חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ב · הלכה ג
מתניתא בשאינו יכול. פי' דאינו יכול לשתות ע"כ אמרינן דקיבל עליו נזירות לגמרי מן היין אבל אם יכול לשתות והוא בעצם שיכור ע"כ דאין הכונה שיהא נזיר לגמרי מן היין אלא כונתו על כוס זה שיהא עליו קרבן דאי הי' רוצה להזיר א"ע מיין לגמרי מ"ש דקאמר גבי מזגו לו את הכוס זה משא"כ באינו יכול ולא שותה מעולם ע"כ לא קיבל עליו בפעם אחרת נזירות מן היין כיון דבלא"ה אינו שותה רק כעת שמזגו לו את הכוס והוא אינו רוצה ע"כ הזיר עצמו מן היין אבל אם הוא שיכור ושותה תמיד אם היה. כונתו להזיר עצמו מן היין היה לו להזיר את עצמו בפעם אחרת מ"ש דמזיר א"ע גבי כוס זה דמזגו לו אלא ע"כ דמקפיד דווקא על כוס זה ע"כ תני בסיפא מעשה באשה אחת שכורה מזגו לה את הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכונה זו אלא כלומר הרי הוא עלי כקרבן ולא סותר הסיפא להרישא ודוק: