אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תרעז

סימן תרעו

מג"א סק"י בשם הש"ג צ"ע אי נתן שמן כשיעור חצי שעה ודלק יותר מח"ש אי מותר להסתפק ממנו ע"ש ע' מג"א לעיל סי' רס"ה סק"ג בשם הש"ג דאם לא נטף שמן בהכלי לא נאסר לטלטל הכלי במחשבה בעלמא ע"ש והוא כעין דברי הש"ג דכאן דהוי כמו מוקצה בטעות דשי' ש"ס דילן דלא נאסר דלא כשי' הירושלמי ע' ב"י סי' ש"י בזה אבל צע"ק דהתם פשי' לי' להש"ג דלא נאסר הכלי במחשבה בעלמא ומפ"מ הכא דהוי ג"כ בטעות דחשב שיתדלק הכל בח"ש ורק נשאר ואם הי' יודע שצריך לפחות ל"ה נותן רק כמה שצריך ומפ"מ הניח בצ"ע כאן וי"ל דהתם בכלי שהי' טעות בכולו משו"ה ל"ה מוקצה אבל הכא דמקצת השמן מה שהי' צריך לידלק הי' בע"כ מקדש משו"ה נתקדש גם המותר מהשיעור שנצרך לו וע' כה"ג תוס' מנחות (ח' א') ד"ה ז"א דאפי' למ"ד כ"ש אין מקדש אלא מדעת מ"מ אם מקדש מה שבתוכו מדעת מקדש גם שלמ"ד ע"ש וה"נ הכא:

סעיף ב. קמן שהגיע לחינוך צריך להדליק ובמג"א דמה שהיא רק הידור מצוה א"צ לחנך ע"ש וע' מחצה"ש. והנה בגוף דין הש"ע בשם האו"ח דחייב לחנכו צ"ע מהש"ס חגיגה (ו' א') בעי רשב"ל קטן חיגר לב"ש וכו' אמר אביי כל היכי דגדול חייב מדאורייתא קטן נמי מחנכינן לי' מדרבנן כל היכי דגדול פטור מדאורייתא קטן מדרבנן נמי פטור ע"ש ומבואר דבמצוה דרבנן ל"ש חינוך והכא בנ"ח דרבנן היכי כ' סתם דחייבין לחנכו אבל נראה דבאמת דבר שי"ב עיקר מדאורייתא ויש בו דרבנן ג"כ כמו בעלי' דהוי מה"ת לעלות לרגל וי"ב מדרבנן כגון בחיגר משו"ה אמרי' דקטן לא מחייב לחנכו רק בדאורייתא ולא מה שהוא בו מדרבנן אבל מה שעיקרו רק מדרבנן צריך גם בדרבנן לחנכו דאל"כ לא ידע כלל מהמצוה ההוא וממילא עפ"ז עולין דברי המג"א כהוגן במ"ש דהידור מצוה א"ב משום חינוך אע"ג דזה ג"כ חייב מ"מ כיון דיש בו חינוך במצוה גופו ל"צ לחנך בהידור כמו במצוה שהיא דאורייתא דל"צ לחנכו במה שהוא דרבנן וז"ב. אבל גוף חי' המג"א דבמה שהוא אינו עיקר המצוה א"ח בחינוך הנה בסוכה (מ"ב א') קטן היודע לנענע חייב בלולב ע"ש והניענוע בלולב הוא רק מצוה מהמובחר דיוצא בהגבהה ומ"מ חייב הקטן בזה אבל י"ל דהתם רק שיעורא תלוי בזה דאם יודע לנענע אז מחויב בלולב ובאמת א"ח לחנכו לנענע רק בזמן שיודע לנענע אז הזמן לחנכו בלולב אבל מדברי הירושלמי שהובא בב"י סי' תרנ"ז כ' ולא סוף דבר לנענע אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד כשורה ומנענע עכ"ל מוכח בהדיא דזה לחייב הקטן בזה לחנכו ומוכח להיפוך מהמג"א. ונראה ליישב דהיכי דגוף המצוה כרוך בההידור של המצוה אז מחויב בשניהם במצוה ובההידור כמו בלולב דהגבהה עם הנענועים הם ביחד עם הלולב בעצמו ובאותו זמן משו"ה חייבים לחנכו גם בההידור משא"כ בנ"ח דהמצוה היא בהנר וההידור היא בנרות אחרות והוי זה לחוד וזה לחוד חייב רק בהמצוה גופא ולא בההידור כמ"ש המג"א אבל מ"מ נראה דזה תלוי בפלוגתא דלשי' רש"י ותוס' ברכות (מ"ח) דהחינוך הוא מוטל על האב אבל הקטן בעצמו אינו מחויב בהמצוה רק על האב מוטל לחנכו ע"ש א"כ י"ל דעל האב מוטל לחנכו בההידור כיון דהוא גדול אבל לשי' תוס' פ"ב דמגילה וכן היא שי' הר"ן שם דהחיוב הוא

על הקטן בהמצוה ההיא וע' בר"ן שם בשם הרמב"ן בזה י"ל דהחיוב עליו רק במצוה גופא ולא בההידור וצ"ע:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה