חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אפרים נבון
פרק ה
הלכה א
אם נלקחה דרך הליכה וכו'. נ"ב הבעפ"מ ח"ב סי' ל"ב כתב דרבינו איירי שא"ל חמור סתם, ואנ"כ:
ואם לא העמיד יחזיר השכר. כתב ה"ה ז"ל זה פירש רבינו וכו' אם רוצה כל שכרו וכו'. נ"ב ז"א דא"כ מאי פריך בגמרא אמאי דקתני נותן שכר של חצי הדרך והא חייב להעמיד לו חמור אחר דברייתא נמי ה"ק דמש"ה אינו נותן לו אלא שכר חצי הדרך ועוד מאי חייב להעמיד לו חמור דקאמר רבינו. לכן נ"ל דרבינו ג"כ ס"ל כסברת הרשב"א ז"ל דחייב להעמיד לו חמור ממש אלא שאם לא העמיד אין לו עליו אלא תרעומת ונותן לו שכר חצי הדרך וכן יסבור הרשב"א ז"ל דאין חיוב עליו אלא ליתן לו חמור ואם לא נתן ושכר זה ביותר והפסיד מחמת שלא העמיד זה אין זה אלא גרמא בנזקין:
הלכה ג
א"ל ספינה סתם וכו' חייב ליתן כל השכר. נ"ב ול"ד לההיא דאתא מיטרא דכל אונס דשניהם לא ידעי דהוי פסידא דפועל דהתם הפועל אינו יכול לקיים תנאו אבל הכא מקיים תנאו שהתנה ליתן לו ספינה סתם והרי נותן לו ספינה. ולפ"ז במלמד אפי' אם חלה הבן הוי פסידא דמלמד דזה התנה ללמד והרי אינו לומדו:
הלכה ד
ואם מצא השוכר מי שישכיר וכו'. נ"ב דוקא שמצא השוכר אבל אינו יכול לומר צא וטרח והשכר ספינתך כמ"ש גבי מתני' דהטעו פועלים דהתם לא נתקיים השכירות. ועיין בתשובת הרשב"א סי' א' וכ"ח:
הלכה ו
אבל אם סתרו. כתב ה"ה ז"ל וכ"ש לפירש"י שפירש מזלו של שוכר גרם. נ"ב והשתא אתי שפיר ההיא דערכין נתצו כהן חייב להעמיד לו בית וכן פירש"י ז"ל שם. ואיירי אפילו בבית זה ודלא כהר"ן שכתב בפרק השותפין דאיירי בבית סתם: