חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ב · הלכה ב
ראה עכו"ם עובר אמר ראו מה אמר העכו"ם הזה הר"ז נזיר. פי' הסוגיא הזאת הוא כך ע"פ פירוש התוספות ז"ל דאמרה פרה הריני נזירה פי' דהאדם אמר בלשון הריני נזירה במפיק ה"א לומר דהוא נזיר מבשרה ותולה המחשבה בהפרה עי"ש וע"כ אם אמר הריני נזיר ותלה על אחר שאחר אומר הריני נזיר אם האחר אמר באמת הלשון הזה והוא אומר ראו מה פלוני אומר לשון הזה הריני נזיר יש להסתפק. אם הוא מקבל ג"כ על עצמו נזירות. או שרק מספר דברי פלוני ואם הי' הפלוני עכו"ם דאין אמירתו כלום וכמאן דלא אמר דמי והוי הוא תולה אמירתו בפלוני וכמו דתולה אמירתו בהפרה ובאמת אומר הוא הריני נזיר וע"כ אם תולה בעכו"ם האמירה אעפ"י שהעכו"ם אמר הוי כלא אמר והוי דבריו רק שתולה אמירתו על העכו"ם ובאמת הוא מקבל על עצמו וכמו דתולה על הפרה ופשיטא דאם העכו"ם לא אמר ג"כ הוי ממש כמו בהפרה שלא הגידה וע"כ הגדתו הוא הגדה על עצמו ורק תולה על הפרה אלא אפילו הגיד העכו"ם כיון דאמירתו הריני נזיר לאו כלום הוא הוי כאילו לא אמר והוי רק תולה אמירתו על העכו"ם כמו בתולה על הפרה אבל אם אומר פלוני ישראל אומר הריני נזיר אז אם הפלוני לא אמר אז הוי הוא האומר ורק תולה בשם פלוני כמו באומר אמרה פרה הוי הוא האומר ותולה בשם פרה אבל אם הפלוני ישראל הגיד הר"ז נזיר והוא אומר בשם פלוני בזה יש להסתפק אם בזה ג"כ הוי תולה בשם פלוני כמו באמרה פרה או מאחר שהישראל הגיד באמת והוי אמירתו אמירה וע"כ לא חשוב תולה בשם פלוני אלא שונה דברי פלוני והוי רק מספר דברי פלוני ועי"ז יש להבין בנקל הסוגיא הזאת ושיעור הענין הוא כך ראה עכו"ם עובר אמר ראו מה אמר העכו"ם הזה כלומר הריני נזיר ותיבות הריני נזיר לא מסיק הגמ' דהא קאי על אמירת הריני נזיר ועל האמירה הזאת סובב כל הסוגיא בזה פסק הגמ' דהר"ז נזיר ושאל הוה דמר אם היה העכו"ם אמר ע"ז קאמר הגמ' מאחר שאין עכו"ם נוזרין נזיר לא אמר פי' נחשב שלא אמר ובאומר בשם פלוני ופלוני ולא אמר נחשב כתולה רק אמירתו בפלוני והוי נזיר ושמעינן זאת ממתני' דידן וכדמסיק דזה נשמעיני' מן הדא אמר אמרה פרה זו כלום אומרת אלא משום שהוציא נזירות מפיו וכא שהוציא נזירות מתוך פיו אבל ראה ישראל עובר אמר ראה מה אמר ישראל זה כלומר הריני נזיר ותיבות הריני נזיר לא מסיק הגמ' כנ"ל ופסק הגמ' הר"ז נזיר אימתי בלא אמר מאחר שישראל נוזרין נזיר ע"כ דווקא בלא אמר פשיטא לן דהר"ז נזיר דע"כ חשוב רק תולה אמירתו בפלוני ושאל הוה דמר ר"ל באם היה אמר הפלוני ישראל הריני נזיר אפילו כן הוי נזיר דחשוב דהוא מקבל הנזירות ורק תולה אמירתו בפלוני או מאחר שבאמת אמר הפלוני ע"כ אינו נודר אלא כשונה דבריו של פלוני בזה יש להסתפק ומסיק הגמ' דזה הוי כשונה דברי פלוני דאל"כ הי' קורא בתורה וכו' דהוי כמדבר דברי פלוני ודוק:
איש מהו להתפיס לו נזירות בלשון אשה. משום דממתני' דידן לא מוכח בלשון אמרה פרה הריני נזירה דאעפ"י דלשון הריני נזירה קאי על האדם והאדם אומר ותולה האמירה בהפרה כנ"ל ונקט לשון נקיבה הריני נזירה משום די"ל כפי' התוס' ז"ל דהוא בלשון מפיק ה"א וכאומר הריני נזיר ממנה או י"ל כפשטות המשנה דאומר בלשון נקיבה הריני נזירה הוי כאומר הריני נזיר ופשיט תמן קורין לנזיר העובר הא נזירה איעבר הרי דבלשון נקיבה נמי הוי נזיר וכן מסיק דבלשון זכר הוי נזירות באשה ודוק:
עד שתעמוד הפרה כו'. פי' דשאל הא הוא נודר בנזיר אם לא תעמוד ולמה נקט לשון אם עומדת אם נפתח ומסיק דנשמעיני' מן הדא ב"ש אומרים כולן נזירין כו' מי שלא נתקיימו דבריו וכיני מתני' מי שנתקיימו דבריו לשון הפך הוא מלה דלא קברת ברה הוא לשון מהופך כפי' הפ"מ ז"ל הרי דשם לשון הפך אף אלו גבי דלת ופרה [ולשון אפילו הוא מלה מורכבת מב' תיבות אף אלו וכן איתא בירושלמי במס' שבת פ"ו ובמסכת ביצה פ"א בלשון הירושלמי במקום שצריך לומר אף אלו נקט לשון אפילו עי"ש] ואף אלו פרה ודלת לא עמדה פרה לא נפתח הדלת ב"ש אומרים נדור ונזור כדאיתא בש"ס דילן וב"ה אומרים אינו נדור ונזור ודוק: