חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקנ
סעיף א. הכל חייבין להתענות וכו'. הג"ה מיהו עוברות ומניקות וכו'. ע' ברכות (נ"ז ב') ברש"י שם דמי שפניו ירוקות חולה הוא ע"ש וע' סוטה (י"ב רע"א) יריעות שהי' פניו דומה ליריעות וברש"י שם דמחמת חוליו היו ירקרקות ע"ש וע' רש"י עירובין (ק' ב') דמעוברת חולה היא ע"ש וע"ע ברש"י יומא (מ"ז א') ד"ה מ"ד ג"כ כן דמעוברת חולה היא ע"ש וע' כתובות (ס"ה ב') דמניקת חולה היא ע"ש וע"ע ירושלמי פיאה (פ"ב ה"ג) דמניקת צריכה לאכול בכל יום בשחר ע"ש וע' תוס' כתובות (ס"ג רע"ב) דסתם נדות חולה היא ע"ש והכונה בעת וסתן וע' בעה"ט עה"ת פ' מסעי פסוק ויחנו בדפקה וגו' מוכח דמי שי"ל דפיקת הלב קשה לו התענית ע"ש ותבין וע' סוטה (מ"ב ב') ש"מ האי מאן דנפש זיבלי' ח"מ הוא וכו' ע"ש: עיין ב"י כאן בשם הר"ד אבודרהם דבי' בטבת אי הי' מקלע בשבת הי' דוחה את השבת ול"ה נדחה דכתיב בי' בעצם היום הזה כמו ביוה"כ והב"י כ' ע"ז דלא ידע מנין לו זה ע"ש ובאו"ח החדש הביא בשם הברכ"י שהקשה ע"ז מכתובות (ה') אלא מעתה יוה"כ שחל בב' בשבת ידחה שמא ישחוט בן עוף ע"ש. א"כ הרי יוה"כ בעצמו הקשה דידחה ע"ש ובאמת כי לק"מ עפמ"ש תוס' חולין (ק"א ב') בהא דקיי"ל אתם אפי' שוגגין ואפי' מזידין דזה דוקא אי הוקבע יום הכיפורים בי' לחודש אפי' עשה יום היו"ד לחודש בקביעות אחר אבל מ"מ הוקבע בי' לחודש שייך לומר אפי' שוגגין ואפי' מזידין אבל היכי דלא הוקבע כלל בי' לחודש ל"מ ליום אחר ע"ש וה"נ הש"ס הקשה יוה"כ שחל בב' בשבת ידחה והיינו שיראו הבי"ד בהחדשים ע"פ מלא וחסר שיום היו"ד לחודש יהי' ביום אחר ולא בב' בשבת אבל הכא כונת האבודרהם שידחה התענית ליום אחר והיינו שיעסו התענית ביום י"א בטבת זה ל"מ דכתיב בעצם היום הזה שצריך להיות בעשירי לחודש וכמו ביוה"כ דצריך להיות דוקא ביום עשירי לחודש וז"פ וברור: