אור ברסלב
חיה באמונה פרק ג' - התמודדות בזוגיות ובשלום בית - לאשה › יב. אין לאשה להתערב באופני עבודת ה' של בעלה

חיה באמונה

פרק ג' - התמודדות בזוגיות ובשלום בית - לאשה · יב. אין לאשה להתערב באופני עבודת ה' של בעלה

יא. האשה נועדה לעזר ולא לתוכחה

סִפּוּר נִפְלָא רָאִיתִי בְּסֵפֶר "נַחֲלַת צְבִי" הַמָּלֵא מֶסֶר בְּהַנְהָגַת אִשָּׁה בְּיַחַס לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁל בַּעְלָהּ. אַבְרֵךְ צָעִיר לְיָמִים בָּא לְהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' משֶׁה אַהֲרֹן שְׁטֶרְן זַצַ"ל, מַשְׁגִּיחַ יְשִׁיבַת קָמֵנִיץ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁמִּזְּמַן הַנִּשּׂוּאִין בֵּיתוֹ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת כִּמְדוּרַת אֵשׁ, וְזֹאת מִכֵּיוָן שֶׁבַּלַּיְלָה לוֹמֵד מִשְׁנָה בְּרוּרָה, וְאִשְׁתּוֹ בָּאָה בְּטַעֲנָה שֶׁלֹּא לָזֶה צִפְּתָה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא שֶׁיִּלְמַד בְּעִיּוּן. הָאַבְרֵךְ טָעַן בִּפְנֵי ר' משֶׁה אַהֲרֹן, מִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַיּוֹם הוּא לוֹמֵד בְּעִיּוּן, הֲרֵי בַּלַּיְלָה רוֹצֶה לְבָרֵר וְלָדַעַת הֲלָכָה, וְהָאִשָּׁה בְּשֶׁלָּהּ - לֹא לָזֶה נִתְכַּוַּנְתִּי, עַד שֶׁכִּמְעַט וְהַבַּיִת חָרַב בְּגִין זֶה. רַבִּי משֶׁה אַהֲרֹן חָשַׁב לְתֻמּוֹ, שֶׁבְּשִׂיחָה אַחַת עִם הָאִשָּׁה יִפְתֹּר הַבְּעָיָה, וּפָנָה לְבֵיתָהּ וְהִסְבִּיר לָהּ מַעֲלַת לִמּוּד הַהֲלָכָה - אַךְ הִיא בְּשֶׁלָּהּ: "רַבִּי, לֹא לָזֶה הִתְכַּוַּנְתִּי!" ר' משֶׁה אַהֲרֹן נִדְהַם מִדְּבָרֶיהָ, וְלֹא מָצָא דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַשְׁכִּין שְׁלוֹם בַּיִת.

לְאַחַר זְמַן קָצָר פָּגַשׁ ר' משֶׁה אַהֲרֹן אֶת מָרָן הָרַב שַׁךְ זצוק"ל וְסִפֵּר לוֹ עַל הַבְּעָיָה. אָמַר לוֹ הָרַב שַׁךְ: תִּשְׁלַח אוֹתָהּ אֵלַי, וְאִם תּוּכַל - תָּבוֹאוּ גַּם אַתֶּם. מִיָּד חָזַר וּבָא לְבֵיתָהּ וְאָמַר לָהּ שֶׁהָרַב שַׁךְ קוֹרֵא לָהּ. נִבְהֲלָה הָאִשָּׁה, וְסִכְּמוּ בֵּינֵיהֶם לָבוֹא לְבֵית הָרַב שַׁךְ זצוק"ל. כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי משֶׁה אַהֲרֹן עִם הָאִשָּׁה לְבֵית הָרַב שַׁךְ, הָיָה הַבַּיִת מָלֵא אֲנָשִׁים. רַבִּי משֶׁה אַהֲרֹן מָסַר לַמְשַׁמֵּשׁ בַּקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא הִגִּיעַ עַל פִּי בַּקָּשַׁת מָרָן זצוק"ל. מִיָּד נִכְנַס הַמְשַׁמֵּשׁ לְהָרַב שַׁךְ, וְצִוָּה הָרַב שֶׁמִּיָּד יַכְנִיסוּ אוֹתָם.

כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לִפְנֵי מָרָן זצוק"ל, צִוָּה לִמְשַׁמְּשׁוֹ לְהַכְנִיס עוּגָה מֵהַמִּטְבָּח, וְצִוָּה עַל הָאִשָּׁה לְאָכְלָהּ. הָאִשָּׁה הִרְגִּישָׁה שֶׁנֶּחְנֶקֶת בְּעַצְמָהּ בָּאֲכִילָה, וּכְשֶׁגָּמְרָה אֶת פְּרוּסַת הָעוּגָה, צִוָּה הָרַב שַׁךְ לִמְשַׁמְּשׁוֹ בַּקֹּדֶשׁ לְהָבִיא פְּרוּסַת עוּגָה נוֹסֶפֶת מִסּוּג אַחֵר, וְאָמַר לָהּ לֶאֱכֹל גַּם מֵעוּגָה זוֹ. הַדָּבָר הָיָה פֶּלֶא - מָה רוֹצֶה הָרַב מֵהָעוּגָה. כַּאֲשֶׁר סִיְּמָה אֲכִילַת פְּרוּסָה זוֹ, שְׁאָלָהּ הָרַב שַׁךְ זצוק"ל מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין עוּגָה זוֹ לְעוּגָה זוֹ. הָאִשָּׁה לֹא הֵבִינָה הַשְּׁאֵלָה...

אָמַר לָהּ הָרַב: "בְּתוֹרַת אִשָּׁה, מַה נִּרְאֶה לָךְ, אֵיזֶה חֳמָרִים הִכְנִיסוּ בְּעוּגָה זוֹ וְאֵיזֶה בְּעוּגָה זוֹ?" הָאִשָּׁה הִרְגִּישָׁה שֶׁנִּפְתַּח הַקֶּבֶר תַּחְתֶּיהָ, וְאָמְרָה: "חוֹשְׁבַנִי שֶׁבְּזוֹ יֵשׁ יוֹתֵר קָקָאוֹ וּבְזוֹ יֵשׁ יוֹתֵר סֻכָּר..." עוֹדְדָהּ הָרַב שַׁךְ: "טוֹב, טוֹב... מָה עוֹד יֵשׁ שִׁנּוּיִים?" וְכָךְ שָׁאַל אוֹתָהּ שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת אוֹדוֹת הָעוּגָה. לְאַחַר שֶׁעָנְתָה לוֹ עַל הַשְּׁאֵלוֹת, סִיֵּם: "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתְּ מְבִינָה הֵיטֵב בַּאֲפִיָּה. חִזְרִי לְבֵיתֵךְ, וְכָל רֹאשֵׁךְ תַּכְנִיסִי בַּאֲפִיָּה וּבִשּׁוּל. יוֹתֵר אֵין לָךְ מַה לְּדַבֵּר אוֹדוֹת לִמּוּד בַּעְלֵךְ." פָּנֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה חָפוּ, אַךְ הִרְגִּישָׁה פִּתְאוֹם שֶׁהָאֱמֶת עִם מָרָן זצוק"ל, וּמֵאָז נֶהֶפְכוּ חַיֵּיהֶם לִשְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים.

יג. מה יש להשיב לאשה "התוקפת" את בעלה בטענה שהוא ישפיע על ילדיה לרעה בהתנהגותו הצוננת ביראת שמים

דְּעִי לָךְ אֵם יְקָרָה הַחֲרֵדָה לְרוּחָנִיּוּת הַבַּיִת וּבִפְרָט לְרוּחָנִיּוּת יְלָדַיִךְ - מַשְּׂאַת נַפְשֵׁךְ.

בּוֹאִי וּרְאִי בְּחוּשׁ הַיּוֹם שֶׁהַצְלָחַת הַיְלָדִים לֹא תְּלוּיָה רַק בְּחִנּוּךְ הַהוֹרִים, אָנוּ הַיּוֹם בַּקְּלָלָה הַנּוֹרָאָה שֶׁנִּבְּאוּ לָנוּ אוֹתָהּ חֲכָמֵינוּ בְּסוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה שֶׁבְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בֵּן יָקוּם בְּאָבִיו בַּת בְּאִמָּהּ, חֻצְפָּא יִסְגֵּי כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ וְעוֹד.

רוֹאִים אָנוּ בְּחוּשׁ קְלָלָה זוֹ בַּבָּתִּים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר, בְּבָתִּים שֶׁהִשְׁקִיעוּ בְּחִנּוּךְ טוֹב, בַּתַּלְמוּד - תּוֹרָה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, בַּמְלַמְּדִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר וְכַיּוֹצֵא.

וּלְעֻמָּתָם לְהֵפֶךְ, יִתָּכֵן כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא הִשְׁקִיעוּ כָּל כָּךְ, וְהִתְרַשְּׁלוּ בַּחִנּוּךְ, וְיַלְדֵיהֶם יָצְאוּ מֻצְלָחִים חוֹשְׁקֵי תּוֹרָה, שַׁקְדָנִים, יִרְאֵי שָׁמַיִם וּבַעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת.

לָכֵן שִׁמְעִי וְהַקְשִׁיבִי לַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁאֲגַלֶּה לָךְ עַתָּה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה "לֵב נִשְׁבָּר", לֵב שֶׁבּוֹטֵחַ בּוֹ, אַתְּ בְּמַצָּבֵךְ זֶה שֶׁבַּעֲלֵךְ לֹא מְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, לֹא מִתְפַּלֵּל, לֹא לוֹמֵד, לֹא הוֹלֵךְ לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לֹא לוֹמֵד עִם הַיְלָדִים, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת לֹא מַשְׁרֶה אֲוִירָה רוּחָנִית כָּרָאוּי בְּשַׁבָּת, מְדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת וְדִבְרֵי חֻלִּין וְכַיּוֹצֵא.

בְּמַצָּבֵךְ זֶה עֵינַיִךְ תְּלוּיוֹת בַּה' שֶׁיַּצְלִיחַ אֶת יְלָדַיִךְ. דְּעִי לָךְ שֶׁסִּכּוּיַיִךְ לְהַצְלָחַת יְלָדַיִךְ גָּדוֹל יוֹתֵר מִבַּיִת שֶׁהַחִנּוּךְ בּוֹ הוּא מֻצְלָח וְסוֹמְכִים הֵמָּה עַל "הַשְׁקָעָתָם", הֵמָּה שֶׁסּוֹמְכִים עַל הַשְׁקָעָתָם וּבְטוּחִים שֶׁיַּצְלִיחוּ מִתּוֹךְ הִשְׁתַּדְּלוּתָם וּמִתּוֹךְ הַתְּנָאִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁבָּהֶם גְּדֵלִים יַלְדֵיהֶם, הֵמָּה מְסֻכָּנִים בְּהַצְלָחָתָם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֵּךְ. אַתְּ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּטוּחָה מֵהֶם, אוּלָם בִּתְנַאי זֶה שֶׁתֹּאמְרִי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ מַצַּב חִנּוּךְ יְלָדַי, בַּעֲלִי לֹא מְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה בְּחִנּוּכָם, אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לָקַחַת עָלַי כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת חִנּוּכָם בְּתוֹסֶפֶת כָּל עֹל הַבַּיִת הַמֻּטָּל עָלַי, אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּהֵא אַתָּה הַשֻּׁתָּף שֶׁמְּשַׁתֵּף עִמִּי פְּעֻלָּה בִּמְקוֹם בַּעֲלִי בְּחִנּוּךְ יְלָדַי, אֲנִי מְקַבֶּלֶת עָלַי לֹא לָרִיב אִתּוֹ, לֹא לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת, וּלְמַעַן הַשָּׁלוֹם אֲנִי מְקַבֶּלֶת עָלַי לְבַטֵּל רְצוֹנִי לִרְצוֹנְךָ, וִיהִי רָצוֹן שֶׁבִּזְכוּת זֶה תַּכְנִיס בְּלֵב בְּנִי אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וּמִדּוֹת טוֹבוֹת.

וְהַאֲמִינִי אֵם יְקָרָה שֶׁבְּכָךְ גָּדוֹל סִכּוּיֵךְ לְהַצְלָחַת בָּנַיִךְ יוֹתֵר מִכֹּל, שֶׁכֵּן הִכְנַסְתְּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֻׁתָּף בְּחִנּוּךְ בָּנַיִךְ, הֲיֵשׁ שֻׁתָּף יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנּוּ?!

וְכָךְ תַּמְשִׁיכִי, בִּתְפִלָּה, וּבְלֵב נִשְׁבָּר וּבְהַתְמָדָה לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לַה' עַל יְלָדַיִךְ, וְתִרְאִי מֵהֶם נַחַת בְּעֵזֶר ה'. שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַצְלִיחַ אֶת אֵלּוּ הַבְּטוּחִים בְּכֹחָם, בְּהַשְׁקָעָתָם וּבְמִרְצָם, אֶלָּא אֶת אֵלֶּה שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְלֵב נִשְׁבָּר.

הֶעָרָה חֲשׁוּבָה, לֵב נִשְׁבָּר זֶה לֹא עַצְבוּת חָלִילָה, וְהֵיאַךְ יֵדַע הָאָדָם אִם מַצָּבוֹ "לֵב נִשְׁבָּר" שֶׁהוּא חִיּוּבִי, אוֹ "עַצְבוּת" שֶׁהִיא שְׁלִילִית?

הַתְּשׁוּבָה:

זֶה שֶׁמַּצָּבוֹ "לֵב נִשְׁבָּר", אָחוּז הוּא בְּתִקְוָה טוֹבָה, בִּטְחוֹנוֹ בַּה' חָזָק, יֵשׁ לוֹ לֵב לִתְפִלָּה וְלִשְׁפִיכַת שִׂיחַ, לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ וּשְׁפִיכַת לִבּוֹ לַה' חָשׁ הוּא כְּאִלּוּ אֶבֶן נָגוֹלָה מֵעַל לִבּוֹ, וְחָשׁ תְּחוּשַׁת שִׂמְחָה וּרְוָחָה בְּבִטְחוֹנוֹ שֶׁה' שָׁמַע תְּפִלָּתוֹ. זֶה שֶׁמַּצָּבוֹ "עַצְבוּת", נָטוּל הוּא מִכָּל תִּקְוָה, תְּפִלָּתוֹ לֹא יוֹצֵאת מִלִּבּוֹ וּמִפִּיו אֵינוֹ מְסֻגָּל לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ לַה', אֵין לוֹ תְּחוּשַׁת רְוָחָה וְשִׂמְחָה, וְתָמִיד אָפוּף הוּא תּוֹךְ דַּאֲגוֹתָיו וּמְתָחָיו.

וְלָכֵן הֲיִי בְּמַצָּב שֶׁל לֵב נִשְׁבָּר, וְזֹאת תַּשִּׂיגִי בְּבִטָּחוֹן בַּה' וּבַתְּפִלָּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי, תַּתְמִידִי לְקָרְאָהּ, וּבְכָךְ תָּחוּשִׁי שֶׁה' אִתָּךְ וְאַתְּ עִם ה'.

תוכן העניינים

חיה באמונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה