חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי אפרים נבון
פרק ד
הלכה ח
כתב הכ"מ לשון המתחיל וכתבו הרשב"א והר"ן וכו' עד ובשאר החלוקות חוץ מאשפה שבבית כ"ע לא פליגי דאסור. נ"ב עיין פ"ק דחולין דף י"ב ע"א תניא הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק כשרה:
הלכה יד
כתב הכ"מ בסוף לשונו ואפי' ראינוהו דשביק היתרא ואכיל איסורא וכו'. נ"ב עיין פרק השולח:
הלכה טו
כתב הרמב"ם מי שהוא פסול לעדות בעבירה מן העבירות וכו' עד שאינו מניח דבר מותר ואוכל דבר איסור וכו'. נ"ב קשה דע"כ לא איצטריכו להאי טעמא אלא בחשוד שאוכל נבילות דכל היכא דאיכא היתרא לא שביק ואכיל איסורא אבל במי שהוא פסול לעדות הא קי"ל החשוד לדבר אחד אינו חשוד לדבר אחר ע"כ: