אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תנה

סימן תנד

מג"א סק"ט. גם לא יקח בכלי נחושת שמתחמם וכו'. ע' רש"י חולין (נ"ז ב') ד"ה ושל וכו' דנחשת מתחמם לעולם ע"ש:

סעיף ג. אין ללוש וכו' וי"ח ומתירין ללוש במים שלא לנו וכו'. ע' ב"י הביא מדברי הרא"ש שמדייק מהש"ס כשי' רש"י דבדיעבד מותר מדקאמר בש"ס לא תלוש אלא במים שלנו ול"ק לא תלוש במים של"ל וכו' אבל הלשון לא תלוש אלא במים שלנו משמע רק לכתחלה אם יש לו מים שלנו וכו' ע"ש וצ"ע דאדרבא מצינו בש"ס להיפוך ע' ברכות (מ"ח ב') וחכ"א אין אומרה אלא בנחמה בלבד חכמים היינו ת"ק א"ב דיעבד ע"ש ומבואר דמדייק מלשון החכמים "אלא" דהוי אפי' דיעבד וה"נ הי' משמע אפי' בדיעבד אם הי' אמר הש"ס אלא במים שלנו ואם הי' אמר בש"ס לא תלוש הי' משמע דרק לכתחלה אבל בדיעבד ש"ד וכהא דפסחים (מ"ב) לא תלוש בחמה דבדיעבד מותר וע' סי' תנ"ט סעי' ו' בזה וע' סוכה (ל"א ב') של אשרה פסול ורמינהו של עכו"ם לא יטול ואם נטל כשר ע"ש ומבואר דלשון לא יטול משמע רק לכתחלה ורק אם אמר פסול וצ"ע:

ח"י ס"ק ה' וכו' אבל לא בנשכח ליחיד דמותר לשאוב כד וכו' או אפי' בנהר במקום שמותר לטלטל וכו'. לא נדע מהו יכול להיות היתר טלטול בנהר וכמ"ש הטו"ז לעיל סוס"י שנ"ו ע"ש ותבין:

שם ס"ק י"ג. אכן בתשו' רמ"א כ' דחמי האור אפי' אתר צינון יש לאסור אפי' בדיעבד וכו' ואדרבא שמעתי מים שנתבשלו ונצטננו הם צוננין יותר משאר מים וכו'. ע' דרשות הר"ן דרוש ח' בהא דבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל והמשיל זאת למים שנרתחו פ"א אף שנצטננו אח"כ מ"מ בניקל ירתחו אח"כ כמקודם דכח האש שהי' בם מונח עוד שם ע"ש ומבואר כמ"ש בתשו' הרמ"א ודלא כהח"י ע"ש:

מג"א סקי"ח. משמע דיי"ח בלילה הראשונה וכו' דהוי מצה עשירה וכו'. ע' ירושלמי פסחים פ"ב ה"ד מבואר דל"ה מצה עשירה בכה"ג וע' גה"ש שם בזה:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה