אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תרעא

סימן תרע

בטור הביא בשם בעה"ט והרא"ש בהא דמילא קערה שמן והקיפה פתילות דאם כפה עלי' כלי כל פתילה עולה בשביל נר א' לא כפה עלי' כלי הוי כמדורה דזה רק שלא הרחיקם עד כאצבע זמ"ז אבל אם הרחיקם יצא וע"ז השיג הטור דאפי' הרחיקם צריך כפיית כלי דאל"כ מה גבול יש בהרחקה דאם הפתילות גסות הוי כמדורה אפי' הרחוקם ואם הפתילות דקות ל"צ כאצבע ומשו"ה צריך לעולם כפיית כלי דהיא מלתא דפסיקא ומהרל"ח בהגהות הטור מתרץ דברי העיטור דמיירי ביש לו שיעור מצומצם שהיא שמינית ביצה ולפ"ז צריך לעולם שיהי' הפתילות שוות שלא תמהר ההדלקה ע"י עובי הפתילות וכו' ע"ש. אבל האמת כהטור דס"ל דכיון דהנס הי' ע"י שמן המנורה צריך להיות דוגמת המנורה שבמקדש והתם הגם שהי' שיעור שמן להנר מ"מ ל"ה שוה השמן רק בלילה תקופת ניסן ותשרי אבל בתקופת תמוז שהלילה קצרה הי' נותן פתילה עבה כדי שתמהר הדליקה ובתקופת טבת הי' נותן פתילה דקה וכן כתבו התוס' מנחות (פ"ט) בשם הירושלמי ע"ש וע' שטמ"ק שבש"ס ווילנא זבחים (י"א) בזה וה"נ בחנוכה השמן הוא לפי הפתילות שי"ל וא"כ שפיר קאמר הטור דאם הפתילות גסות וכו' וא"ש:

סעיף ד. רמ"א. ומותר להדליק בפמוטות שמאחר שכל נר מובדל מחבירו וכו'. ע' הגהות לבו"ש בשם הת"ה שהקנים מובדלים במחיצה בין זל"ז ורחוקים הרבה זמ"ז וכו' ע"ש נ"ל דרק הקנים מובדלים עד הנרות אבל הנרות אין מובדלים זמ"ז כלל במחיצה ומשו"ה צריכין הנרות להיות רחוקים זמ"ז אבל אם המחיצות מבדילין גם בין הנרות אז ל"צ הרחקה בנרות זל"ז דזה גופא מה שמובדל במחיצה הוי הרחקה וא"צ יותר אפי' אם המה מקורבין זל"ז ממש רק המחיצה מפסיקה וראי' לזה מתוס' ע"ז (כ' א') ד"ה במקורבת וכו' ומהרמ"ל כתבו שם דכיון דאיכא גובה מפסיק ביניהם הוי כאלו מרוחקות ביניהם ד"א אף דהם סמוכין זל"ז ע"ש:

מג"א ס"ק י"ב כ' דמרוח אחת ל"ח למ"ע דאנשים נכרים אינם מצוין ברחובות לילה ואנשים שהם מאותו החצר יודעין שהחצר אינו חלוק ע"ש ע' כה"ג ירושלמי חלה (פ"ד ה"ה) דבספינה דאין שם עוברין ושבין נכרים ל"ח למ"ע ע"ש:

והנה הב"י והמפורשים הקשו מברכות דאמרי' אי איכא פתחא אחריתא אמרי' אימא בההיא עייל ומפ"מ בנ"ח חיישי' לחשדא ע"ש ובפשי' י"ל עפמ"ש הא"ר לעיל סי' רמ"ד דאע"ג דברבים ל"ח לחשדא זה רק באיד"א אבל באיד"ר חיישי' גם ברבים לחשדא והשיג שם על המג"א בזה ע"ש והוא עפמ"ש הה"מ פ"א מאישות דבדרבנן לא זהירי אינשי ע"ש ומשו"ה התם בברכות דהוי מ"ע דתפלה משו"ה ל"ח לחשדא משא"כ בנ"ח חיישי' לחשדא יותר וז"פ אבל בעיקר הקו' הנ"ל י"ל עוד דעיקר המצוה דנ"ח הוא משום פרסומא ניסא והרי אפי' ידעי' דדולק בבית הנ"ח ל"מ רק על פתח החצר דיהי' עי"ז פרסומי ניסא וא"כ מה מהני דנימא בפתח האחרת הודלק הרי מ"מ בפתח הזאת ליכא נ"ח ול"ה פרסומי ניסא ובשלמא בשני הפתחים ברוח אחת דרואה בעת מעשה הפתח האחרת עם הנ"ח הוי עי"ז כאלו הודלק גם בפתח הזאת והוי פרסומי ניסא אבל אם כאן אין נראה נ"ח וליכא פרסומי ניסא בפתח הפתוח להחצר הזאת ועיקר התקנה והמצוה הי' שיהי' פרסומי ניסא וזה אין מתוקן במה דאמרי' דדלק בפתח האחר אפי' אם לא נחשוד

אותו וכה"ג כ' המהרש"א יבמות (קי"ח א') דאמתלא ל"מ רק למשווי הדיבור כשתיקה ולא להעדיף הדיבור יותר משתיקה ע"ש ודוק היטב:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה