חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקפח
טו"ז סוס"י דחז"ל לא יכלו לגזור על מה דהתורה התירה בפירוש וכו'. במק"א כתבתי בזה דר"י ור"י דפליגי ביומא (י"ג סוע"ב) אי כה"ג עובד באנינות דהתורה אמרה ומן המקדש לא יצא ומ"מ ס"ל לר' יהודא דלא יעבוד שמא יאכל בקדשים ור' יוסי ס"ל דל"ג די"ל דפליגי בזה ור' יוסי ס"ל כהטו"ז ור"י חולק דיכולין לגזור ע"מ דצותה התורה בפירוש וע' צל"ח פסחים (ס"ו ב') דר"ע ור"א פליגי ג"כ בזה ע"ש וע' סוטה (ז' א') ר' יוסי אומר בעלה נאמן עלי' מק"ו ור' יהודא ס"ל שם דמה אעשה דהתורה האמינתו שנאמר וגו' ע"ש ומוכח ג"כ דפליגי בזה אבל א"כ הפכו שיטתייהו ר"י ור"י ליומא הנ"ל וע"כ המובחר לגירסת התוספתא שהובא בתוס' סוטה שם דר"י ס"ל דבעלה נאמן עלי' מק"ו ור"י ס"ל דהתודה האמינתו ומשו"ה אין לגזור בזה על התורה וכהטו"ז ודו"ק: