חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק שבעים ואחד: המלחמה על צפורי. חיל יוסף נאלץ להסוג אחור
אנשי צפורי, אשר נצלו מן הסכנה הראשונה בארח פלא, שלחו עוד פעם צירים אל קסטיוס גלוס בבקשה שימהר לבוא לתפוש את עירם, או ישלח חיל אשר יהדוף אחור את האויבים המשתערים עליהם. סוף סוף נענה להם גלוס ושלח חיל פרשים ורגלים. החיל בא בלילה והם הכניסוהו לתוך העיר. מפני שצבא הרומאים הֵשם את הארץ [מסביב], לקחתי את אנשי חילי והלכתי אל הכפר גריס146. שם בצרתי את המחנה במרחק עשרים ריס מצפורי ובלילה קרבתי אליה והשתערתי על חומותיה. הרבה מאנשי חילי עלו לתוך העיר בסֻלמות ולכדו חלק גדול מן העיר. אפס כי נאלצנו להסוג אחורנית כעבור זמן מצער, כי לא ידענו את המקומות האלה. הרגנו שני פרשים רומיים ועשרה רגלים ואחדים מאנשי צפורי, ולנו אבד רק איש אחד. אחרי כן התלקח במישור קרב בינינו ובין הפרשים. זמן רב עמדנו על נפשנו בעֹז גבורה ולסוף נחלנו מפלה, כי הרומאים סבונו והאנשים אשר עמי יראו ונסוגו אחור. בקרב הזה נפל חלל אחד מן המְפקדים על שמירת ראשי ושמו יוסטוס, אשר לפני זה שרת במשרה זו אצל המלך. בעת ההיא בא מאת המלך חיל פרשים ורגלים בפקודתו של שוּללה מפקד שומרי ראש (המלך). הוא תקע את מחנהו במרחק חמשה ריסים מיוּליַס147 ושם משמר על הדרכים המובילות לסילֶבקיה ולמצודת גמלא למען מנוע בעד הגליליים מלבוא לעזרת אנשי המקום.