אור ברסלב
חיים בריאים כהלכה פרק א - הנהגות הבריאות על פי התורה › ח. כבדהו ושאלהו

חיים בריאים כהלכה

פרק א - הנהגות הבריאות על פי התורה · ח. כבדהו ושאלהו

ז. רפואה אישית

לא אחת, חולה בא אל רופא המשפחה עם תוצאות של בדיקות דם וכד', שהרופא מגלה בהם מחלה חדשה, שלא היתה ידועה עד היום לחולה, ואולי היא באמת חדשה אצלו. הרופא יסתפק במשפט קצר בן מילים ספורות: אדוני, יש לך בעיה זו וזו (כאן הוא ינקוט בדרך כלל בשם לועזי בלתי קליט), עליך לקחת תרופה פלונית. הנה אני נותן לך מרשם לבית מרקחת. שלש פעמים ביום לפני הארוחה. בבקשה. הפציינט הבא...

לא מדובר בתאור דמיוני, אלה מעשים שבכל יום. (כמובן שבכל כלל ישנם יוצאים מן הכלל ותבוא עליהם הברכה) הרופא לא מספר לו על הגורמים שבעטיים הוא הגיע למחלה זו, ומה עליו לעשות כדי שהיא לא תחריף בעתיד, ומה הן שיטות הטיפול הנוספות למחלה זו, אם ישנן, ומהו הסיכון והסיכוי בכל אחת מהשיטות, וכדומה. לכן, אל לך להיות סמוך ובטוח על הרופא, ואל לך ללכת אחריו כסומא בארובה. עליך לשאול ולברר כל דבר מבלי לחשוש לקוצר רוחו או גערותיו. עליך לזכור כי מדובר כאן בחיים שלך ולא בחיים שלו. יתכן ואף כדאי לך לחפש רופא אחר שיניח את דעתך.

בין טייס לרופא

מה בין טייס לרופא? מדוע בודקים וחוקרים על רופא, לפני שהולכים אליו, האם הוא מספיק מומחה, כמה ניסיון יש לו וכד', ואילו כאשר אדם נכנס למטוס, לא שמענו שיבקש מהטייס את תעודותיו, המלצות של חברים וכו', מה ההבדל?

ההבדל הוא פשוט מאד, הטייס טס אתך! אם הוא יעשה צעד שגוי, חייו בסכנה כמוך! לא מסתבר שהוא עולה לאויר מתוך חוסר ידע, עייפות, חוסר ריכוז וכד'. לעומתו הרופא לא נמצא אתך על שולחן הניתוחים. הוא חותך אותך, אבל הוא לא בסכנה, לכן יש לברר עליו היטב...

מקובל אצלנו לתת כבוד רב לרופא. אמנם הדבר חינוכי ואכן נכון לעשות כן, שכן רופא ראוי לכבוד ולהערכה על ידיעותיו ומאמציו. אך יש שנותנים כבוד יתר. אפשר להמליץ עליהם "כל יתר כחסר דמי"... אין צורך להתיחס לרופא בפחד השמור ל"מורא רבך", והעיקר - כפי שכתבתי בקטע הקודם - להרבות בשאלות, עד שתרגיש שהבנת.

לסיכום קטע זה אחזור עכשיו להגדרה "רפואה אישית" ואתן לה משמעות חדשה. לא מדובר בהכרח בהליכה לרופא פרטי. (אם לא תדרוש ותחקור אזי גם רופא פרטי יכול להתנהג כרופא ציבורי!). 'רפואה אישית' - כלומר - היה אתה בעצמך הרופא והמנהל של תיקך הרפואי. ברור שאין הכוונה לכך שתתחיל לקבל החלטות רפואיות שאינך מבין בהם, הרעיון הוא כדברי הלל במשנה באבות: "אם אין אני לי - מי לי". אם אתה לא תפקח על התיק שלך, אם אתה לא תבדוק אותו ותעקוב אחריו - מתוך ציות לרופאים כמובן - אין מי שיעשה זאת עבורך!

לפני כשלושים שנה כחבר ב'קופת חולים מכבי' השתדלתי למנוע את הפצת המכביתון (רבעון לעניני בריאות) בציבור החרדי (עקב כך שהיו בו פרסומות ונושאים שלא הוגשו בצניעות). לא היה לי קל להסביר להנהלת 'מכבי' מדוע מה ש"טוב" להם מזיק לנו, אבל לאט לאט הסכימו שלא לשלוח לציבור שגר באזורים חרדים את ה'מכביתון'. לאחר שקיימנו "סור מרע" התחלתי לחפש את ה"עשה טוב" ופניתי אליהם בטענה, מדוע יגרע חלקו של הציבור החרדי מלקבל מידע רפואי?! כך נולד ה'מכביתון' החרדי שכיום נשלח לכלל האוכלוסיה החרדית ברחבי הארץ. בעקבות מכבי, גם שאר הקופות החלו להוציא חוברות מידע בנושאים רפואיים מותאמות לציבור החרדי, הכוללות הדרכה למניעת מחלות ואת החידושים בתחום ריפוי מחלות. אך לצערי הציבור אינו מקדיש לכך את הזמן הראוי והחומר נופל "בין הכסאות", בין בעל הבית לבין עקרת הבית, וכאן אני בא להדגיש את חשיבותם של חוברות מידע אלו, שאם כל אחד יעיין בהם, יהיה ביכולתו להיות כמעט 'הרופא האישי' של עצמו.

הנה דוגמא חשובה, למעקב ול'רפואה אישית':

אחד המדדים החשובים והשכיחים ביותר לקבלת מידע על תפקוד הכליות הוא רמת ה'קריאטנין' (מדד תפקוד הכליות) בדם. הנורמה כיום היא בטווחים של בין 0.7 (הנמוך) לבין 1.4 (הגבוה). כל זמן שהאדם נמצא בין הטווחים הללו מצבו תקין. אולם כאשר הבדיקה מראה על יציאה מטווח הנורמה, אזי הרופא שולח לעשות בדיקות.

טווח הנורמה יכול להשתנות בין מעבדה אחת לשניה, מסיבות שונות, לכן חשוב לשים לב לנורמות במעבדה שבה אתה מבצע את הבדיקות שלך.

בשיטת 'הרפואה האישית' שאני מציע, האדם עורך לעצמו טבלה עם תוצאות של בדיקות המעבדה שלו לפי תאריכים ולפי סוג הבדיקה. יש להבהיר: על פי רוב מה שמתרחש בגוף האדם קורה בתהליך מתמשך ולא בפתאומיות למעט מקרים של 'תאונות'. ניקח למשל אדם שהבחין בעליה או בשינוי מחוץ לגבולות הנורמה בקריאטינין. אם היתה לו טבלה עם רישום תוצאות, הוא היה שם לב למשל לעליה מתונה מתמשכת לאורך זמן של רמת ה"קריאטנין" בדמו, הוא היה מבחין בכך עוד בטרם שתעבור את הגבול העליון של הנורמה, או אז הוא היה מתחיל לחקור, מה ניתן לעשות בכדי לעצור את התופעה, שמא אינו שותה מספיק, שמא הוא מרבה להשתמש במלח, או מרבה באכילת דברים מסויימים הגורמים לעומס על הכליות, או שמא הוא חי במתח, או שמא הוא סובל מלחץ דם גבוה וכו', כך הוא היה מגיע למסקנה שעליו לשנות את אורח חייו לאורח חיים יותר בריא, וכך היה מצליח להחזיר את מצב הכליות לקדמותן לפני שתפקודן יצא מגבולות הנורמה, שאז הן כבר פגועות במידה גדולה או קטנה.

אמר החכם: דברים לא קורים בן לילה, להרוס בריאות לוקח זמן רב אך בכדי לשקם אותה צריך זמן רב יותר, אם בכלל ניתן לשקם אותה.

ישנה חשיבות לבדיקת C R P כסמן לפתח מחלות שונות, ביניהם התקפי לב.

דוגמא נוספת היא שימת לב לרמה גבוהה של טריגליצרידים. או לעליה ברמת הכולסטרול, כאשר רמה גבוהה של שניהם מגבירה ביותר את הצטברות השומנים בדפנות כלי הדם ומחייבת טיפול מיידי.

דוגמא נוספת לחשיבות המעקב ושימת הלב לבדיקות היא שלפעמים השמנת יתר באה כתוצאה מהפרעה בתפקוד בלוטת התריס אשר בין היתר גם גורמת לאכילה מופרזת.

על התוצאות להיות בטווח הנורמות, ויש לעקוב אחרי שינויים, אם יש עליה או ירידה, ולהבין מה משמעותם של שינויים אלו.

אתן דוגמא נוספת למשמעות התוצאות, למשל כולסטרול יש "טוב" ויש "רע". הרע ככל שהוא גבוה יותר, זה לא טוב ואילו בכולסטרול הטוב, ככל שהוא גבוה יותר המצב טוב יותר. או למשל דבר שפחות ידוע הוא: רמת החומציות של השתן PH. ככל שהמספר נמוך יותר השתן חומצי יותר, וזה פחות טוב.

אלו דוגמאות אחדות מיני רבות לחשיבות הרבה שיש לטבלת המעקב האישית. ולהבנת תוצאותיה.

כיום ברוב קופות החולים ישנן עמדות אוטומטיות לשירות עצמי לקבלת תוצאות בדיקות מעבדה.

תוכל לקבל את התוצאות של כל הבדיקות שעשית לפי תאריכים וכן כל בדיקה לפי סוג הבדיקה. באמצעותן תוכל לעקוב אחרי מצבך הבריאותי כפי שכתבתי כאן. יש צורך לפנות למשרדי הקופה ולקבל סיסמא אישית לצורך כניסה למערכת.

אם המכשיר אינו מספק לך את שירותיו פנה למשרד הקופה על מנת שיעזרו לך. במערכת יש מידע רב לגביך, ועליך לדעת כיצד לקבל אותו ולהפיק ממנו את מירב התועלת, כרפואה מונעת.

רפואה מונעת מתחילה במעקב

טבלת מעקב בדיקת דם

החשיבות בבדיקות שיגרה

בן 49 אובחן באקראי כחולה סוכרת קשה

המחשה לחשיבות העצומה של בדיקות שיגרתיות: במרכז הרפואי של "לאומית שירותי בריאות" במעלה אדומים, אובחן מבוטח כלוקה בסוכרת ברמה קשה שהיתה מובילה לסכנת חיים.

המטופל בן 49 הגיע באקראי למרכז הרפואי של לאומית על מנת לרכוש תרופות עבור בתו.

רות לזר, האחות הותיקה של הקופה, הבחינה כי זה יותר משמונה שנים שהאיש "נעדר" מביקור במרפאה, והציעה לו לעבור בהזדמנות זו בדיקות שגרתיות. המבוטח סירב תחילה להיבדק, בטענה כי הוא בריא ואינו זקוק לבדיקות רפואיות, אך בעידודה של האחות נענה לבקשה.

כבר בבדיקות ראשוניות התגלה כי האיש סובל ממספר בעיות כמו לחץ דם גבוה, אולם האבחון המשמעותי ביותר היה של מחלת סוכרת קשה וחריפה שדורשת טיפול מיידי.

אלמלא האיבחון, היה מצבו מחמיר תוך מספר ימים והוא היה מגיע למצב של סכנה ממשית.

בעקבות הבדיקות הופנה המטופל לרופא סוכרת מומחה ולמעקב צמוד של הצוות.

האחות רות לזר מ"לאומית" מדגישה: "אנו עדים שוב ושוב לחשיבות הרבה של בדיקות שגרתיות במרכזים הרפואיים. המרפאות הם המפגש הראשוני של הצוות הרפואי עם התושבים וחשוב לתת לכך תשומת לב רבה בכדי למצוא גילויים מוקדמים של מחלות כאלו ואחרות ולהעניק להן טיפול מיידי.

זוהי דוגמא לכך שאחריות רפואית ובדיקות שגרתיות יכולות למנוע אסון!" (מן העתונות).

תוכן העניינים

חיים בריאים כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה