חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי אפרים נבון
פרק ג
הלכה א
כתב בלח"מ ז"ל וזה א"א לומר כן דאפילו אמר פרעתיך בפני פ' ופ'. נ"ב התם היינו טעמא דאמרינן מילתא דלא רמיא עליה דאיניש הוא אבל אם טוען בודאי שפרעו במקום שמצויים רואים צריך להביא ראיה:
הלכה ו
כתב הראב"ד אומדין כמה אדם רוצה ליתן ולא יטרח. נ"ב ול"נ דשכרו מיהא מפסיד כיון שלא עשה מה שמוטל עליו לעשות:
כתב ה"ה ז"ל והרמב"ן וכו' א"נ דמי טירחא וצ"ע. נ"ב עיין מ"ש לעיל:
הלכה ח
ואם אין הדבר ידוע חייב לשלם. נ"ב ה"ט דכיון דפשע ועאל מאותה שעה נתחייבו הנכסים: