חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תנז
טו"ז סק"א. כ' הב"י שיגעו העיסות זב"ז עד שידבק מעט וכו'. גוף פרט זה אי צריך גם נשיכה במוקף י"ל דתלוי במחלוקת רש"י ותוס' חולין (קי"ח ב') ד"ה אין דלשי' רש"י שם ב' חצאי זיתים שנגעו זב"ז הוי עי"ז שיעור שלם לענין קבלת טומאה אבל תוס' שם פליגי וכתבו דצריך שיתחברו זב"ז ע"ש:
טו"ז שם. ואם מכסה הפת במפה חשוב כמו כלי ומצרפן וכו'. ואם היו המצות בכלים מחולקים ואח"כ נטל כל הכלים והניחן במפה אחת גדולה אי מצטרפין עי"ז כל המצות שבכלים המחולקים ע' ב"י בשם הרי"ו ומג"א לעיל סי' של"ד מבואר דבכה"ג ל"ה ככלי אחד כיון דמחולקים ביניהם בכלים הרבה ע"ש וכלי גדולה שיש בתוכו מחיצות אבל אינם מגיעים עד למעלה ע' מנחות (כ"ד א') כגון קפיזא וכו' כגון עריבה של תרנגולים אע"ג דמפסקי מחיצתא וכו' ע"ש מוכח דהוי כלי אחד ע"ש ותבין ומי שאופה מצות למכור ואח"כ באו קינים והקונים כ"א נוטל חלה בביתו מהמצות והרי אצל הקונה נתחייבו ביחד בחלה אחת ע' טו"ז יו"ד סי' שכ"ד דבקונים קבועים עשו בזה שאינו זוכה כזוכה ע"ש ויש להביא סעד לזה מע"ז (ס"ג רע"ב) התם כיון דאורחא לאקופי גבי' קני' לי' דינר גבי' וכו' ע"ש ברש"י שם. ואם שכח להפריש חלה מעיו"ט כ' באו"ח החדש בשם מו"ר הגאון ז"ל דהיכי דנאפה בכל עיסה כשיעור חלה צריך להשאיר מכל מצה חתיכה לחלה עד מוצאי יו"ט ע"ש וע' טו"ז יו"ד סוס"י שכ"ד בשם מהרי"ו דבכה"ג דנוטל אחר האפי' לחלה צריך שישאר משאר החלה הנשארת כדי שיתבטל החלה בס' בשעת אפייתה עם החלה ע"ש. ובמק"א הבאתי בזה מדברי הש"ס עירובין (פ"א א') אר"י בן שאול ניטלה כדי חלתה וכדי דימועה מערבין לו בה וברש"י שם מבואר דכדי דימועה הוי א' מק' וכדי חלתה הוי א' ממ"ח וכן מבואר שם בש"ס ע"ש ולדברי המהרי"ו והטו"ז הנ"ל יקשה דהרי התם שניטלה החלה אחר האפי' כמבואר שם וא"כ הרי גם כדי חלתה הוי א' מק"א כמו בכדי דימועה ומזה ראי' דלא כהמהרי"ו והטו"ז הנ"ל וע' הגהות רש"ש לנדרים (נ"ט ב') מ"ש עוד בזה: