אור ברסלב
חיי אריה חלק א מפתחות והשמטות › השמטה

חיי אריה חלק א· רבי חיים אריה הורוויץ

מפתחות והשמטות · השמטה

השמטה

דף ס"ד ע"ד ואי שחטו בפנים רק לבעלים ראוי להיות הקרבן לפטור עצמם בו. והעיר ע"ז תלמידי החריף ושנון כמר ליבש בלייכער ני' מדברי הפנ"י ב"ק (דף ס"ו ע״ב) תוס' ד"ה דגזל קרבן דחברי' שכ' דלריה"ג דס"ל דקדשים קלים ממון בעלים שפיר יכול למכור הקרבן ואנן אליבא דריה"ג איירינן. אולם דברי הפנ"י כבר דחה בספר קצה"ח סימן ת"ו עיי"ש שחידש דקדשים קלים לריה"ג אינן אלא לענין הבשר שיוכל למוכרם מחיים שיאכל הקונה את הבשר. אבל שישחוט ויזרוק על שם הקונה מודה ריה"ג דלא מהני דהזבח אינם נשחט ונזרק אלא על שם הבעלים שהקדישו אותו וכשם שאסור שינוי זבח כך אסור שינוי בעלים ובזה יישב הנ"ל קושית המל"מ שהקשה בפ"ז מהל' חובל ומזיק על רש"י שפי' גיטין (דף נ"ג) כהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין כגון ששחטו וזרקו לאכול חוץ לזמנו ואמאי לא פי' גם באכלו שלא לשמה שלא עלו לבעלים לשם חובה. אולם א"ש דלפ"ד התוס' שהבאתי בפנים דאין דין דגרמי רק היכא שראוי לכל העולם ויקשה דהכא אין ראוי הקרבן רק לבעלים ואמאי יחייב תשלומין דהא הפנ"י הקשה שם בגיטין דמאי מקשה הש"ס ואי אמרת היזק שא"נ ל"ש היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי' ליה דהא אף אי שמיה היזק מדאורייתא פעור דהא מזיק את ההקדש פעור. אולם לפי ס' המל"מ פ"ב מהל' גניבה הל' א' דיש לאוקמי הא דכהנים שפיגלו במקדש כריה"ג ובקדשים קלים ל"ש פרט למזיק א"ש ולפ"ז א"ש דפי' רש"י רק בפיגול שלא לזמנו דאז פסול כל הקרבן ואף הבשר אינו ראוי למכור א"כ שייך דינא דגרמי כיון שראוי לכל העולם לריה"ג. אבל אי נימא בשלא לשמו והבשר עודנו ראוי לאכול ועיקר ההיזק רק לבעלים שלא עלה לשם חובה ול"ש דין דגרמי ושפיר פעור מדאורייתא אף מן התשלומין אף אי היזק ניכר שמיה היזק ותיקו קושית הפנ"י ומש"ה פי' רש"י בפיגול חוץ לזמנו:

סימן מח ישוב דברי הרמב"ם פ"ג דשקלים שפסק דאם שלחו השקלים ביד ש"ש נתחייבו בגניבה ואבידה ולא כ' דמיירי בקנו מידו:

סימן מט ישוב שיטת הראב"ד דפסק דהני ד' דפטרה תורה זהו רק משאר שבועות השומרים אבל שבועה שאינו ברשותו חייב:

סימן נ באופן אחר ליישב שיטת הראב"ד הנ"ל:

סימן נא עוד באופן אחר ליישב שיטת הראב"ד הנ"ל:

סימן נב בנידון בהמות שמקיזין בצוארם דם אם מותר לאכול בשרן וחלביהם. ישוב דעת הרמב"ם פ"ג מהל' שחיטה דניקב הושט הרי זו נבילה. ביאור דברי המהר"ם לולבין חולין דף ל"ג):

סימן נג עוד בענין הנ״ל. ישוב קושית רש"י על רבותינו שפסקו דנאבדה הריאה טריפה א"כ איך אתמול אכלנו מחלבה. ישוב דבריהם מקושית הרשב"א מביצה (דף כ"ה):

סימן נד בנידון סירכא שלא כסדרן היוצאת מקמט הניכר שהוא מברייתא:

סימן נה בנידון השאלה עלם כבר חמיסר והוא אטר יד ימינו וכל מעשיו מעודו בידו השמאלית וגם היה כותב בה והיה מניח תפלין בימין כל אדם וזה יותר משנה שלמה הרגיל עצמו לכתוב בימין כל אדם. ובידו השנית שהוא שמאל כל אדם אינו כותב בה עוד רק שאר דברים עושה בה. מאי דינו לענין הנחת תפלין. נתבארו שם שיטות הפוסקים ומסיק דאם רוצה לצאת כל הדעות יניח בשתי ידיו בשעת התפלה יניח כמו שנהג עד עתה בימין כל אדם ואח"כ יניח בשמאלו:

תוכן העניינים

חיי אריה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה