פרק ג' - התמודדות בזוגיות ובשלום בית - לאשה · יא. האשה נועדה לעזר ולא לתוכחה
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֵין בְּיָמֵינוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ. כְּבָר בִּזְמַנּוֹ הִתְאוֹנֵן רַבִּי עֲקִיבָא עַל חֹסֶר אֻמָּנוּת הַתּוֹכָחָה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַיּוֹם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹכַחַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ.
אִשָּׁה צְרִיכָה לָדַעַת: בַּעַל לֹא אוֹהֵב תּוֹכָחוֹת מֵאִשְׁתּוֹ. הַרְבֵּה סִבּוֹת לְכָךְ, וּנְצַיֵּן אַחַת מֵהֶן.
אָדָם אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ תּוֹכָחָה מִנָּאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. וּבְכֵן, לֹא שֶׁהָאִשָּׁה אֵינָהּ נָאֶה מְקַיֶּמֶת, אֶלָּא שֶׁלָּרֹב, סוּגֵי תּוֹכְחוֹת הָאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ הֵם בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ שֶׁתְּקַיְּמֵם, כְּגוֹן לַהֲרִיצוֹ לְשִׁעוּר תּוֹרָה, תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, נְתִינַת צְדָקָה, הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, שְׁמִירַת הָעֵינַיִם וְכַדּוֹמֶה. דְּרִישׁוֹת אֵלּוּ מְקוֹמְמוֹת אֶת הַבַּעַל, בְּאָמְרוֹ: זֹאת הָאִשָּׁה יוֹדַעַת לִדְרשׁ וְלִתְקֹף בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהּ נִסָּיוֹן בָּהֶם כְּלָל, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלָל אֶת קְשִׁי הַנִּסָּיוֹן שֶׁבְּקִיּוּם הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה. וְאֵיךְ יִסְבֹּל אוֹתוֹ בַּעַל לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹכָחָה עַל דְּבָרִים שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שַׁיֶּכֶת בָּהֶם, בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁבִּדְבָרִים שֶׁהִיא כֵּן שַׁיֶּכֶת בָּהֶם אֵינָהּ מֻשְׁלֶמֶת בְּעַצְמָהּ. אֵין סָפֵק שֶׁדָּבָר זֶה מְאֹד מְקוֹמֵם וּמַמְרִיד לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, וּבִפְרָט שֶׁנֶּאֱמָרִים בְּלָשׁוֹן תַּקִּיפָה וְנֻדְנִיקִית מִצַּד אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מֵבִין כְּלָל אֶת טִרְדוֹתָיו וּקְשָׁיָיו שֶׁל הַצַּד הַשֵּׁנִי.
וּבְכֵן, מָה הָעֵצָה כְּשֶׁאִשָּׁה רוֹצָה שֶׁבַּעְלָהּ יִתְקַדֵּם בְּרוּחָנִיּוּת אוֹ בְּכָל דָּבָר אַחֵר? לְהִתְנַהֵג בְּאִפּוּק רַב וּלְטַפְטֵף בְּנֹעַם וּבַעֲדִינוּת, וְגַם זֶה בִּשְׁעוֹת רָצוֹן, כְּשֶׁהַבַּעַל רָגוּעַ וּבְמַצַּב רוּחַ טוֹב, וְלֹא בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ, וּבְמַצָּב שֶׁכָּזֶה תַּבִּיעַ אֶת מֹרַת רוּחָהּ בְּלָשׁוֹן רַכָּה וּבְתַחֲנוּנִים. וְאִם תִּרְאֶה שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ לְלֹא הוֹעִיל וּמַצַּב בַּעְלָהּ חָמוּר וּמְסֻכָּן וְעָלוּל לְהִדַּרְדֵּר, יְכוֹלָה הִיא לְהִתְקַשֵּׁר לְרַבּוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ, אוֹ לְחָבֵר טוֹב וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁיֵּשׁ לְבַעְלָהּ בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר מְגוּרֶיהָ, וּלְהַסְבִּיר לוֹ אֶת מַצַּב בַּעְלָהּ, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיּוֹעִיל בְּטוּבוֹ לְחַזֵּק אֶת הַבַּעַל, וּבְאֹפֶן כָּזֶה תְּקַיֵּם מִצְוַת תּוֹכָחָה לְבַעְלָהּ.