פרק ב' - הדרכה מעשית והתמודדות בשידוכין לאשה · ד. עד כמה להשתדל בעניני שדוכין
הַרְבֵּה שׁוֹאֲלִים הַאִם יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל "בִּטָּחוֹן" בְּעִנְיְנֵי שִׁדּוּכִין כְּמוֹ בְּכָל צָרְכֵי הָאָדָם, אוֹ כֵּיוָן שֶׁמְדֻבָּר בְּמִצְוָה, עָלָיו לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יְכָלְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת אוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה?
וּבְכֵן, הִנֵּה לְךָ דַּעַת תּוֹרָה:
כָּתַב רַבֵּנוּ הַגְּרָ"א (אור יהל בבאור ההיכלות פרשׁת פקודי היכל ו') וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לִבְטֹחַ בָּזֶה עַל ה', כְּמוֹ שֶׁהוּבָא בְּמוֹעֵד קָטָן (יח ע"ב): מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים שֶׁמֵּה' אִשָּׁה לְאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה - "מֵה' יָצָא הַדָּבָר". מִן הַנְּבִיאִים - "וְלֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הוּא". מִן הַכְּתוּבִים - "וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ", שֶׁהוּא הַזִּוּוּג שֶׁנִּקְרָא בִּנְיַן בַּיִת, כַּיָּדוּעַ. וְאָמַר אִם ה' כוּ' - שֶׁשָּׁוְא הוּא עֵסֶק בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיַן הַזִּוּוּג, שֶׁהַכֹּל הוּא מֵאֵת ה'. וְזֶה שֶׁכָּתוּב "אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד כוּ'".
וּמָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּךְ זַצַַ"ל אָמַר בָּזֶה, דְּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הַגְּרָ"א שֶׁאֵין לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן שִׁדּוּכִין, אֵין הַכַּוָּנָה לֹא לְהִשְׁתַּדֵּל כְּלָל - רַק יִשְׁתַּדֵּל פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל בִּשְׁאָר צְרָכָיו. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה הַיּוֹם, שֶׁיֵּשׁ שַׁדְּכָנִים וְשַׁדְּכָנִיּוֹת לָרֹב, מְחֻיָּב הוּא לִפְנוֹת לְכַמָּה מֵהֶם, וּמִדֵּי פַּעַם לְהִתְקַשֵּׁר לְזָכְרוֹ ולְהִתְעַנְיֵן עֲבוּרוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁזּוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת מְחֻיֶּבֶת וּמַסְפֶּקֶת.