חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תרפד
טו"ז סק"ד האריך בדין תדיר ושא"ת דתדיר קודם דרק לכתחלה אבל אם התחיל בהא"ת לא יפסיק ע"ש וע' סוכה (נ"ד ב') מיתיבי ר"ת שחל להיות בשבת וכו' ואי איתא לימא דשבת ולימא דר"ח א"ר ספרא מאי דוחה דוחה לקדם ואמאי תדיר ושא"ת תדיר קודם אר"י לידע שהוקבע החודש בזמנו והאי היכרא עבדינן והא היכירא אחריתא עבדינן וכו' ואר"י לידע שהוקבע החודש בזמנו תרי היכרא עבדינן דחזי האי חזי ודחזי האי חזי ובתוס' לעיל ואמאי תדיר ושא"ת תדיר קודם בלא ר"ס יכול להקשות כן ע"ש ואדרבא מקודם דס"ד דר"ח דוחה לגמרי של שבת הי' קשה ביותר לימא תדיר ושא"ת תדיר קודם ולדברי הטו"ז דבדיעבד אם התחיל בשא"ת לא יפסיק רק לכתחלה מהני הא דתדיר קודם. והנה מסברא דזה רק אם נימא דרק קודם לקדם וכמו שתי' הש"ס בסוכה אז שייך דברי הטו"ז דאם התחיל בשא"ת לא יפסיק אבל אם הי' הדין דעושה השא"ת או התדיר והתחיל בהאחר שאין לאמרו כלל בזה ודאי הדין דיפסיק כיון דאין כאן מקום כלל ורק היכי דאמרי' דמהני רק לקדם אז בדיעבד אם הפסיק בשא"ת לא יפסיק וז"פ. והנה נודע מדברי הראב"ד שבר"ן כתובות פ' הכותב דהיכי דבדיעבד מה שגבה גבה מהני טעמא כ"ד על לכתחילה ג"כ ובדיעבד הרי מה שגבה גבה ע"ש וכבר כ' הרא"ש סופ"ק דסוכה דדרך הש"ס דאינו מקשה רק מאי דיכול לתרץ ע"ש ומשו"ה הטעם דאמר בש"ס דמשו"ה שיר של ר"ח דוחה של שבת אע"ג דתדיר קודם משום דלידע דהוקבע החודש בזמנו הנה ידע הש"ס דזה טעם קלוש מאוד וכמו שהקשה הש"ס בעצמו דהרי איכא היכרא אחרינא אבל כיון דכבר תי' הש"ס דהכא רק לקדם ובאמת אומר שיר של ר"ח ושל שבת ומשו"ה כשהקשה דהרי תדיר קודם ויאמר של שבת קודם שפיר משני כדר"י לידע שהוקבע החודש בזמנו דזה תי' מספיק על הא דעושין מקודם השא"ת כיון דבדיעבד לא יפסיק כשהתחיל בשא"ת ועל לכתחלה לבד מהני הא דלידע שהוקבע החודש בזמנו וזה ניחא אח"כ כשמשני אמר ר"ס לקדם אבל להס"ד דאומר רק של ר"ח ולא של שבת ובודאי כשהתחיל של שבת יפסיק ויאמר של ר"ח ואז לא שייך תי' קלוש לידע שהוקבע החודש בזמנו כיון דכבר יש סימן והיכר אחר ומשו"ה הקשה רק הכא על תי' ר"ס ומיושב קו' תוס' ודוק היטב: והנה המג"א סק"ב הביא דברי הרא"ש פ"ב דשבת דהא דתדיר קודם היינו רק להקדים אבל בדעתו לעשות שניהם אבל מ"מ יכול לעשות השא"ת ולא התדיר ולזה ל"מ הא דתדיר קודם והמג"א הביא דברי תוס' סוכה הנ"ל שהקשו דבלא ר"ס הי' יכול להקשות כן דתדיר קודם ומוכח דלא ס"ל כהרא"ש הנ"ל ובתשו' ש"י שהובא במחצה"ש דחה דאי ליכא טעמא לדחות התדיר כי התם הקשו שפיר לימא תדיר קודם והרא"ש לא קאמר רק אי איכא פרסומי ניסא והמחצה"ש כ' דהתם נמי ידע טעמא דלידע שהוקבע החודש בזמנו ע"ש ומכל הדברים הנ"ל נראה דפשי' להו דקו' הש"ס ואמאי הא תדיר ושא"ת ת"ק היא רק אליבא דתי' ר"ס מאי דוחה לקדם וע"ז הקשה הש"ס הא תדיר קודם וע"ז מתרץ ר"י לידע שהוקבע החודש בזמנו וע"ז סובבים ד' תשו' ש"י ומחצה"ש אי קודם שמתרץ ר"ס מאי דוחה לקדם הי' ג"כ יכול להקשות ואמאי תדיר קודם או רק אחר שתי' ר"ס ובאמת כי תמוה לי דהרי רב ספרא הי' בימי רבא ואביי וע' ביצה (ל"ח ב') דפלפל עם אביי שם ע"ש ואביי הי' תלמיד רבה ורבה הי' תלמיד ר"י וע' תוס' יבמות (ע"ז א') דרבה הי' תלמיד ר' יוחנן ולא אביי ע"ש וא"כ איך שייך לומר דר"י הקשה על תי' רב ספרא מאי דוחה לקדם ואמאי תדיר ושא"ת תדיר קודם ויתרץ כדי לידע שהוקבע החודש בזמנו וע' תוס' ב"מ (כ"א א') דהיכי דמקשה הקשה בש"ס בסתם ואח"כ מתרץ אמורא התירוץ על הקושיא אז הי' המקשה האמורא שמתרץ כן ובע"כ דר' יוחנן הקשה על תי' רב ספרא וזה לא יתכן וכנ"ל שלא הי' בדורו וע' תוס' עירובין (ז' א') דרבה לא הי' בדורם של רב ושמואל ע"ש וא"כ ר"י הרי הי' בזמן רב ושמואל ומכ"ש דרב ספרא לא הי' בדורו של ר"י ועכצ"ל דר"י הקשה בלא תי' ר"ס ואמאי הרי תדיר ושא"ת וכו' רק טל המשנה גופא ורק דהש"ס מסדר זה אחר ד' ר"ס וע' תוס' ע"ז (נ"ד א') ד"ה דכמיפ מסדר הש"ס תי' האמורא הקודם אחר תי' האמורא האחרון וראי' מיבמות (ל"א) ע"ש ומשו"ה כתבו תוס' שפיר דגם מקודם שתי' ר"ס הי' ג"כ קשה הקושיא והרי תדיר ושא"ת וכו' דהרי בע"כ צ"ל דלא קאי על ר"ס וזה פשוט וברור:
והטו"ז הביא ראי' לדבריו מהא דאם הניח התפילין ש"ר קודם ואח"כ הש"י דא"צ לחלוץ התפילין ולהניח כסדרן וה"נ כיון שהתחיל לקרא של חנוכה וכו' ע"ש אבל באמת יש לדחות עפמ"ש השטמ"ק מנחות (ל"ט א') לדחות ד' רש"י שם שכתב דצריך להקדים הלבן היינו שיתחוב בהנקב קודם הלבן וע"ז כ' בשם התוס' דל"ש בזה הקדמה כלל כיון דאח"כ כשתוחב שניהם אינו ניכר מי תאב קודם אי הלבן או התכלת אלא הפי' בכריכת החוטין ע"ש וה"נ בתפילין אע"ג דצריך להקדים הש"י משום הקרא כ"ז שבין עיניך יהי' שתים אבל אח"כ כשמונחים שניהם על הראש ועל היד שוב אינו ניכר ממי התחיל קודם אבל בקריאה בס"ת שנראה דקורא של חנוכה קודם אין ראי' משם ודו"ק: