חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תרלח
סעיף ב. וכן אוכלין ומשקין שתולין כדי לנאותה וכו'. ע' פנ"י סוכה (י' רע"ב) כ' דנוי סוכה שתלה על הדפנות
קודם שסכך בסכך אינו אסור משום נוי סוכה ומ"מ העלה בצ"ע לדינא ע"ש: טו"ז סק"ד העלה דבמידי דתלוי בגזירה חמיר שבת מיו"ט וכו' ע"ש. כבר העלה כן בתשו' תה"ד ואחרונים כתבו דהדבר מבואר ברש"י יבמות (קי"ט סוע"א) ד"ה מ"ל ע"ש:
הג"ה שם. תלה בסוכה אתרוג לנוי וכו'. ע' או"ח החדש בשם שו"ת שי"צ בדין אתרוג המוקצה משום נוי אי אסור לברך עליו משום דל"ה בי' היתר אכילה ומו"ר הגאון ז"ל תמה דא"כ היאך בירך ר"ג על האתרוג ונתנו לר"י הרי במה שבירך עליו נאסר באכילה משום מוקצה והיאך יצא ר"י בו ובע"כ כיון דאחר היו"ט יהי' מותר ל"ה איסור אכילה ע"ש וי"ל דל"ק בתשו' שי"צ רק באתרוג האסור משום נוי סוכה דהמקצה שלו הוי מטעם אחר מצ"ע אבל באתרוג שמברכין ויוצאין בה והמוקצה הוי רק מטעם דבברכה הקצהו למנותו יכול הבעלים להשאיר בו כחו בהאתרוג שלא יהי' מוקצה לענין שלא יוכל חבירו לברך עליו כיון דהמוקצה הוי רק מחמת שהוא הקצהו ואל"כ גדולה מזו הי' להקשות מאתרוג השותפין דיוצאין בו כל השותפין והרי צריך היתר אכילה ובע"כ כנ"ל וע' תוס' ביצה (ל"ז א') בהא דפי' רש"י לאיסור מוקצה ל"ח דהיינו דכיא מקצה דעתו מחלק חבירו ותוס' דחו שם כה"ג ע"ש: