חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תרפה
סעיף ו. י"א דפ' זכור וכו'. ע' בס' או"ח החדש בשם החינוך דבנשים ליכא חיוב פ' זכור דהם לאו בני כיבוש ומלחמה והאחרונים דחו מסוטה (מ"ד) דמלחמת מצוה אפי' כלה מחופתה וכו' ע"ש. והנה ראיתי מובא בשם שו"ת בנין ציון שהקשה למ"ש הרא"ש ברכות דר"א דשחרר עבדו שיהי' מנין לפ' זכור והרי אי נשים מחויבות במחיית עמלק גם עבדים מחויבים דהוקשו לה לה מאשה וא"כ למה הוצרך לשחרר עבדו ולעבור על לעולם בהם תעבודו והרי מצטרף לי' גם בהיותו עבד ע"ש ובאמת כי לק"מ כי בנשים אי נימא דמצוות במחיית עמלק משום דגופה היא לעצמה משא"כ בעבד דאין גופו שלו והוא כשורו של בעה"ב וא"י לילך למלחמה ליהרג ולסכן עצמו ול"ש בזה לומר גמר לה לה מאשה והדבר מבואר בש"ס נזיר (ס"א א') ת"ר ואמרת אליהם לרבות את העבדים ולמ"ל קרא הא"ר כל מצוה שהאשה חייבת בה עבדים חייבים בה אר"א וכו' מי שנפשו קנוי' לו יצא עבדים שאין נפשו קנוי' לו וכו' ע"ש ומבואר דלולא הקרא דמרבה עבדים לנזירות הו"א דאע"ג דאשה יכולה לנדור בנזירות מ"מ עבד א"י שאין נפשו שלו רק לרבו והכא גבי מחיית ומלחמת עמלק דליכא קרא בודאי עבדים פטורים וז"ב: