חידושי מהרשדם חלק ב· רבי דוד שלמה מרגליות
אות ע · יתבאר עד אי נעשה דיין
הנה התוס' כתובות דף כ"א כתבו דמש"ה אין עד נעשה דיין דחשוב עדות שאי אתה יכול להזימו דאי העדים נעשו דיינים לא יקבלו הזמה על עצמן אך כתבו כיון דיכולים להזימו בפני ב"ד אחר חשוב יכול להזימו ועיין בס' טורי אבן דמביא ראיה לזה דאל"כ תקשה למ"ד דחד נמי כשר וקשה הא הוי עדות שאי אתה יכול להזימו דלא אפשר להזימו בפני אותו ב"ד דכיון דמה שמשלמין העדים בהזמה הוא קנס ובקנס לכ"ע בעינן שלשה אלא ודאי כיון דאפשר להזים בפני ב"ד אחר חשוב יכול להזימו ולפ"ז למ"ד דמדאורייתא בעינן שלשה יש לומר דהא דאין עד נעשה דיין דבעינן הזמה באותו ב"ד והכא לא יקבלו הזמה על עצמן:
ובזה יש לומר הא דפריך הגמ' בכתובות דף הנ"ל על ר"א דסובר דעד נעשה דיין מהא דראוהו שלשה והן ב"ד יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש החודש שאין היחיד נאמן ע"י עצמו ואי ס"ד דעד נעשה דיין למה לי כולי האי ליתבו בדוכתייהו וליקדשו וכו' והקשו דאמאי לא פריך מרישא דמתני' דקתני ראוהו ב"ד בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש ופריך ואמאי לא תהא שמיעה גדולה מראיה ומשני שראוהו בלילה ואין עד נעשה דיין ועיין בראש השנה דף כ"ו:
ולכאורה נראה דהא הגמ' פריך על הסיפא דראוהו שלשה היינו הרישא ומשני דאין היחיד נאמן ע"ע איצטריך ואיתא בתוס' דקאי ע"כ למ"ד חד נמי כשר דלמ"ד מדאורייתא בעינן שלשה פשיטא דבעדות החודש בעינן תלתא ול"צ קרא על זה וא"כ שמעינן מסיפא דמדאורייתא חד כשר והנה בס' שער המשפט הקשה כיון דבמידי דרבנן עד נעשה דיין וא"כ בד"מ דמהתורה חד כשר רק מדרבנן צריכין שלשה א"כ אמאי לא יצטרף ע"א להיות דיין אחד כיון דמה"ת סגי בחד ואפשר לומר דווקא בקיום עד נעשה דיין דמה"ת ל"ח שהוא מזויף משא"כ הכא הא דתקנו חז"ל דבעינן תלתא לד"מ משום יושבי קרנות א"כ אם נצטרף לע"א למנין הדיינים אכתי איכא למיגזר דדילמא אינך תרי יהיה לא גמירי ופסילי לדון והעד שהוא הדיין הוא יהיה הגמיר והדר ה"ל דאורייתא ואין ענ"ד בדאורייתא וע"ש:
ולפ"ז יש לומר דעל הרישא לא מקשה דידע לתרץ דקיום שאני דהוא רק מדרבנן ובדרבנן עד נעשה דיין ומש"ה מקשה מסיפא דע"כ סובר דבר תורה חד כשר בד"מ וא"כ אי בדרבנן עד נעשה דיין לעולם הוי רק מדרבנן דהא מדאורייתא חד כשר ומשני שאני קיום דגוף החששא הוא רק מדרבנן משא"כ בעלמא מ"מ שייך משום יושבי קרנות דדילמא אינך תרי לא יהיו גמירי ופסילי לדון והעד שיהיה דיין הוא יהיה הגמיר והדר הו"ל דאורייתא:
אך לפי הנ"ל יש לומר דהא בפ"י הקשה אי טעמא דאין ענ"ד משום דחשוב עדות שא"א יכול להזימו א"כ מה פריך מקיום דהא בממון תיקנו דלא בעינן יכול להזימו משום נ"ד ועיין בש"ך סימן ל"ג וא"כ יש לומר דמש"ה לא פריך מרישא דיש לומר דטעמא דאין ענ"ד משום עדות שאי אתה יכול להזימו וזה ל"ש בממון ומש"ה מקשה מסיפא דע"כ סובר דחד כשר מהתורה וקשה דהא אי אפשר להזימו בפני חד דהזמה הוא קנס וחד לא יכול לדון וע"כ משום דאפשר להזים בפני ב"ד אחר ולפ"ז ע"כ הא דאין ענ"ד אינו הטעם משום הזמה רק מועמדו וע"ש בתוס' וא"כ תקשה מקיום דענ"ד:
ויש לומר בפשיטות על קושית פ"י דהא קושית הגמ' קאי על ר"א ור' אבא הא סובר בסנהדרין דבר תורה חד כשר וע"כ צריכין לומר דחשוב עדות שיכול להזימה משום דאפשר להזימם בפני ב"ד אחר וא"כ ע"כ הא דאין ענ"ד מקרא ועמדו וקשה מקיום:
ובזה ניחא הרמב"ם דיליף דאין דנין בלילה מהיקשא דמקשינן ריבית לנגעים דצריך להיות ביום ולא מקרא והיה ביום הנחילו את בניו וכתב בכ"מ דקרא והיה ביום הנחילו איצטריך דאין עד נעשה דיין והקשו עליו דא"כ תקשה על רבא דיליף מביום הנחילו והא בעינן שאין ענ"ד וע"כ נראה דרבא לשיטתו דסובר דמדאורייתא בעינן תלתא ויש לומר דבעינן שיהיה אפשר להזים לפני אותו ב"ד וע"כ ל"צ קרא ביום הנחילו שאין ענ"ד דממילא ידעינן דהוי עדות שאי אתה יכול להזימו בפני אותו ב"ד דהא לא יקבלו הזמה ע"ע משא"כ לדידן דקיי"ל דמה"ת חד כשר וע"כ דלא בעינן שיכול להזימו בפני אותו ב"ד וע"כ צריכין קרא והיה ביום הנחילו שאין ענ"ד וע"כ יליף הרמב"ם שאין דנין בלילה מהיקשא דריבית לנגעים ודוק: