אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תריב

סימן תריא

טו"ז סק"ו. באוכל אוכלין שא"ר דאפי' איסורא ליכא ובחומץ ומשקין שא"ר פטור אבל אסור ופשי' דאין חילוק בין אוכלין שא"ר למשקין שא"ר וכו' וע' ב"י דמשו"ה מתרץ החילוק דבאוכלין מיירי בפחות מכשיעור ע"ש אבל צ"ע הרי בירושלמי תרומות (פ"י ה"ב) מבואר דלרבנן דהלכתא כותי' לגבי ר"א ס"ל דאע"ג דאוכל סרוח ל"ה אוכל אבל משקה סרוח הוי משקה ע"ש וע' כה"ג תוס' סוטה (ל' א') דאין דרך משקה להתעכל בתוך מעיו רק אוכל נתעכל במעיו ע"ש וצע"ק מר"ש מקוואות פ"י מ"ח ע"ש. עכ"פ מיושב דברי ראב"י בפשי' ודו"ק:

סעיף י. ברמ"א שם. מותר ליגע ביוה"כ באוכלין ומשקין וכו'. ע' מג"א בשם תה"ד וד"מ החילוק דבחמץ אסור בפסח ליגע והכא מותר דבחמץ דאסור רק בזה אבל בשאר אוכלין מותר לאכול משו"ה גזרו עליו שמא יאכל ג"ז אבל ביוה"כ דאסור בכל דבר ל"ח כלל ע"ש י"ל הסבר הדבר עפמ"ש התוס' יומא (ל' ב') בענין אתי לאמשוכי דבטמא ל"ג משום דמוזהר משא"כ בטהור גזרינן דלמא אתי לאמשוכי בפנים ע"ש וה"נ ביוה"כ דהאיסור הוא עליו משו"ה הוי כטמא ול"ג בזה אבל בחמץ דהאיסור הוא רק על האוכל גופי' ול"ה איסור גברא דהרי הוא מותר לאכול שאר דברים שאינם חמוצים והוי כטהור וגזרי' אבל במק"א הקשיתי מתרומות (פ"ט מ"ב) א"ל ר"ע א"כ לא ילקטו אלא טהורים וכו' ע"ש ולדברי התוס' הנ"ל מאי ראי' הרי החילוק מבואר וצ"ע:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה