חיי אריה חלק א· רבי חיים אריה הורוויץ
סימן ד
הרמב״ם ז"ל פסק (פ"א מהל' נדרים הל' י"ח) האומר לחבירו מה שאוכל עמך לא יהא חולין או לא יהא כשר וכו' לא יהא טהור ה"ז כמו שאומר לו כל מה שאוכל עמך יהא קרבן שהוא אסור והק' הראב"ד ז"ל דהא בש"ס (נדרים דף י"א) מוקי מתניתין דלא כר"מ דאי כר"מ הא לית לי' מכלל לאו אתה שומע הן דבעי תנאי כפול וא"כ הרמב"ם ז"ל דפסק כר"מ דבעינן תנאי כפול איך פסק למתניתין דלא יהא חולין שהוא אסור דלא מתוקמא רק אליבא מאן דאית ליה מכלל לאו אתה שומע הן:
ולתרץ שיטת הרמב"ם נראה דהא ראיתי ברדב"ז (חלק ד' תשובה י"א) [אלף פ"ה] שהביא לשון הרמב"ם ז"ל (פ"ו מהל' אישות) דכל תנאי בקידושין וגירושין ודיני ממונות בעינן תנאי כפול אבל בדיני איסור א"צ לכפול תנאו וכדאיתא בש"ס (שבועות דף ל"ו) והא דמשמע בנדרים (דף י"א) דאפילו בנדרים דאיסורא גרידא לית לי' ר"מ מכלל לאו אתה שומע הן הביא הרדב"ז תירוץ התוס' שם סוף שבועת העדות דרק באיסורא רבה כגון שתויי יין ופרועי ראש אי עבדי עבודה דבמיתה וכן שבועה דחמירא אית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן אבל נדרים דאיסורא זוטא נינהו ולכן לית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן. וכ' עוד הרדב"ז ז"ל שהדין דאעפ"כ הקדשות כיון שהנהנה בהם מעיל ע"כ איסורם חמור הוא ואמרינן אף לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן אבל בנדרים אף כשמתפיס בקרבן אם נהנה מן הדבר לא מעיל ע"כ לית בהו ר"מ מכלל ש, לאו אתה שומע הן עכ"ל הרדב"ז ז"ל:
ולכאורה דבריו תמוהין שהם נגד הש"ס (נדרים דף ל"ה) דר"מ ס"ל יש מעילה בקונמות וכן פסק הרמב"ם ז"ל (פ"ד דהל' מעילה) דיש מעילה בקונמות וא"כ איסור חמור נינהו ונימא בהו מכלל לאו אתה שומע הן. ונראה ליישב דהא באמת צריך להבין למה פסק הרמב"ם ז"ל כר"מ נגד חכמים יחיד כנגד רבים לענין מעילה בקונמות וצ"ל דס"ל לעיקר כסוגיא דשבועות (דף כ"ב) דאיתא התם דמפכינן דברי ר"מ לחכמים ור"מ ס"ל אין מעילה בקונמות וחכמים אית להו יש מעילה בקונמות וכמו שכ' הר"ן (נדרים דף ל"ה) דמש"ה קיי"ל יש מעילה בקונמות. ומדשקלי וערי אמוראי אי ס"ל יש מעילה בקונמות מכלל דהכי הוא דחכמים ס"ל יש מעילה בקונמות ופסק הרמב"ם כחכמים דיש מעילה וכו'. ולפ"ז א"ש הכל דסוגיא דנדרים (דף י"א) אזלא אליבא דמסקנא דר"מ לית לי' מעילה בקונמות וע"כ פריך שפיר מתניתין דאיתא בנדרים מכלל לאו אתה שומע הן דלא כר"מ ואי דתקשי הא יכול לשנויי דבאיסור אית לי' לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן ונדרים איסורא נינהו. תריץ כסברת הרדב"ז דנדרים איסורא זוטא דלית בהו מעילה וכן ס"ל לר"מ לפי מסקנת סוגיית שבועות וע"כ לא אתיא מתניתין כר"מ. אבל הרמב"ם דפסק יש מעילה בקונמות כחכמים אתיא לי' שפיר לאוקמי' הלכתא כסתם מתניתין ואף דפסק כר"מ דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן מ"מ לפי האמת נדרים איסור חמור הן דאית בהו מעילה ומש"ה אמרינן בהו מכלל לאו אתה שומע הן ול"צ לדחות סתם מתניתין אף דקיי"ל תנאי כפול בעינן דכיון דיש מעילה בקונמות ה"ל איסור חמור ולא בעינן תנאי כפול וא"ש מיושב פסק הרמב"ם ז"ל: