לא יגונה, ותורה היא וללמוד אנו צריכים (ראה בתחילת פרק א', את מה שהובא ממסכת שבת דף פ"ב).

כתב החפץ חיים בספר שמירת הלשון (חלק ב' פרק כ"א), שכאשר בני ישראל אכלו את המן, "לחם אבירים", לא יצא מגופם פסולת. הם לא האמינו שיכול להיות מצב כזה שאדם חי ואינו מוציא פסולת, ומכח מחשבה זאת הגיעו לדבר לשון הרע על הקב"ה, שכן כתוב "וידבר העם באלוקים".

כמו כן יושם לב לברכת אשר יצר "שאם יסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים" וכו'. וידוע איסור "בל תשקצו".

"ויברך ברכת אשר יצר בכונה, ויאמר מלה במלה כל עניניה ויכווין בחסד הגדול שהשם יתברך עושה עם האדם בכל שעה שיוצא לנקביו... דאלמלא כן לא היה מספיק לו כל ממון שבעולם לרפואתו שיצא ממנו מה שאכל, וסופו שמת ובטל מן העולם. והקב"ה ברחמיו עושה מכונים ומדורים וענינים בגופו של אדם, להכניס הראוי להכניסו ולהוציא הראוי להוציא, לקלוט הסולת ולהוציא הפסולת ולהברות גופו שיהיה ראוי ומוכן לעבודתו כל ימיו. ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו, לא יחלה כל ימיו, ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו". (ספר סדר היום).

הרמב"ם מצא לנכון לחזור (בפרק ד' מהלכות דעות) שש פעמים על כך שמדרכי הבריאות שלא ישהה אדם נקביו, ושיהיו מעיו רפין ושיבדוק עצמו שמא יהא צריך לנקביו, ומנה עשר הזדמנויות שבהם צריך לבדוק, ובסוף הלכות 'מאכלות אסורות' (פרק י"ז הלכה ל"א), הוסיף לשון 'איסור' על השהיית נקבים, וז"ל "וכן אסור לאדם שישהה את נקביו כלל בין גדולים בין קטנים. וכל המשהה נקביו הרי זה בכלל משקץ נפשו, יתר על חלאים רעים שיביא על עצמו ויתחייב בנפשו" עכ"ל. ראו עד היכן הדברים מגיעים, עד כדי "מתחייב בנפשו"!

העצירות אויב האנושות!

חלק גדול ממקרי המחלה הנוראה קורים לא עליכם במעי הגס, ונסביר מדוע. המזון מוסע דרך כמה תחנות מעת כניסתו לפה, וזאת באמצעות התכווצויות של השרירים הטבעתיים שגורמים להעברתו מתחנה לתחנה. מהפה לקיבה דרך הוושט, ומהקיבה לתריסריון שהיא עוד תחנה לעיכול המזון, ומשם למעי הדק, ומשם למעי הגס, שבסופו הוא מופרש, מהגוף. כל עוד המזון לא הגיע למעי הגס הוא עדיין קרוי 'מזון' דהיינו שהוא מזין את הגוף, ומעת שנכנס למעי הגס הוא הופך להיות פסולת שמחכה להפרשתה מהגוף. ריבוי פעילות המעיים עדיף על מיעוטן, משום שככל שהפסולת שוהה במעי הגס יותר זמן, כך הגוף סופג ממנה דברים לא טובים אשר היו ראויים להיות מופרשים. זו גם הסיבה שהמחלה פוגעת במעי הגס, כי שם הוא מקום הצטברות הפסולת וביתר דיוק, בסיבוב שבמעי הגס במקום שבו הפסולת עומדת ולא מתקדמת, ככל שהיא שוהה יותר זמן במעי, כך סכנתה מרובה.

זהו ההסבר לחשיבות פינוי הפסולת מהגוף, וזוהי גם הסיבה מדוע הרמב"ם מזהיר, שוב ושוב, שלא ישהה אדם נקביו מכיון שההתאפקות גורמת לעצירות, ושתהיה יציאתו רכה קרובה לשלשול, ולא להיפך וזהו סימן לגוף בריא.

לאלו הסובלים מעצירות ומטחורים, ולאלו שאינם רוצים לסבול מתופעות אלו בעתיד. (יושם לב: שרירי המעיים נחלשים עם הגיל, ולכן גם מי שכיום אינו סובל מעצירות, עלול לסבול ממנה בהמשך.)

אסכם בקצרה כמה הדרכות.

ראשית אמנה את הדברים שיכולים לגרום בדרך כלל לעצירות:

מיעוט שתיה, מיעוט באכילת פירות וירקות, חסרון לעיסה על כל פרטיה כמו שכתבתי בפרק ה', ובייחוד דיבור בשעת האכילה.

כל דברי מאפה מקמח לבן. שוקולד, ממתקים, פיצוחים, "טחינה", בננות, יוגורט לחלק מהאנשים, חצילים, כל סוגי פלפל, תבלינים חריפים, תירס, חרובים וערמונים בכמות מופרזת, מיץ רימונים, מיץ אוכמניות (קרנברי - שעוזר למניעת דלקות בשתן) כל אלו עלולים לגרום לעצירות.

גם כאשר משתמשים בפיצוחים טחונים, יש לפזר אותם היטב ולערבבם בתוך המזון, ולא לאכול אותם בנפרד בכפית למרות שהם טחונים, מכיון שגם כך הם יכולים לגרום לעצירות. לגוף אין צורך בכמויות של פיצוחים.

לחם ודברי מאפה, אפילו אותם העשויים מקמח מלא, כגון חלות, יש לייבשם במצנם (טוסטר) או בתנור, או להשאירם באויר עד שיתייבשו. תמרים שלא נלעסו היטב עלולים לגרום ליבשות ביציאות. עגבניה הינה ירק בריא, רצוי במידת האפשר להמנע מלאכול את גרעיני העגבניה מכיון שהם גורמים לעצירות ואצל חלק מהאנשים אף יכולים לגרום לאבנים בכליות, כמו כן קליפת העגבניה אינה מומלצת לאכילה.

למרות שישנה דעה הרווחת בציבור, שבקליפות הפירות והירקות יש הרבה ויטמינים, אך כיום שמשתמשים בחומרי הדברה ובאנטיביוטיקה בהרבה ירקות ופירות, בצורה לא מספיק מבוקרת, עדיף לקלף אותם.

לאלו המוסיפים לאוכל סיבים - בכדי לשפר את פעילות המעיים - עליהם לדעת כי אם לא יגבירו את שתיית המים, אזי במקום להועיל להם, הסיבים יגרמו להם לעצירות, וזאת מכיון שהסיבים מטבעם סופחים אליהם הרבה מים. ישנם המעדיפים לחם שאפוי ללא שמרים, יש לדעת שהלחם הרצוי הוא זה האפוי עם שמרים, ולחם האפוי בלי שמרים אדרבא יכול לגרום לעצירות. כך גם לחם העשוי מקמח שיפון.

אנטיביוטיקה הורסת את החיידקים הרעים אך גם את החיידקים הטובים שבמעיים. לחלק מהאנשים היא עלולה לגרום לעצירות ולחלק לשלשול. במיוחד יש לשים לב למבוגרים המקבלים לפעמים כמה סוגי אנטיביוטיקה בזה אחר זה, ויכולים להגיע לעצירות קשה, או לשלשולים ולאבדן נוזלים, עד כדי כך שיקשה להחזיר את הגלגל אחורנית. על מנת למנוע תופעות אלו רצוי ליטול מיד עם תחילת הטיפול, תוספי מזון, או יוגורט, המכילים חיידקים טובים (פרוביוטיים).

קודאין הוא חומר פעיל שנמצא כמרכיב בהרבה תרופות ובעיקר בתרופות נוגדות שיעול. תופעת הלואי הראשונה שלו היא עצירות. לכן יש לשים לב לכך שאם מתפתחת עצירות יש להתייעץ מיד עם הרופא להחלפת התרופה. מי שלוקח ברזל או חומצה פולית עליו לשים לב אם כתוצאה מכך נגרמת לו עצירות. כאן המקום לחזור ולהזהיר לעיין תמיד בעלון המצורף לתרופות.

השמנה ועצירות יכולים גם להיות כתוצאה מתת פעילות של בלוטת "התריס". דבר זה ניתן לבירור בבדיקת דם של ההורמון T.S.H כאשר רמתו גבוהה, הדבר מצביע על תת פעילות של בלוטת התריס.

חולי פרקינסון נוטים לעצירות, ויש לשים לב לכך ובמידת הצורך לעזור להם להשתחרר מהעצירות בכל האמצעים שאפשר!

מים! מים! מים!

שתיית מים בכמות הנכונה ובזמן הנכון, היא האמצעי העוזר למניעת עצירות ומקל על מי שכבר סובל. מזון בריא ומגוון, עיכול נכון, לעיסה טובה, הימנעות מדיבור בזמן האכילה, ריבוי אכילת פירות וירקות, הליכה או פעילות גופנית ביחוד לפני ארוחת הבוקר, תרגילים לחיזוק השרירים הטבעתיים - שיטת פאולה שעליה אכתוב בהמשך בקטע על הפרוסטטה וכן תרגילי לחץ תוך בטני, כל אלו מסייעים ליציאות שתהיינה רכות יותר.

בשעת הצורך ניתן להעזר במיצוי שזיפים, מדולל במים, וכן בסלק מבושל, ובמים שנתבשל בהם, גם מגנזיום (מצוי הרבה באבוקדו) מקל על העצירות.

אם עשית כל שביכולתך אך עדיין אתה סובל מעצירות, נסה להוסיף בכמות השתיה היומית עד 50 גרם מים ליום לכל ק"ג משקל גוף. כמובן שבמצב של 'אין ברירה' יש לפנות לרופא לברר אם קיימת בעיה רפואית ולקבל מהרופא תרופות משלשלות, אך זהו רק פתרון זמני ועליך להשתדל שתהיה לך בכל יום פעולת מעיים באופן טבעי.

חלק חשוב מהרפואה המונעת היא לתת תשומת לב ומעקב, למערכות השונות שבגוף. גם לפסולת היוצאת מגופנו יש לשים לב, לכמות ולצבע, ולדעת שכל שינוי מחייב תשומת לב, מעקב ובירור. דם מהווה תמיד סימן אזהרה.

טחורים

העצירות ההיא הגורם הראשי לטחורים! בנוסף זרם מים חזק לצורך נקיון לאחר ההתפנות, עלול גם הוא לגרום לטחורים, ולכן רצוי להשתמש במתז מים עם שליטה ידנית בכדי שהמים לא יבואו בזרם חזק מדי.

דבר נוסף שיכול להכביד על הטחורים היא ישיבה ממושכת. רצוי לקום קמעא כל שעה, ולהשתדל שהישיבה תהיה על מושב מרופד.

הפחה (גזים)

הגזים חשובים מאוד לתהליך הפרשת הפסולת מהגוף, אלא שלפעמים הם רבים ומלווים בריח לא נעים. אם מאכלך תקין - לפי ההוראות שבספר - בדרך כלל לא תסבול מהם. אם למרות זאת אתה סובל, נסה לבדוק איזה מאכל גורם לכך, באופן שכמה ימים אל תאכל מאכל מסויים ותשים לב אם המצב ישתפר, הרי שמאכל זה הוא הגורם לכך, ישנם מאכלים שונים שגורמים לריח, למשל שעועית, חומוס, שום חי, תפוז, קלמנטינה, תמרים, חלב ועוד, נסה לבדוק האם אחד מאלו הוא הגורם, ואם כן תמעיט לאכול ממנו ותמנע מעצמך אי נעימויות.

הפרשת מי רגלים

מעתה נדבר על פעולת ריקון אחרת, שהיא יותר רצונית - הפרשת מי רגלים.

לגוף יש שתי כליות, שהן מסננות המורכבות ממליוני נקבי סינון. הן עובדות ללא הפוגה. תפקידן לסנן את הדם, להפריש מתוכו את הפסולת ולנקות את הגוף מרעלים, באמצעות מי הרגלים. ככל שמי הרגלים נשארים בגוף יותר זמן, הם מזיקים ומרעילים את הגוף.

אדם שכליותיו אינן מפרישות מי רגלים במשך חצי יממה זוהי סכנת חיים מוחלטת.

מדוע חשוב להתרוקן?

יש אנשים הטועים לחשוב כי ככל שאדם יכול להתאפק מלהפריש מי רגלים הדבר מראה על היות המערכת בריאה וחזקה. טעות זו נובעת מחוסר היכרות של המערכת. אדרבא, ההיפך הוא הנכון. מי שרוצה שהמערכת של הוצאת הפסולת אצלו תהיה בריאה, עליו להתרוקן כל פעם שחש צורך ולא להשהות. אם עברו למעלה משעתיים מההתרוקנות האחרונה, אפילו אם אינו חש צורך להתרוקן, רצוי מאוד לבדוק את עצמו.

מי הרגלים מפונים מהכליות לשלפוחית, שהיא מעין כלי קיבול שרירי הממוקם מתחת לכרס. ככל שהאדם מתבגר, שלפוחית זאת מאבדת מהגמישות שלה ונחלשת. פינוי מאוחר גורם גם הוא להחלשותה, דהיינו ככל שמצטברים בה יותר נוזלים שאינם מפונים, כך היא נחלשת יותר. שלפוחית ששרירי דפנותיה נחלשו אינה יכולה להתרוקן לגמרי, ונשאר בה שארית שיכולה לגרום לזיהומים ולדלקות רבות בעיקר בגיל המבוגר. לעומת זאת, ככל שמרוקנים אותה יותר כך יתרום הדבר לחיזוקם של השרירים שבדפנותיה, ולמניעת היוצרות שאריות. תרגילים לכיווץ השרירים הטבעתיים, כפי שיתבאר להלן, יכול גם הוא לחזק אותה.

חסרון שתיה גורם לכך שמי הרגלים יהיו מרוכזים. (דבר שהוא גם אחת הסיבות לסרטן שלפוחית השתן ל"ע.) כתוצאה מכך חיישני שלפוחית השתן נותנים לאדם את ההרגשה שהוא צריך להתפנות וזאת למרות שהכמות שיפריש תהיה מעטה, מכיון שהגוף חפץ להתפטר מהפסולת המרוכזת. תוספת שתיה עד למצב שבו צבעו יהפוך לצהבהב בהיר תפתור בדרך כלל את הבעיה. יש לשים לב שאם נראה דם בשתן יש לפנות מיד לרופא. בדרך כלל שתן כהה מעיד על תחילתה של התייבשות.

לאחר שהבנו שאי פינוי מי הרגלים מהגוף מזיק לגוף האדם, נדגים זאת במשל. מי שימצא על שלחן העבודה שלו נמלה, לא יתרגש במיוחד, אבל אם נמלה נכנסה לתוך בגדיו, מיד יקום וילך לחדר ההלבשה על מנת להפטר מהמזיק, למרות שהוא יושב עם אנשים בפגישה חשובה. כך גם צריך לנהוג כשמתעורר צורך להטיל מי רגלים. ברגע שקיבלנו התראה מהגוף עלינו לפנות מיד מתוך גופנו את המזיק, למרות שאנחנו יושבים עם אנשים, או בכל מצב שהוא.

החינוך הנכון הוא להרגיל את ילדיו החל מגיל צעיר ללכת לשרותים לפני כל יציאה מהבית, וכן כאשר באים הביתה, דבר ראשון ללכת לשרותים. זה יחסוך להם בעתיד הרבה צרות. מעניין לציין שבגלות בבל, היא עירק, היו מחנכים את הילדים מקטנותם ללכת לשירותים לפני שיוצאים מהבית וכשנכנסים לבית.

יש לשים לב שבגדי הילדים יהיו נוחים לפתיחה ולכיפתור שלא יווצר מצב שהילד יהיה זקוק לעזרה על מנת להתפנות.

"פרוסטטה"

אצל אנשים בגילאי חמישים ומעלה, המילה "פרוסטטה" כבר מצלצלת בראש. לא כדבר שנעים לחשוב עליו, ומי של"ע עבר את זה, יודע.

מה זאת הפרוסטטה? אחת הבלוטות שיש לנו בגוף היא בלוטת 'הערמונית'. בלוטה זו מכילה נוזל, והנוזל הזה נכנס ויוצא. בגיל מסוים, התכווצות הבלוטה נחלשת, ואז חלק מהנוזלים נשארים בתוך הבלוטה. במשך הזמן הם מתקשים, וזה גורם לבעיות. הבלוטה גדלה, הנוזלים לא יוצאים והיא מפריעה לתהליך של הטלת מי רגלים, גורמת לקימה בלילה להתפנות ובדרך כלל חייבים לנתח על מנת לפתור את הבעיה. ירידה במשקל מקילה על הבעיה.

ישנו תרגיל פשוט וקל מאוד על פי שיטת "פאולה" היכול לעזור למניעה, ככל שנקדים ונתמיד לעשותו. שיטת פאולה מלמדת להפעיל את השרירים הטבעתיים, ונרחיב את הדברים. בגופנו יש שרירים ישרים, בידים וברגלים, חלקם ארוכים וחלקם קצרים. יש לנו עוד סוג של שרירים שאינם ישרים, אלא טבעתיים. שרירים טבעתיים אלה הם שרירים עגולים כמו הסיפרה 8, או הסיפרה 0, או בדומה לאות האנגלית "S". שרירים אלו חלקם חיצוניים, מסביב לעיניים, במצח, בשפתיים, בלחיים ועוד, עד לפי הטבעת, וחלקם בתוך גופנו פנימה, ואינם ניתנים לשליטה על ידינו. למעשה כל תפקוד האברים הפנימיים שבגופנו נעשה על ידי כיווץ והרפיה. הלב, הריאות, וכן כל מערכת העיכול, מהוושט לקיבה ועד לסוף המעי הגס - פועלים על בסיס של התכווצות והרפיה של השרירים הטבעתיים שלהם. הפעלה יזומה של השרירים הטבעתיים החיצוניים הנשלטים על ידינו, תגרום להפעלת השרירים הפנימיים כולל אלו שאינם נשלטים.

לכן, אם נכווץ את השרירים הטבעתיים שיש באפשרותנו לכווצם, לכווץ ולהרפות, לכווץ ולהרפות, נגרום לכך שכל המערכות הפנימיות שלנו יפעלו יותר טוב וכתוצאה מכך גם שריר השלפוחית. וגם השריר הטבעתי שנמצא מסביב לבלוטת הפרוסטטה יתכווצו ויתרחבו, וכך בלוטת הפרוסטטה לא תגדל, תשחרר את הנוזלים שיש בה ולא תאגור אותם, ואז בס"ד גדלים הסיכויים שלא נזדקק לניתוח. כמובן שבכל בעיה יש לפנות לרופא, וכל המלצתנו היא אך ורק למניעה.

אתה הקורא עכשיו שורות אלו, נסה לכווץ חזק את השריר הטבעתי של הפה. לכווץ ולפתוח, דמיין לעצמך כאילו אתה אומר "אוּ" ואח"כ "אִי", במלוא תנועת שפתיך, וחוזר חלילה. הפעולה הזאת תגרום לכיווצם של כל השרירים הטבעתיים שבגופך, עד השריר של פי הטבעת, שחציו השני מקיף את בלוטת הפרוסטטה. ככל שתפעיל עוד ועוד את השרירים הטבעתיים, כך הם יתחזקו יותר, ובכללם גם כל יתר השרירים הפנימיים יתחזקו ויתפקדו יותר טוב.

לחילופין ניתן גם (במקום "או" ו"אי") להצמיד חזק את קצות הבהונות הידים לקצות האצבעות (במקום "או") ולהצמיד את קצות הבהונות לקצות הזרתות, (במקום "אי") ללחוץ ולהרפות וחוזר חלילה.

תרגילים אלו מבוססים על שיטת 'פאולה'. אני ממליץ מאוד על שיטה זאת וניתן לקבל הדרכה במסגרת רפואה משלימה של קופות החולים במחיר מוזל. לאחר מכן אפשר לעשות ללא הדרכה. בהמשך תוכל לכווץ את השרירים, ללא צורך לכווץ את שריר הפה.

"וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה נקביו או מי שמעיו קשים - אפילו אכל מאכלות טובים, ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש". (רמב"ם הלכות דעות פ"ד ט"ו).

תוכן העניינים

חיים בריאים כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה