חיי יוסף· יוסף בן מתתיהו
פרק ארבעים ושלשה: יוסף נעתר לבקשת אנשי הגליל ונשאר. ההתנגשות עם פלקידוס
בשמעי את הדברים האלה ובראותי את מבוכת האנשים נטיתי אל מדת הרחמים, כי אמרתי בלבי שראוי גם לסכן את נפשי למען עם רב כזה. הסכמתי, אפוא, להשאר ופקדתי, כי יתחברו אלי מהם חמשת אלפים איש מזוינים עם כל הצידה הדרושה. את האחרים שלחתי איש איש לביתו. אחרי בוא חמשת אלפים האנשים לקחתי אותם, ועוד שלשת אלפים אנשי צבא אשר עמי ושמונה מאות פרשים, והלכנו לכפר כבול102 הקרוב לעכו. שם כנסתי את הצבאות והתראיתי כמתוכנן לקרב עם פלקידוס103, אשר בא עם שתי פלוגות צבא רגלים וגדוד פרשים. אותו שלח קסטיוס גלוס להצית באש את הכפרים הקרובים לעכו. הוא שפך סוללה לפני העיר עכו, וגם אני תקעתי את מחננו במרחק כששים ריס מן העיר. פעמים רבות הסענו את צבאותינו כמוכנים לקרב, אולם מבלעדי הקרבות הזעירים לא עשינו מאומה. יען כי מדי ראות פלקידוס אותי ממהר למלחמה – הפנה עורף במבוכה, אולם לא עזב את עכו.