חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תרפז
מג"א סק"א בשם הגמ"מ גר שנתגייר קודם הנ"ה פטור מקריאת הלילה דעיקר מצותה ביום וכו' ומשמע שאחר שלא קראה בלילה קראה קודם הנ"ה וכו'. ע' הגהות יא"פ כ' דלא ידע לחלק בין גר לאחר והגמ"מ ל"ד נקט וגם אחר א"צ לקרות אחר ע"ה ע"ש אבל במחצה"ש ביאר כונת המג"א דכיון דביו"ד סי' רס"ח איכא דיעות שלא לקבל גר רק ביום ומשו"ה אם נתגייר אחר ע"ה ועשאו יום הוי תרתי דסתרי אם נקרא המגילה דלילה וכמ"ש הפוסקים לענין ק"ש דאם יקרא ק"ש דלילה א"י לקרות ק"ש דיום מחמת דהוי תרתי דסתרי ע"ש ומשו"ה רק גר שנתגייר אז אבל אחר יכול לקרותה אחר ע"ה כיון דל"ה תרתי דסתרי אבל באמת כי אין לו דמיון להא דק"ש דהתם אם קראה אחר ע"ה קודם הנ"ה משום לילה היאך יכול לקראה אז משום ק"ש דיום דהרי צריך לקרות הק"ש ביום ובלילה משום בשכבך ובקומך והיאך יכול בק"ש עצמה לעשות הזמן ההיא יום ולילה כיון דהוי בזמן ק"ש עצמה אבל לענין אחר אין זה תרתי דסתרי כלל דיכול לומר דבאמת הוא יום ומקבלים גרים אז ומ"מ מחמירין לקרות ק"ש דלילה או להיפוך וראי' מתוס' בכורות (ל"ד ב') ד"ה מקמייתא וכו' כתבו שם א"נ אפי' מוחלט נהי דכי קצץ טמא מדרבנן מ"מ שרי לעשות תגלחת וציפורים ולמנות ימי ספורו ולטהר מן התורה וכו' ע"ש ומבואר דעושה הטהרת מצורע מה"ת אף בעת שהוא טמא כיון דהוא טמא רק מדרבנן ול"א דהוי תרתי דסתרי כיון דל"ה בענין זה עצמו אבל לענ"ד י"ל בכונת הגמ"מ דהחילוק בין גר לשאר ב"א אם לא קרא עד אחר ע"ה דיקרא אותו והוא עפמ"ש תוס' נזיר (י"ג ב') ד"ה לאחר וכו' וצריך ליתן חילוק בדבר דרישא הואיל וביום לידת הבן התחיל למנות נזירות של עצמו ימנה לשניהם אבל הכא שהתחיל זה ימים למנות של עצמו לא ימנה יום לידת בנו כ"א לעצמו ע"ש. מבואר הסברא דהיכי דהחיוב הוא מקודם נמשך יום לידת הבן לשל הקודם משא"כ אם בא כעת החיוב אז יום הלידה הוא לדלקמי' וה"נ הזמן מן ע"ה עד הנ"ה הוא משל יום ומשל לילה ומשו"ה בשאר בנ"א דהחיוב דמגילה התחיל מן תחילת הלילה די"ד משו"ה אם לא קרא עד אחר הע"ה נמשך ללילה שלפניו וקורא בו דלילה אבל בגר שנתגייר אז והתחיל כעת החיוב אמרי' דעת ההוא דהיא מן ע"ה עד הנ"ה אינו נמשך לשלפניו רק ליום דלקמי' ומשו"ה פטור מחיוב דלילה וז"ב: טו"ז סק"ב הביא דברי תוס' מגילה בהא דמבטלין עבודה משום קריאת המגילה דהרי כיון דיעשו העבודה לאחר המגילה אמאי קרי לה ביטול ותי' דכיון דזמנה קודם ודוחה בשביל המגילה קרי לה ביטול ט"ש וצ"ע מדברי תוס' שבת (קל"א) ד"ה ושוין כתבו שם לחלק דלא מקרי עבר זמנה בטל רק בסוכה ציצית ומזוזה דכל יומא מחייב בהם ומשו"ה כשעבר היום ולא קיים אתם מצות היום לא יקיים
לעולם אבל במילה אם עבר זמנה לא בטלה שאותה מילה עצמה שהוא חייב בשמיני הוא עושה בתשיעי שאם מל בח' לא הי' חוזר ומל בט' וכו' ע"ש וה"נ בעבודה אם עושה העבודה אחר המגילה אותה העבודה שהי' צריך לעשות קודם לא מקרי בטלה כיון דעושה אותה אחר המגילה ואמאי קרי לי' הש"ס מבטלין מעבודה בשביל הקריאת מגילה וי"ל דכיון דאכילת קדשים מקרי עבודה וזה יכול לעשות כל היום וא"כ שפיר קרי לי' מבטלין וע' תוס' שבת (ל"ט ב') ד"ה ממעשה וכו' כתבו דבטל משמע מכל וכל וכו' ע"ש ולהנ"ל הוי הכא ג"כ בטל לגמרי וכנ"ל: