חיי אריה חלק א· רבי חיים אריה הורוויץ
מפתחות והשמטות · השמטה
דף מ"ב ע"ד דכיון שהם בעצמם אינם יכולים לשחוט תו הוי זכות גמור וכו' ומצי אחר לשחוט. ובזה יש להבין הא דאמרינן בגיטין (דף נ"ב ע"א) האפיטרופין תורמין ומעשרין להאכיל דאיירי אף שהיתומים קטנים שלא הגיעו לעונת מהס"ל הם תורמין עבורם שיהיו להם זכות גמור וכדפרישנא אבל לא להניח ופרש"י התבואה באוצר עד שיגדלו למה לי' עשורי כשיגדלו יעשרו הם וילפינן מקרא דאתם ולא אפיטרופין ומשום התורם את שאינו שלו ואעפ"כ להאכיל דהוא זכות גמור יכולין להפריש:
סימן לא בנידון מי שבא ממקום קרוב ביום ז' של אבילות ושמע ממיתת קרובו שם דהדין דנגרר אחר גדול הג״ת ויקום מאבילות תיכף אחר תפלת שחרית מהו דינו אח"כ לענין הנחת תפלין. התשובה דיניח תפלין אח"כ:
השמטה
דף מ"ג ע"ב דכיון דנפטר מן האבילות למה יבטל ממצות תפלין וכו' עיי"ש. ועיין מג"א סימן תקמ"ח ס"ק ה' דבחוה"מ שאין חל עליו אבילות דמניח תפלין ביום ראשון דהרא"ש כ' דאבל אסור בתפלין משום שהוא לו יום מר ואבל מעולל בעפר קרנו וזה ל"ש בחוה"מ דאין נוהג באבילות עכ"ל. ויש לומר דמה התם דאליבא דכ"ע נוהג דברים שבצנעא ואף שהוא יום המיתה והקבורה כיון שאין עליו חיוב אבילות מניח תפלין הכא שאליבא דרוב פוסקים אף דברים שבצנעא אין נוהג ודאי אמרינן דנפקע האבילות ומניח תפלין דל"ש הא דאבל מעולל בעפר קרנו. ואף שבתשו' שבות יעקב ח"ב סימן כ"ה חלק על המג"א וכ' כיון שנוהג אנינות ביום ראשון גם קורע וחולץ כתף בחוה"מ יום מר קרינן בי' ופטור מן התפלין עכ"ל. הנה אנינות וחליצת כתף ל"ש בנידן דידן ומאי דנקיט השב"י קורע אגב אחריני נקט לה דהא בשמועה רחוקה על אביו ואמו קורע ולא מקרי יום מר שיפטר מתפלין. וגם שם כיון שהי' מתו מוטל לפניו ושייכים מה שהביא השב"י דאיכא מרירות טובא ונפטר מלהניח תפלין משא"כ הכא יש לדמות לשמועה רחוקה. וגם בלא"ה צירף שם השב"י שיטות שפוסקים שאין מניחים תפלין בחוה"מ דל"ש בנ"ד. לכן נראה כמש"כ בפנים דאחר הבכי וישקוט מצערו ויקומו המנחמים יניח תפלין:
סימן רב תשובת שאלה באחד שהניח סך גדול לקרן קיימת לתקן בהמ"ד על שמו וילמדו שם גם שני ת"ח והתנה שיהיה הבהמ"ד רק ברחוב היהודים שהי' אז בהמבורג שנת תקס"ט ועתה נשרף הרחוב ורוב היהודים אינם דרים שם וא"א להשיג מנין באותו הרחוב אם מותר לשנות מכפי הצואה להעתיק מקום התורה והתפלה לרחוב אחר. והוריתי דיכולים לעשות כן: