חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק שלשים: ערמת יוסף עמדה לו שוב להצילו ממות
השודדים מעוררי המהומה יראו לנפשם, פן אשיב את גמול מעלליהם בראשם, ויבואו שוב שש מאות מזוינים אל הבית אשר גרתי בו להציתו באש. כאשר נודע לי דבר בואם חשבתי, כי לא לכבוד לי לברוח, והחלטתי להתיצב נגדם באומץ לב. צויתי, איפוא, לסגור את שערי הבית ועליתי לבדי אל החדר אשר בעליה וקראתי להם, כי ישלחו מקרבם אנשים אחדים לקחת את הבזה והוספתי, כי מקוה אני לשכך בזה את חמת ההמון. העז שבלהקת השודדים נכנס אלי. ואני יסרתיו בשוטים וצויתי לגדוע לו יד אחת ולתלותה על צוארו ואחרי כן גרשתיו מעל פני82. אימה גדולה נפלה על העומדים בחוץ ובחשבם, כי אתי אנשים מזוינים במספר רב ממספרם – יראו פן יהיה גורלם כגורל שליחם ונמלטו לנפשם. בתחבולה הזאת נצלתי מן הפח אשר טמנו לי שנית.