אור ברסלב

חיי אריה חלק א· רבי חיים אריה הורוויץ

סימן מה

סימן מד

לאהע״ז סימן כ"ו

הרמב"ם ז״ל ריש הל' אישות כ' וז"ל קודם מתן תורה הי' אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה וכו' ותהי לו לאשה כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחילה לפני עדים ואח"כ תהי' לו לאשה וכו' משנתנה תורה נאסרה הקדשה שנא' לא תהי' קדשה וגומר לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קדושין לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה עכ"ל. והרב רמ"א בהגהת אהע"ז (סימן כ"ו) כ' בשיטת הרמב"ם דאם מיחד אשה וטובלת אלי' לוקין ע"ז משום לא תהי' קדשה ורבים מהאחרונים פליגי עלי' בזה והק' גם מלשון הרמב"ם שכ' הבועל אשה לשם זנות שלא לשם אישות דמשמע דלא איירי במיחדה אליו. אכן בספר עצי ארזים ביאר דעת הרמב"ם כרבינו הרמ"א מהא דכ' ספ"ב מהל' נערה שזה שחייבה תורה לאונס ומפתה ממון ולא מלקות כשאירע מקרה ולא הכינה עצמה לכך ומשמע להדיא שאינו חייב מלקות משום לא תהי' קדשה כ"א במיוחדת להיות מוכנת לו תמיד והוא פלגש האמורה בתורה שלא הותרה רק למלך ומ״ש כל הבועל אשה לשם זנות לא בבא עליה פעם אחת קאי רק במיוחדת וכפי' רמ"א וסמך עצמי על מ"ש בהל' נערה עכ״ד העצי ארזים ועיי"ש וכן הוכיחו מהא דאיתא בכתובות (דף ג') ובכמה דוכתי אפקעינהו רבנן לקידושין מיני' ושווין לבעילתו ב"ז אלמא דאף מיוחדת נקראת ב״ז:

והרב המגיד הביא בשם הרמ"ך להקשות על הרמב"ם מהא דאמרינן בע"ז (דף ל,ו ע"ב) הבא על הכותית ב"ד של חשמונאים גזרו שיחייב משים נשנ״ז ומשמע שאין איסורו רק מדרבנן ואמאי לא ילקה משום לא תהי' קדשה וה"ה יישבו דרבינו ס"ל דלאו זה נאמר רק בבנות ישראל. אכן צריך טעמא דאמאי תהי' ישראלית ביאתה בזנות בלאו והגויה מדברי סופרים. וכן ראיתי בק"א להרב המקנה על קידושין שם (בסימן כ"ו) שהקשה לשיטת הרמב"ם ז"ל דאיכא איסורא בביאת פנויה מאי מקשה בקידושין (דף כ"ב) אלא מעתה תקני שפחה כנענית בביאה הא איכא איסורא דקדשה ושייך כל מילתא דא"ר לא תעביר אעל"מ [ובאמת יש ליישב קושיא זו דלא יתוקן האיסור משום זה] אכן מה שנראה לי בביאור כל זה דהנה הקשיתי ושוב מצאתי שהעיר בבית מאיר ריש (סימן א') לשיטת הרמב"ם וכפי פירושו של הרמ"א דבמיחד לי' פנויה וטובלת אליו איכא לאו דלא תהי' קדשה א"כ קטנה יתומה דאין לה קידושין מה"ת איך תקינו לה רבנן נישואין הא הוין כעוקרין דבר מה״ת ולר' אלעזר אמרינן ביבמות (דף נ"ט ע"ב) דבממאנה אין כאן פסול זנות ואף דס"ל פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה בכה"ג לאו זונה היא כיון דמיחה אלי' אבל לרמב"ם ע"פ פירוש הרמ"א דאף במיחד אסור משום קדשה קשיא מנישואי קטנה איך הותרו הבעילות ומהני מיאון לעקור אף הקידושין דרבנן והויא בב"ז מה"ת וביבמות (דף פ"ט ע"ב) גבי קטנה שנשאת פריך הש"ס אטומאת כהנים איך עוקרין דבר מה"ת לטמאות לאשתו קטנה ומשני לה שפיר אבל משום הבעילות דהווין מה"ת בלא קידושין לא הקשה כלום:

ונראה לי לומר בדעת הרמב"ם ז״ל דס"ל כיון שאחר נתינת התורה נאסרו הליקוחין בלא קידושין ע"כ רק באשה הראויה להתקדש אף כשמיחד אותה אלי' כיון שאינה נושאה כדת משה בקידושין עבר על לאו לא תהי' קדשה דכיון דהיה יכול לקדשה ולא קידשה ע"כ הויא ביאתו ביאת זנות דהכי גזר רחמנא דיה' רק בקידושין ומי שאינה מקדשה עבר על מצות התורה בליקוחי אשה זו ואף במיוחדת הרי היא לו כקדשה אולם באשה שאינה ראויה להתקדש אז אם היא מופקרת היא נכללת בלישנא דקדשה ואסורה בלאו אבל אם מיחד אשה כזו אין אסור מה"ת רק כשהיא מופקרת. ולפ״ז א״ש מיושב דעת רבינו ונבין דבשפחה וגויה שאין קידושין תופסין בהן אז אם מיחדה לו ליכא איסור לאו משום דהיא אינה בכלל קידושין. וכן ביאר הפרישה באהע"ז ריש (סימן כ"ו) דלאו דלא תהי' קדשה אינה בשפחה המיוחדת אלי' רק בשפחה המופקרת והיינו כפי טעמא שביארנו אתי נמי אליבא דרמב"ם. מיהו בגויה דרך חתנות איכא לאו להרמב"ם משום לא תתחתן כמבואר פ"ב מהל' א"ב אבל בשפחה ליכא האי לאו ועפ"ז א"ש מיושב נמי מה שהקשינו דגם קטנה יתומה כיון שאינה בת קידושין מה"ת ע"כ באינה מופקרת והיא מיחדה אלי' ליכא איסור דלא תהי' קדשה:

וגם נבין בינה לפ"ז הא דמשמע מש״ס קידושין (דף מ"ד) וכמבואר ברא"ש שם בשם הרבה מקדמונים דקטנה שהלך אביה למדינת הים אין בה קידושין אף מדרבנן וקשיא אמאי לא תקנו לה נישואין כי היכי דתקנו לקטנה יתומה משום דלא ינהגו בה מנהג הפקר ולפי הנ"ל א״ש דרק בקטנה יתומה כיון שאין בה קידושין מה״ת ע"כ כשבועלה ביחוד אלי' אין כאן איסור מה״ת יכלו החכמים לתקן נישואין אבל קטנה שהלך אביה למדה"י דהיא בת קידושין דאביה יכול לקבל עבורה ע"כ אם תנשא לאיש ותבעל אלי' ותהי מיוחדת לו הויא נגד איסור תורה ורבנן לא תיקנו נישואין לעקור דבר מה"ת. ובזה ניחא נמי מאי דקשיא לכאורה הא דאמרינן יבמות (דף ק"ט ע"ב) ובכתובות (דף ע"ב) דקדשה על תנאי וכנסה סתם רב אמר צריכה גט וכן קטנה שהגדילה ולא מיאנה ועמדה ונשאת דל"צ גט משני ואמר שם הטעם משום דאין אדם עושה בעילתו ב"ז וגמר ובעל לשם קידושין דהא תינח במקדש על תנאי וכשבעל על תנאי הראשון יהי' בעילתו בעילת זנות [וזה מחזק פי' הרמ"א ברמב"ם דגם במיחדה אלי' איכא ב״ז ולאו דלא תהי' קדשה דהא מהאי לישנא דהש"ס הביא ה"ה ראי' לשיטת רמב"ם ושם איירי במיחדה אלי'] אבל בקטנה עד השתא היכי בא עליה והתוס' שם בכתובות בד"ה בההיא פירשו דבקטנה ל"ש א"א בב"ז כיון דאיכא קידושין דרבנן וצ״ל לדעתם דמ"מ בעיל לשם קידושין כי גדלה לרב משום שרוצה שתהי' אשתו גמורה שלא יתפסו בה קידושין של אחר וכמו שכ' הב"ש (סימן ל"ז ס"ק כ"ג) עיי"ש. אבל לפי דברי הר"ן פרק האיש מקדש על מתני' דקטן שקידש אע"פ ששלח סבלונות לאחר שהגדיל אינה מקודשת שכ' שם בזה"ל ואע"פ דאמרינן בכתובות (דף ע"ג) דקטן שקידש ובטל כשהגדיל צריכה הימנו גט משום דאדם יודע שאין קידושין של קטן כלום וגמר ובעל לשם קידושין ותי' דרק גבי ביאה דאין אדם עבב"ז לא מחית נפשי' לספיקא ובעל לשם קידושין אבל בסבלונות שאין לו חשש איסור סומך לשלחם ע"ד הקידושין הראשונים והשתא תיקשי תינח קטן דלא תקינו לי' נישואין [ובאמת אף בקטן כ' התוס' יבמות (דף ס"ד) דאף דאין קידושין לקטן מ"מ גם זנות אין כאן] אבל קטנה אמאי בעיל לשם קידושין הא שם ל״ש אאעבב"ז משום דהי' שם קידושין דרבנן כמ"ש התוס' הנ"ל ול"ש מאי שתירצתי אליבא דהתוס' דע"כ הר"ן לא ס"ל מה שהבאתי בשם הב״ש דרוצה לקדשה כדי שלא יתפסו בה קידושי אחר דא"כ עדיין תקשה אף בקטן אם שלח סבלונות לאחר מכאן נמי נימא דשלח לקידושין כדי שלא יתפסו בה קידושי אחר:

ועל פי דברינו איש על נכון קושיא זו לשיטת הרמב"ם דרק קטנה קודם שגדלה וכן קטן קודם שהגדיל אין כאן בעילת זנות כיון דאינן בני קידושין ול"ש איסור דפנויה ואיסור קדשה גבייהו משא"כ כשגדלה דאז אף שהיא מיוחדת הא שייך בה קידושין ולדעת הרמב"ם איכא איסור דקדשה לגבה דכיון דיכול לקדשה כפי הדין שציוונו האל יתעלה אחר נתינת התורה ולא קידשה הויא בעילתו ב"ז ע"כ לכשתגדול ע"כ בעיל לשם קידושין וכן הקטן משהגדיל אז כשהוא בן קידושין בעיל לשם קידושין משא"כ בששלח סבלונות דליכא איסור ל"ש האי טעמא דשלח לשם קידושין וכמש"כ הר״ן. ואף שכ' הרמב"ם ז"ל פכ"א מהל' א"ב והובא בש"ע אהע"ז (סימן א') דקטן קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות אין פירושו זנות ממש דאיכא איסור לאו להגדולה אם ישאנה דודאי כיון שא"א לו בקידושין ליכא לאו דקדשה רק דעתו דרבנן לא תקנו לקטן נישואין והלכך תפיס לישנא דהוי כזנות אבל ז"פ דלאו דקדשה ליכא וק"ל

תוכן העניינים

חיי אריה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה