חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקמט
טו"ז סוס"י. בענין צ"ג אי הוי ג"כ נדחה לענין ב"ב שא"צ להשלים וכ' דל"ה נדחה ע"ש אבל בא"ר רס"י תק"נ כ' דגם תענית צ"ג הוי נדחה דהרי גדלי' מת בר"ה ונדחה ליום ג' לתשרי ע"ש אבל סברת הטו"ז נראה דנדחה ל"ה רק אם עיקר התענית הוא ביום שלו ורק מחמת שפעמים נדחה ע"י שחל בשבת הוי נדחה אבל בצ"ג דמעיקרא נעשה המיתה של גדלי' בא' בר"ה ותיכף מחמת היו"ט קבעוהו תמיד ליום ג' תשרי א"כ מיקרי יום ג' תשרי יום שמת בו גדלי' ב"א דתיכף עשאו אותו יום לתענית גדלי' ולא יהי' משכח"ל לעולם, שיהי' ביום אחר. וראי' לסברא זו מבואר בש"ס זבחים (ס' א') ה"ק מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת קטן הויא וברש"י שם דמשום דקאי תחת הנחשת וחילופו קרי לי' מזבח נחשת וכו' ע"ש מבואר דאע"ג דהמזבח שעשה שלמה הי' של אבנים מ"מ כיון שנעשה מתחלה על מקום מזבח הנחשת קרי לי' שוב מזבח הנחשת וה"ה הכא כיון דמעיקרא נתקן יום ג' תשרי תחת יום א' תשרי מקרי ג' תשרי יום שנהרג בו גב"א ול"ה נדחה כלל: