אור ברסלב

חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אפרים נבון

פרק ט · הלכה טז

הלכה ט

כתב הר"מ ז"ל שכיב מרע שכתב גט לאשתו וגירש ועמד אינו יכול לחזור שאין גיטו כמתנתו וכו'. בפ' מי שאחזו אמר רב הונא גיטו של ש"מ כמתנתו ואם עמד חוזר ולית הילכתא כרב הונא גזירה שמא יאמרו יש גט לאחר מיתה ע"כ. ובהאי מימרא רבו הפירושים דמדברי רש"י ז"ל נראה דהא דלא קי"ל כרב הונא היינו דוקא בסתמא שלא התנה כלום אבל באומר אם מתי דברי הכל אם עמד חוזר אפילו מת מאותו חולי והיינו דוקא כשהלך בלא משענת אבל אם הלך על משענתו אם אמר מחולי זה אומדין אותו אם מת מאותו חולי משום דמחולי זה קאמר אבל באומר אם מתי סתם גיטו גט. ושיטה אחרת יש דאפילו באומר אם מתי סתם אומדין אותו והוא דעת הטור והרמב"ם כמ"ש ה"ה בהל' זכייה. ונראה דטעמייהו הוי משום דבאומר אם מתי סתמא מחולי זה קאמר. אמנם יש חילוק בין סברת הרמב"ם לסברת הטור דלדעת הרמב"ם בכל גוונא בעי אומדנא בין הלך במשענת בין הלך בלא משענת ולדעת הטור כל שהלך בלא משענת לא בעי אומדנא ואע"פ שחזר וחלה מחולי הראשון בטל הגט כיון שנתרפא שעה אחת. והתוספות אזלי לשיטה אחרת והעלו דאפילו באומר אם מתי מחולי זה בעי אומדנא גזירה שמא יאמרו כשמת מאותו חולי ורואים שהגט בטל יאמרו שאין התנאי גורם שהרי מת מאותו חולי אלא מיתה גורם ולכך לא הוי גט כשעמד ויש גט לאחר מיתה אבל השתא דעמד אינו חוזר כיון דמת מאותו חולי יאמרו שתנאי החולי גורם ולפי דבריהם בין הלך במשענת בין שלא במשענת בעי אומדנא אם מת מאותו חולי אלא שבהלך על משענתו בעי אומדנא משום דמחולי זה קאמר ושמא לא מת מאותו חולי ובהלך בלא משענת מדינא לא הוה בעי אומדנא דהרי כבר נתרפא שעה אחת ואפילו מת אח"כ מאותו חולי אלא דמשום גזירה דשמא יאמרו בעי אומדנא. ולפי זה באומר אם מתי סתם והלך על משענתו כיון דליכא עמידה לא בעי אומדנא. ובהלך בלא משענת ועדין לא הבריא לגמרי. נראה לכאורה דכיון דאיכא עמידה והרי נתרפא שעה אחת דבעי אומדנא דודאי כל האומר אם מתי סתמא כאומר מחולי זה קאמר ולאו תנאה דלעולם כמ"ש הרשב"א והר"ן ז"ל:
איברא דעדין יש לדקדק דלא ליבעי אומדנא באומר אם מתי ולא אמר מחולי זה דכיון דטעמא דבעינן אומדנא הוי משום גזירה דשמא יאמרו כשרואים שמת אח"כ מאותו חולי והגט בטל שאין התנאי גורם שהרי מת מאותו חולי. כל זה שייך באומר חולי זה אבל באומר אם מתי סתמא לא שייך האי גזירה כשרואים אותו עמד שהרי הכי התנו אם מתי והרי עמד שעה אחת. אמנם עדין איכא למימר זיל לאידך גיסא ולא ליבעי אומדנא ואפילו כי מת מחולי אחר ליהוי גיטא כל עוד שלא הבריא לגמרי דבשלמא באומר מחולי זה מחמת חולי זה קאמר וכל שנתרפא שעה אחת ומת אח"כ מחולי אחר מדינא נתבטל הגט דמחולי זה קאמר ולא מחולי אחר וגם לא שייך למיגזר, אבל באם מתי סתמא כל עוד שלא הבריא לגמרי אע"ג דנתרפא שעה אחת מאותו חולי מדינא לא נתבטל הגט דאם מתי סתמא כל עוד שלא יבריא כמו שהיה מקודם קאמר ולא אזלינן בתר אומדנא ולומר דכל שעמד חזר ביה מידי דהוי אמתנה דכל שעמד בטלה מתנתו וזו היא שיטת רבינו ירוחם:

תוכן העניינים

חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה