חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תריא
סעיף ב. ע' או"ח החדש הביא בשם מו"ר הגאון ז"ל בשם רא"ם נסתפק אי מוקצה אסור ביו"כ כמו ביו"ט או כמו בשבת ע"ש והביא ראי' מתוס' חולין (ק"א) יעו"ש. ולפלא הוא כי הדבר מבואר בר"ן פ"ק דביצה והובא בב"י לעיל סי' תצ"ה דשי' הרז"ה דרק היכי דבשבת אסור מטעם אחר אז לא ס"ל מוקצה בשבת אבל היכי דבשבת מותר גם ביו"ט מותר משום מוקצה דמי איכא מידי דבשבת מותר וביו"ט אסור כמ"ש הש"ס לענין יו"כ והר"ן דחה דרק ביו"כ דחמיר שייך לומר מי איכא מידי דבשבת מותר וביו"כ אסור אבל ביו"ט דקיל ואתי לזלזולא בי' החמירו בו במוקצה ע"ש ומבואר דעכ"פ גבי יו"כ שייך קו' הש"ס מי איכא מידי וכו' וכיון דבשבת לי"ל מוקצה גם ביו"כ לי"ל וי"ל דעיקר הדבר תלוי בב' טעמים במה שאסרו מוקצה דלטעם הרמב"ם שהובא בטור לעיל סי' ש"ח משום היכר שבת לטיילין שכל ימיהם כשבת יו"כ ביו"כ איכא היכרא טובא שמתענים ושא"ד האסור ביו"כ ול"ש בי' לאסור מוקצה מטעם זה אבל לטעם הראב"ד משום לתא דהוצאה הוא א"כ גם ביו"כ אסור וע' מ"ש לעיל בסי' ש"ח דפליגי בזה רבה ורב יוסף בביצה (י"ב) ע"ש: