חיי אריה חלק א· רבי חיים אריה הורוויץ
סימן יח
בו יבואר באיזה אופן מועיל כותל יותר רחב מר' אמות ללחי אחד של צוה"פ.
בריש שתא תרמ"ח הוצאתי לאור הדפוס חבור קטן נקרא תקון עירובין אדות היתר הטלטול בעירנו בש"ק אשר יגעתי ומצאתי בעורת החונן לאדם דעה היקף לכל העיר ובררתי לנכון כל צדדי ההיתר בכללות ופרעות כפי אשר עלתה במצודתי ובשכלי הדל לשאוב מבאר הדעת והמזמה ממקורי הפוסקים אכן בקיץ שנת תרמ"ח נשתנה דבר בפקודת הממשלה הרוממה ועי"ז נתחדשה שאלת הלכה בפרט אחד מצדדי היתר הנ"ל. והוא בגשר אחד פה בעירנו הנקרא גשר פאדגורזע ודברתי אדותיו בתשובה ט' מחיבורי הנ"ל עיקר סמיכת היתר הטלטול היה על השראנקען שהי' שם ועתה הוסר משם ונתבטל ונשאר גשר פאדגורזע הרחב יותר מי' אמות בלי תיקון כלל. ואף שבתשובה הנ"ל הראיתי פנים מסבירות שיש להתיר גשר אף בלי תקון אבל לא סמכתי ע"ז למעשה כמבואר שם. והמצאתי תקנה אחרת למקום הנפרץ הלזה ע"י חוט הט"ג הקבוע שם בבית אחד האחרון ברחוב שם והועמד לחי אצל הבית ולחי א' אצל עמוד הט"ג ועי"ז נסתם המקום הנ"ל לאותו צד הפונה מעירט לפאדגורזע. אבל עוד נשאר מקום עיון קצת כי מבית הנ"ל עד הגשר עוד יש פירצה יותר מי' אמות לצד הרחוב הנקרא דייוואר ואף שגם שם חוט הט"ג הנ"ל מתוח למעלה אבל אי אפשר להעמיד בצד השני לחי כי החוט המתוח הוא בקצה צד שמאל של הגשר ושם כשהחוט פונה לצד פאדגורזע הוא קבוע בעמודי ברזל העומדים על עמודי אבן שהם רחבים יותר מד' אמות ונזרקה השאלה אם יש לסמוך על כותל יותר מד' אמות משום לחי בצורת הפתח:
והנה על עיקרא דהאי דינא להתיר כותל יותר מד' אמות משום לחי בצורת הפתח כבר דברתי בחיבורי הנ"ל (סוף סימן ד') ובהשמטות שדנתי כל המעברות לכפרים שישנם בסוללות של המסילות כצורת הפתח מפני שהם מפסיקות באמצע הכותלים ואף ששם עשוים לשם פתח מ"מ הכא בנ"ד לא גרע חדא שהרי לחי אחד משני הלחיים אותו שהועמד אצל כותל של בית האחרון ברחוב הנ"ל נעשה לשם צורת הפתח ועוד הלא כבר הוכחתי שם בתשובה ט' דלא בעינן נעשה לשם צוה"פ. אכן באתי עתה בשביל לברר היטב הלכה זו ואומר דאין כאן בית מיחוש מהא דקיי"ל בש"ע (או"ח סימן שס"ג סעיף י"ב) דלחי יותר מד' אמות אינו נדון משום לחי דהא התם נמי איכא שיטות דאם סמכו עלי' מע"ש מהני ואף דאנן לא קיי"ל הכי מ"מ אם העמידו לשם לחי דאית לי' קלא שתקנו לחי למבוי זו אפי' רחב ד' אמות הוי לחי וע"כ צ"ל דלא מיגרע מה שהלחי ארוך דאם לחי משום מחיצה יקשה וכי היכן מצינו מחיצה לאיסור כדאיתא בעירובין (דף צ"ג) והטעם התם הוא דלחי בעינן היכרא נמי ואי עשאו יותר מד' אמות אי לא העמידו בפירוש לשם לחי לא הוי היכרא אבל צורת הפתח דחשיב מחיצה גמורה א"כ כמו שמותר לחי רחב ד' במבוי שמונה משום עומד מרובה על הפרוץ א"כ ה"ה בצוה"פ אף שהוא רחב ד' אמות לא גרע מלחי כשעומד מרובה על הפרוץ דצוה"פ כסתומה חשיבא. וראיתי שכה"ג כתב הגאון הצדיק מהר"מ מליבאוויטש זצ"ל בתשובת צ"ץ (או"ח סימן מ') וכן כ' להדיא הגאון בתשו' ספר יהושע (או"ח סי' ח') דכותלי הבית נחשבים לקנים בצוה"פ אף שהם ארוכים יותר מד' אמות ול"ד ללחי שהוא משום היכרא כדאיתא בתוס' (עירובין דף ה' ד"ה ד' אמות) דאטו יבוטלו כל פתחי החצר כה"ג דהא כל החצרות כך הם בנוים שיש להם מחיצה בשעת גדול וביניהם פתחים לצאת ולבוא האם נימא דזאת צריך צורת הפתח היינו קנה מכאן וקנה מכאן חוץ משעת הכתלים אע"כ צ"ל דכה"ג גוף הכתלים לא גריעי מקנים לענין צורת הפתח ואף שהם ארוכים מד' אמות עכ"ל וכן מבואר שם (בט"ז שס"ג ס"ק ז') דמשום דרבייה בסתימתו לא גרע מלחי משהו ועי"ש:
וכבר ביארתי בחיבורי הנ"ל דלא דמי להא שכ' המג"א (סימן שס"ג ס"ק כ"ח) על הא שכ' הרמ"א דצריך להעמיד תחת החבל שני קנים גבוהים י' טפחים מכוונים תחת החבל דמזה נשמע דכותלי המבוי אינם נחשבים במקום הקנים שיהי' דינו כצוה"פ כמשקוף על שתי המזוזות אע"כ צריך להעמיד קנים עכ"ל. אלמא היכא דמניח הקורה על הכתלים ל"מ מתורת צוה"פ ל״ד כלל דהתם במבוי שהכתלים הם לאורך המבוי כגון לצפון ודרום ואנו צריכים צוה"פ במזרח לסתמו בתורת מחיצה וע"כ בעינן שם קנים אחרים שיהי' שם מחיצה באותו צד במזרח וגם משום היכרא לרוח שהולך האיש נגדו היכרא מן הצדדים אבל הני מחיצות של צפון ודרום שם מועילות ואיך יועילו כאן למזרח הלא במזרח פרוץ כל הדופן וע"כ כשמניח החבל על הכתלים אי אין שם לחיים ל"מ משא"כ באותו צד שאנו צריכים לצוה"פ אם נדון הכותל הארוך משום לחי ודאי לא מגרע אריכותו ומועיל ועיין ספר הישר לר"ת שכ' (בסימן רפ"ו) ומפתח המשכן גופי' לא מצי פריך שלא הי' דומה לשאר פתחים דכל הדופן שלפניו הי' פרוץ (ועיין יו"ד סימן רפ"ו סעיף ו') לענין אכסדרה וע"כ בדינו של רמ"א בעינן להעמיד קנים תחת החבל משא"כ בנדון שלפנינו שפיר יש לדון כותל הארוך ד' אמות כמו לחי לענין צוה"פ:
ואף שיש לדון בנ"ד דהכותל שעלי' חוט הברזל מצד השני ההולך לפאדגורזע אינו נסמך לבית שהוא עמוד שעלי' נסמכים יסודות הגשר ופונה מצדו האחד למקום האסור והן אמת שמצד הב' של הכותל הפונה למים יש לומר כפי שחדשתי בחבורי הנ"ל (סימן ג' ח"ב) צד היתר בעירנו שאנו דנים ע"י חבור הגשרים מלתחת כל הנהר כאמת המים העוברת בחצר שעשו לה פתח בכניסה וביציאה וגם כל המים נדונין כרה"י ורה"י עולה עד לרקיע וא"כ נסמך הצוה"פ מצד המים שעומד בקצה הגשר לרה"י מ"מ בצדו הפונה לפאדגורזע אינו נסמך לבית ולרה"י רק למקום האסור. ונראה לע"ד דלפ"ז הוא לטיבותא במה שיש שם כותל שעליו צוה"פ והוא יותר מד' אמות דמפני זה דמיא להא דאמרינן (עירובין דף י' ע"ב) מבוי רחב עשרים עושה פס גבוה עשרה במשך ד' אמות ומעמידו לאורכו של מבוי. וכ' שם התוס' דאי איכא מראש הפס של צד פנים עד הכותל אמצעי של מבוי יותר מי' אמות צריך למבוי זה צורת הפתח דהוי כמבוי עקום. ומשמע דעושה צורת הפתח שם סמוך לפס שכן במבוי עקום די אם עושה פתח בעקמימותו ואי תימא דיעשה הצורת הפתח שם ברוח ד' של המבוי הרחב עשרים כמו שיכול לעשות במבוי עקום צוה"פ בשני ראשיו א"כ למה לי טורח הפס יעשה ברוח הד' צורת הפתח דמועיל אף ביותר מעשרים ודי בזה. אע"כ דהפר בתוס' דעושה צורת הפתח מראש הפס עד הכותל האמצעי של מבוי ויועיל לו שלא הי' יכול לעשות צורת הפתח לסתום רוח ד' של מבוי מ"מ שמעינן דאף שאותו פס צדו אחד פונה לר"ה ואיננו נסמך לשום בית כיון שהוא רחב ד' אמות ישנו עליו תורת מבוי ומועיל צורת הפתח כשסמכו שם וה"ה בנ"ד כיון שיש שם כותל רחב מד' אמות יש לו תורת מבוי ואינו מזיק מה שפונה צד אחד למקום האסור ואינו נסמך לכותל בית:
וראיתי בליקוטי תשובות הגאון בעל חת"ס (סימן ל"ד) שהקשה על הא דכ' הרמ"א ומג"א דמש"ה צריך להעמיד קנים תחת החבל דכותלי המבוי אינם נחשבים כמזוזות ומש"ה הצריכו קורה טפח משום שהכתלים אינם נחשבים כמזוזות והק' הגאון הנ"ל דמה יענה המג"א ממזוזה דלדעת הרבה פוסקים והרא"ש מכללם חייב במזוזה מן התורה וכן החמיר בש"ך יו"ד (סימן רפ"ז) ועי"ש וא"כ לכל הפחות הי' לנו להקל בעירוב כה"ג וסיים בצ"ע. ובאמת לע"ד אף שאיני כדאי מ"מ נ"ל דלהמעיין שם יראה דלק"מ ואש"ה דברי המג"א ופסקו של הרמ"א דשם ביו"ד (סימן רפ"ז) איתא בטור ב' דינים. דין הא' הוא פתח שאין בו אלא מזוזה אחת כגון שמצד אחד עובר הכותל להלאה מפתח אם המזוזה בצד ימיני חייב ואם הוא מצד שמאלי פטור והרמב"ם פסק שצריך שתי מזוזות וזה תליא בפלוגתת חכמים ור"מ שם במנחות (דף ל"ד) דהרא"ש פסק כר"מ דלא בעינן מזוזות רק מזוזת ולהכי במזוזה אחת ימנית סגי משום שהיא דרך ביאתך והרמב"ם פסק כחכמים דדרשינן מזוזות ומש"ה בעינן שתי מזוזות. ומזה ודאי אין קושיא על דינו של רמ"א דהתם לשיטת הרא"ש סגי במזוזה אחת שכן הוא גזירת הכתוב וחיבתה תורה אם יש בפתח מזוזה אחת אותה במצות מזוזה ואינו ענין לנ"ד דנימא דמזוזה או לחי אחד די לצורת הפתח ובצד השני יסמוך על הכותל דהא התם מחייב במזוזה אף שהכותל השני עובר מן המזוזה ולהלאה ואין כאן אף ראש כותל אע"כ הוא מגזירת הכתוב:
ועיקר קושיא זו יש להקשותה מדין השני דאיתא התם בטור דאם הפתח ממלא כל הרוח חייב שכותלי הבית שמן הצדדים חשובים כמזוזות וזה לכאורה נגד פסק הרמ"א ז"ל שכ' שצריך להעמיד לחיים ואין די במה שמשך החבל מכותל לכותל. אכן קושיא זו הרגיש בפרישה שם ורמי לה מזוזה אמזוזה דאמאי בסימן רפ"ו בדין אכסדרה אם כל רוח רביעי פרוץ פטור ממזוזה ותירץ דמיירי הדין שכ' דאם הפתח ממלא כל הרוח חייב שיש לו דלת שעומד במקום מחיצה רביעית וכיון שעומד שם דלת ושוקף על ראשי הכתלים שפיר דמי לומר דראשי הכתלים כמו מזוזות נחשבו משא"כ בנדון רמ"א דלא עשה שם דלת ודאי כיון שכל הרוח פרוץ אינו נדון כצוה"פ אם מונח על הכתלים. ובהגהת פרישה בסימן רפ"ו תירץ דאיירי שיש כאן מזוזות דבוקות לכותל וצורת הפתח עשויה לשם כך ומש"ה חייב במזוזה וא"כ ג"כ ל"ק משם על דברי המג"א ופסק הרמ"א. ובלא"ה יש לחלק דהיכא שמושך החבל מבית לבית אינו מועיל שיהי' כצוה"פ שאין לומר שהבית יחשב כמזוזה ובהכי איירי רמ"א באו"ח משא"כ כשהולך המשקוף על ראשי הכתלים דאז אמרינן דראשי הכתלים נחשבים כמזוזות ודוק. אבל א"צ לזה והאמת כמו שביארתי. ושיטת רמ"א באו"ח ודברי המג"א מכוונים ול"ק עליהם קושית הגאון חת"ס ז"ל. עכ"פ שמעינן מכל הנ"ל דזהו רק היכא שהכותל פרוץ כולו ואנו רוצים לסמוך על כותלי צפון ודרום משום לחיים למזרח אינו מועיל אבל באותו צד למזרח שאנו צריכים לצורת הפתח אם ישנו לכותל אף שהוא רחב יותר מד' אמות מועיל משום לחי וא"צ עוד להעמיד לחי אצל הכותל כנלע"ד להלכה ולמעשה:
וכפי שביארנו בזה דיש לסמוך על צורת הפתח בנ"ד שעל קצה צד הגשר בצד שמאלית עד בית האחרון ברחוב הסמוך לגשר וסותם רחוב הנקרא דייוואר נלע"ד לומר דאין מזיק כלל מה שנמצאו בנינים קטנים תחת החוט של צורת הפתח הלזה שזה אינו מבטל צורת הפתח וכה"ג ראיתי במהרי"ל בליקוטים שכ' חצר הי' כולה לכרם והקיפוה כצורת הפתח מג' צדדים והי' שם למטה מצורת הפתח עץ אחד מחובר לרוחב הפתח שהי' גפנים קשורים בו ושאלו מאחר דאותו עץ קשור בו מן הצד ולמטה מעשרה אם מבטל צורת הפתח דלמעלה ממנו והשאלה היתה שם לענין כלאים והשיב מהר"י סג"ל דהפסקת העץ אינו מבטל צורת הפתח דהא הרשב"א אסר קורת מבוי שהיתה עבה ביותר שגובהה מקצתה למעלה מכ' ומקצתה למטה ומדמה לה לקורה מכוסה במחצלת דקורה אין כאן ומחיצה אין כאן והרא"ש דוחה דשאני הכא דכש"כ דהוי סתימה טפי ה"נ בנ"ד דע"י העץ המפסיק וקשור שם סותם טפי עכ"ל. ויש לסמוך ע"ז שכן פסקינן בסימן שס"ג סעיף כ"ד כהרא"ש שם לענין קורה (ועי"ש בט"ז ס"ק י"ג) ועוד דהכא שהצורת הפתח ארוך וגבוה ומפסיקין בנינים קטנים ועכ"פ ניכר צורת הפתח להבא מן הרחוב י"ל דאף הרשב"א מודה ול"ד לקורה עבה שנוגעת בתוך עשרה דשם י"ל דמבטל צוה"פ משא"כ הכא ודוק:
כללא דמלתא דהתקון שהנעשה על נשר פאדגורזע נכון הוא לסמוך עליו למעשה ואי משום שבצד אחד לחי של צוה"פ רחב יותר מד' אמות זה מועיל ע"פ הדין כמו שביארתי ותו דהכא החוט מתוח על עשת ברזל העומד בתוך העמוד של אבן ומהעשת ברזל אין רחב העמוד ד' אמות ותו דהכא בגשר אין ברור לאיסור אם צריך תקון כלל ותו דהכא מלבד שהחוט מתוח על הכותל עוד נמצאו שם בנינים קטנים העומדים אצל נודת הנהר ומהם בולט בנין ויציע שאינו רחב ד' אמות והם מכוונים נגד החוט של צוה"פ הנ"ל וגם על זה יש לסמוך משום לחי של צורת הפתח ואף שעל בנין קטן זה יש גג אינו דומה לנדון הט"ז שכ' דאם הלחי אינו נוגע והגג מפסיק פסול חדא שגם שם התוספת שבת חולק על הט"ז ועוד דהתם כשעומד לחי מלתחת ואינו נוגע בגג ומפסיק בין המשקוף אין זה כצורת הפתח משא"כ בנ"ד דהגג נוגע בהקרשים של הבנין וכל הבנין הקטן אינו ד״א וכלו נדון משום לחי מאי מזיק מה שמכוסה בגג ע"כ ודאי מועיל. וכ"ז לרווחא דמילתא והעיקר שיש לסמוך על לחי רחב מד"א בצוה"פ:
שוב בא לידי ספר פנים מאירות (ח"ב תשובה קמ"ב) שהשיב על הא שנשאל אם עשו צוה"פ ע"י קנים מכאן ומכאן והקנים אינם עומדים מבחוץ אצל כותלי רחבה אלא מבפנים תוך הבתים ויוצאים מבתים חוץ לגג ואינו נראין מבחוץ והביא ראי' לאיסור מהא דאמרי' בש"ס (עירובין דף י"א) דאינן צריכין ליגע הקנים של צורת הפתח מדבפה חייבת במזוזה אם יש ברגליה עשרה ופרש"י מדהעיגול מפסיק בין התקרה למזוזות וקתני חייבת אלמא דא"צ ליגע. והק' הפנים מאירות דלמא לעולם אף שהעיגול מפסיק בין תקרה עליונה למזוזות הדלת מ"מ אם הי' נוטל העיגול בשוה עם רגליה הי' התקרה העליונה נוגעת במזוזות שבצדה אע"כ כיון דלא ניכר המזוזות מן העיגול ולמעלה חשוב כמאן דליתי' וכן הביא ראי' מהא דאמרינן התם פתחי שמאי דלית לי' שקפי ופרש"י דהיינו שאין שם מזוזות שנחלצו אבניהם מכאן ומכאן אבן יוצאת ואבן נכנס ואין זו צוה"פ ואי ס"ד דלא בעינן למחזי הני מזוזות אם אמנם שאבן יוצאת נימא דהוי כמאן דליתא והוי מזוזות הפתח שוה מכותלים אלא ע"כ כיון דחופה מקצת המזוזות אותו אבן היוצא לא מיחשב לצוה"פ. ודחה הגאון בחת"ס חלק או"ח (סימן צ"א) ראיות אלו משום דכותל אינה במקום מזוזה ומהני שיקפי ואילך או למעלה שם בכיפה במקום שמתעגל ליכא רק כותל ואין שם מזוזות עליהם דאנן בעינן קנים דוקא לצוה"פ והביא ראי' מדברי המג"א (סימן שס"ג ס"ק כ"ח) הנ"ל. ולפי הנ"ל אין ראי' משם לכאן דס"ל להפנים מאירות כמו שביארתי למעלה דרק בשכל הכותל פרוצה אין מועילים מכותלי מזרח ומערב לצוה"פ בצד דרום אבל שם ס"ל דהפי' דהשיקפי בולטים במקצת כותל הקימת לאותו רוח שצריך צוה"פ וכן בהאי דכיפה מסתמא ישנה הכיפה או פתח העיגול באמצע הכותל ושפיר מקשה הפנים מאירות ובאמת לא שמעינן שם דצריך דוקא עמודים או קנים ולא השמיעונו זאת הפוסקים בשום מקום ומשמע דמחייב במזוזה כה"ג כשיש מקצת כותל משני צדדים וליכא מאן דפליג וכמו שביארתי למעלה ומה שיש לדחות ראית הפמ"א מהאי דשיקפי הוא דשם איירי שנחלצו אבנים מכל הכותל ולא נשאר כותל שלם לגמרי בצדדים. וגם י"ל דשם לענין דין דמזוזה גרע דצריך פתח להדיא ע"כ כשמכוסים אין כאן פתח משא"כ לענין עירוב כיון שניכרים למעלה שיוצאים תחובים מן הכותל שפיר דמי ומלבד זה אין כאן סתירה לענינינו וכמו שביארתי:
ומלבד כל הא שביארתי לעיל בהיתרא דהאי גשר פארגורזע שנסתם כפי שביארתי נכון לדינא ע"י צוה"פ גמור אמרתי לעיונא בעלמא לדון אדות השראנקען אשר העמידו כעת על הגשר אם יש מקום לומר לסמוך עלי' שלא יצטרכו עוד צוה"פ והנה צורתו הוא שיש שם שני חצאי צוה"פ פתוחים כל היום ובלילה הם סגורים ואז הם צורת הפתח גמור. ועיין נובי"ת (או"ח סימן מא) שנראה שדעתו לאסור בכה"ג וכן בספר ברית אברהם דעתו כן. והנה ראיתי בשו"ת בנין ציון להגאון מהר"י עטטלינגער ז"ל (סימן ד') ששאלוהו אם יש היתר תקון גשרים לעשות שלשלאות אצל הגשרים באופן שאם ירצו יכולים למשוך השלשלאות על הגשרים ולסוגים והגשרים רחבים יותר מי' אמות והשיב דלאו שפיר דמי למעבד כן מכמה טעמים וגם מטעם דאין שם רק שלשלת והויא מחיצה דיזדקר הגדי בב"א ל"ה מחיצה כדאיתא בסוכה (דף י"ד ע"ב) וגם הלא כל היום פתוח הוא ורק בדלת הראוי לנעול מצינו שהתירו והשיב שמה שכ' השואל שגדול אחד התיר כן באמשטרדם לא ידע על מה סמך עכ"ל עי"ש. והן באמת הצדק אתו כפי סדר השאלה שם שאין כאן רק שלשלת הראוי' לסותמה ודאי לאו כלום הוא. אכן אף כמו שהוא בנ"ד שיש שם שני קנים גבוהים י' טפחים וחצאי הקורה כל היום פתוחים ובלילה סגורים ועושים צוה"פ ממש אכתי יש לעיין אם יועיל שאף שהתרנו בחבור הקטן תקון עירובין (סימן י') דלתות הראויות לנעול כמו צורת הפתח ע"פ דברי הספר ברית אברהם מ"מ גם הגאון הזה לא התיר רק דלתות הראויות לנעול אבל לא צוה"פ הראויות לנעול ואף שבאמת ננעל בנ"ד בלילה לא שמענו אכן שוב ראיתי להגאון חת"ס (חאו"ח סימן צ') שהשיב להתיר מבואי העיר שנתקנה ע"י צורת הפתח הנעשה ע"ז האופן בצד אחד העמידו קורה קצרה ובצד השני קורה של שתי חוליות באופן שיכולים להעותו אותו של החוליות ולמותחו על העמוד השני ויהי' אז צורת הפתח אבל כל זמן שהוא פתוח ועומד אין כאן שום היכר צורת הפתח והשיב בפילפול ארוך וסיים דכיון דיש לומר דמבואות הי' די בב' פסים ורק משום שהוא קרוב לר"ה מחמרינן לעשות צורת הפתח שחוסמת את העוברים וכיון שעיקר משום זה א"צ צורת הפתח גמור וגם מהני אם ראוי לנעול שיהי' חוסם מפני העוברים עיש"ה. ומעתה אמינא לפ"ז הן בכל מקום בפירצה יותר מי' אמות ודאי אין מקום להתיר בצורת הפתח כנידון שלפנינו אכן על הגשר שכבר ביארתי בתקון עירובין (סימן ט') דהגשרים אין דינם כפירצה רק משום דהולכים עליהם תו לא אמרינן גוד אסיק מן הגדוד מלמטה ודמי לגג שעל הבית שדינו כמו כרמלית מ"מ ביארתי שם שאינה דומה לפירצה שצריך דוקא מחיצה גבוה י"ט רק די בהיכר בין גג לגג אף שאין שם עשרה עש"ה. ולפ"ז תו י"ל דגם צורת הפתח הזה שאף שכל היום הוא פתוח מ"מ ניכרים שני חצאי הצה"פ אף ביום שעומדים הכן וגם מוסגרים בלילה י"ל דדי בגשר שאין שם משום פירצה כיון שיש מחיצה מלתחת הגדוד הנהר ורק משום היכר בעינן. וכמו שהתיר החת"ס בעובדא דידי'. כתבתי זאת אף שאין בדעתי לסמוך ע"ז למעשה מ"מ אולי יש ליישב דעת אותו הגדול שהביא בבנין ציון שהתיר באמשטרדם שלשלת על הגשר והתם נמי הוה בכגון זה שהי' שם שני לחיים מן הצדדים ואלו הי' סגור הי' צה"פ גמור ודן בגשר משום היכרא ודי בצוה"פ העומד לנעול. ובאמת לפי ששמעתי הי' אותו גדול שהתיר השלשלת באמשטרדם על הגשר אדיר הגאונים בדורו אכן לפי שלא ידעתי בבירור אם כונתי לדעתו הרמה לא אפרוט את שמו. אכן בנ"ד לא נצרכה זאת אלא להעדפה ועיקר סמיכתנו על צורת הפתח ממש כמו שביארתי:
והנה בעת הדפסת ספרי זה עוד נשתנה ההיקף בעירנו קצת מכפי שהי' בעת הוצאתי לאור חיבורי הקטן תקון עירובין. ואבאר עוד הפעם בקיצור פרטי מחיצות ההיקף. בצד מזרח העיר יש סוללה מבוני מסלת הברזל גבוהה יותר מי' טפחים ועומדת בשוה כגדר והיא תעבור מן הנהר ווייקסעל עד חצר המסילות וגם באותו צד מן בית החולים (קליניק) עד חצר המסילות ישנם בתים וגדרים מחוברים יפה בלי פירצה והמעבר אצל חצר המסילות ניתר ע"י דלתות הראויות לנעול וננעלות בשעה שבאה והולכת מסילת הברזל מגאליציא וגם יש שם עמודי ט"ג אף שהחוט תקוע מן הצד. מן חצר המסלות עד קרן מזרחית צפונית אצל גשר של רודאלפס קאסערנע ישנם בתים וגדרים מחוברים בלי פירצה. הגשר ששם מסלת הברזל עוברת מתחת ועגלות מלמעלה ניתר ע"י ט"ג אשר הוא תקוע מלמעלה. בצד צפון שם מן הגשר אצל רודאלפס קאסערנע ישנם גדרים חדשים וגם חיבור ע"י הט"ג של מסלת ברזל החדשה וששם הוא תקוע מן הצד והותר הט"ג לכתחלה ע"י לחיים י"ט שמעמידים תחת חוטי הט"ג ולא הצטרכנו להעמיד בכל עמוד של הט"ג כמו שביארתי בתקון עירובין (תשו' י"א) ובהשמטות שם רק הועמדו הלחיים בהחיצונים ובאמצעים בכל מקום שרואים אלו את אלו ועמוד החיצון של ט"ג שאצלו הועמד לחי הוא סמוך אצל הסוללה של מסלת ברזל החדשה ששם היא גבוהה יותר מי"ט. בצד מערב ישנה מחיצת מסלת הברזל החדשה עד נהר הווייקסל וגבוהה מי"ט ועומדת בשוה כגדר. ומשם וגם כל רוח דרום נהר ווייקסעל מקיף עד התחלת המחיצה של בוני מסלת הברזל הבאה מגאליציע. הגשרים נתרים כעת באופן זה על גשר החדש הברזל ההולך מזוויערזינעץ לכפר זאקשוב יש שם כמין צורת הפתח מברזל ועיין תקון עירובין (תשובה ט') מה שפילפלתי שם אדותו והשתא א"צ עוד לשום תקון. גשר שתחת המגדל שקורין שלאס ההולך לזאקשוב ניתר על ידי צוה"פ של מ"ג ובתקון עירובין (סימן ט') ביארתי דבגשר ודאי יש לסמוך על ט"ג אף שהוא תקוע מן הצד. גשר פאדגורזע אחר שניטלו גם חוטי הט"ג שעליהם פלפלנו בתשובה הלזו ניתר ע"י צוה"פ מצד השני של הגשר לצד פאדגורזע. זה בקיצור פרטי מחיצות ההיקף בעירנו. ומלבד זה בצד מערב אשר שם הנהר מחובר למסלת הברזל החדשה ופלפלתי הרבה בתקון עירובין (תשובה ג' ח"א) מפני שלצד העיר יש מקומות אשר הגדוד נמוך וגם המים אינם עמוקים ושם בתשו' ג' בחלק ב' המצאתי היתר ע"י צירוף צד השני של גדודי הנהר ששם הגדודים גבוהים. גם יש שם כעת עוד היקף אם נצרף קצת ממגרש כפר זאקשוב כי שם מסלת הברזל החדשה הולכת על סוללה גבוהה וסובבת עד נהר וילנא אשר גדודי' גבוהים י"ט ומתחברים עם גדוד הגבוה של הנהר מצד זאקשוב ויועיל כל זה לצירוף אחר שביררתי בתיקון עירובין (תשובה ג' חלק ב') שנוכל לסמוך על הגדוד בצד השני ולחשוב כל הנהר ההולך סביב עירנו כאמת מים העוברת בחצר ועשה לה סתימה בכניסה ויציאה. ויתר פרטי ההיתר עיין בתקון עירובין ולא אכפיל הדברים: