חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי אפרים נבון
פרק ד · הלכה טו
כתב הרמב"ם מי שהוא פסול לעדות בעבירה מן העבירות וכו' עד שאינו מניח דבר מותר ואוכל דבר איסור וכו'. נ"ב קשה דע"כ לא איצטריכו להאי טעמא אלא בחשוד שאוכל נבילות דכל היכא דאיכא היתרא לא שביק ואכיל איסורא אבל במי שהוא פסול לעדות הא קי"ל החשוד לדבר אחד אינו חשוד לדבר אחר ע"כ: